Halina Birenbaum was born in Warsaw, where, as a child, she lived with the nightmare of the war. In the Majdanek Concentration Camp she spent a night in a gas chamber; in the morning it turned out that the Germans had run out of gas.

She was also a prisoner of Auschwitz-Birkenau.

She survived, though almost all of her family had died. She recounts her memories during meetings with Polish, German, and Jewish youth, building bridges this way between Christians and Jews.

The Pianist (Pol.)

The Pianist (Eng.)

The Pianist (Heb.)

Der Pianist (Ger.) 

Drzewa milczą (Pol.)

The Trees are Silent (Eng.)

The Trees Are Silent (Heb.)

Bäume Schweigen  (Ger.)

Mój Ojciec (Pol.)

My Father (Eng.)

My Father (Heb.)

Sie wartete auf  mich am Wegrand (Ger.)

To był tylko początek (Pol.)

It Was Only  the Beginning (Eng.)

It Was Only  the Beginning (Heb.)

Czy mnie widzisz, Mamo? (Pol.)

Mother, Do You See Me? (Eng.)

Mother, Do You See Me? (Heb.)

Mój brat Chilek Grynsztejn (Pol.)

My Brother Hilek (Eng.)

My Brother Hilek (Heb.)

Ona tam czekała (Pol.)

She Waited for Me (Eng.)

She Waited for Me (Heb.)

Po prostu zyc (Pol.)  Just to Live

mnoży się zło The Evil Grows  | czego bać się What to Be Afraid of  | czyje zwycięstwa? To Whom Are the Victories? | w raju fanatyzmu In the Paradise of Fanaticism  |
 dobija bezradność Helpless Blowing Up | pomylona jasność The Mistaken Brightness |
 złe porównanie... Bad Comparison...

"Poems before and within the Flood" (Hebrew)    Yom Hashoah April 19^th, 2004

Wiersze sprzed i z czasu potopu

Flowers in the wind | Szlengel: A Small Station Called Treblinka | Today is the Birthday of My Brother Hilek | Fruma | My Life Began from Its End...

Ciocia Estera  (Polish) My Aunt Ester דודה אסתר שלי   

(Polish, Hebrew, English, French)   Go to Treblinka - Jedźcie do Treblinki - סעו לטרבלינקה

  ביער לופוחובו - In the Lopuchowo Forest - W lesie Łopuchowa 

Collection of Poems in Polish

"Nawet gdy się śmieję" poems ("Even when I Smile") KAW, Rzeszów 1990 אפילו כאשר מחייכת  

    "Nie o kwiatach" (Not about flowers) BUS, Kraków 1993 לא על פרחים

  "Jak można w słowach" poems (How possible in words?) Centrum Dialogu, Kraków-Oświęcim 1995 הכיצד ניתן במילים? 

  "Echa dalekie i Bliskie - Spotkania z młodzieżą"(Echo from afar and from near – meetings with the youth) Znak, POM Kraków 2001הד מרחוק ומקרוב - פגישות עם בני-נוער       

"Niepoetyckie wiersze"  "Non-Poetic Poems" - Poems Never Published Before 1 שירים לא-פיוטיים - שלא פורסמו עד-כה 1

"Niepoetyckie wiersze"  "Non-Poetic Poems" - Poems Never Published Before 1 שירים לא-פיוטיים - שלא פורסמו עד-כה 2

Jak kwiaty na wietrze

Linie po linii rozrzuciłam -
Mieszankę dziwną
Łez i uśmiechów dalekich
bólu tęsknoty
i obrazy które są tylko w pamięci jeszcze
jak kwiaty na wietrze
rozproszone
wiatrem na wszystkie strony
rozsiane

Luty 1985, z tomiku „Nawet gdy się śmieję"

Flowers in the wind

Rows by rows I scattered
a strange disorder
of tears and distant smiles
pain and longings
pictures that are still only in my memory -
like flowers in the wind
scattered in the wind
sown in the earth

Translated by Ada Holtzman

The poet can be contacted by email: halina "at" 012.net.il (to avoid spam)

Mała Stacja Treblinki

Na szlaku Tłuszcz-Warszawa,
z dworca Warschau-Ost
wyjeżdża się szynami
i jedzie sie na wprost...

I podróż trwa czasami
pięć godzin i trzy ćwierci,
a czasami trwa ta jazda
całe życie aż do śmierci...

A stacja jest maleńka
i rosną trzy choinki,
i napis jest zwyczajny:
tu stacja Treblinki.

I nie ma nawet kasy
ani bagażowego,
za milion nie dostaniesz
biletu powrotnego...

Nie czeka nikt na stacji
i nikt nie mach chustką,
i cisza tylko wisi,
i wita głuchą pustką.

I milczy słup stacyjny,
i milczą trzy choinki,
i milczy czarny napis ,
że... stacja Treblinki.

I tylko wisi z dawna
(reklama w każdym razie)
zniszczony stary napis:
"Gotujcie na gazie."

                                 ***

A Small Station Called Treblinka*

On the line between Tluszcz and Warsaw
From the railway station Warsaw - East
You get out of the station
and travel straight…

The journey lasts
sometimes 5 hours and 45 minutes more
and sometimes the same journey lasts
a whole life until your death …

And the station is very small
three fir trees grow there
and a regular signboard saying
here is the small station of Treblinka...
here is the small station of Treblinka...

And not even a cashier
gone is the cargo man
and for a million zloty
you will not get a return ticket

And nobody waits for you in the station
and nobody waves a handkerchief towards you
only silence hung there in the air
to welcome you in the blind wilderness.

And silent are the three fir trees
and silent is the black board
because here is the small station of Treblinka...
here is the small station of Treblinka...

And only a commercial board
 stands still:
"Cook only by gas"
 

* Translated from Polish to Hebrew by Halina Birenbaum and from Hebrew to English by Ada Holtzman. Yehuda Poliker, son of an Auschwitz Holocaust survivor from Thessaloniki wrote music to the poem and it is in his album: "Ashes and Dust".

 ולאדיסלאב שלנגל

תורגם על ידי הלינה בירנבאום

כאן התחנה טרבלינקה

בקו שבין טלושץ – ורשה

מתחנת הרכבת ורשה אוסט

יוצאים ברכבת ונוסעים ישר...

הנסיעה נמשכת לפעמים

חמש שעות ועוד 45 דקות

ולפעמים נמשכת אותה נסיעה

חיים שלמים עד מותך...

והתחנה היא קטנטונת

שלושה אשוחים גדלים בה

וכתובת רגילה אומרת:

כאן התחנה טרבלינקה…

כאן התחנה טרבלינקה...

ואין אפילו קופה

גם איש המטענים איננו

ובעבור מיליון

לא תקבל כרטיס חזור...

ואיש לא מחכה בתחנה

ואף אחד לא מנפנף שם המטפחת

רק באוויר תלויה דממה

לקדם פניך בשממה אטומה.

ושותקים שלושת האשוחים

שותקת הכתובת השחורה

כי כאן התחנה טרבלינקה...

כאן התחנה טרבלינקה...

ורק תלויה עוד מאז

סיסמה ישנה ובלויה האומרת

"בשלו בגז".

Fruma

Imię
tak dawno nie wymawiane
wygrzebane przypadkiem
ze świata popiołów
w otchłani pamięci

Wychudzona
twarz przezroczysta blada
skulona przy mnie pod kocem
na narze w bloku 27
dwa tygodnie po tyfusowej selekcji ⁽¹
opowiada
zatopiona w drogich obrazach
o domu o matce
o przysmakach jakie jadała

Słucham
grzeję się ciepłem jej ciała
wyobraźnią o jej domu
w Sosnowcu nieznanym
o tych fantastycznych przysmakach
byłam dłużej w obozie choć młodsza
mnie zawlekli do Birkenau
z getta Warszawy
z komory gazowej Majdanka
wzajemnie wspierałyśmy się

na bloku
hałas tłum więźniarek ruchliwy
tego dnia w Auschwitz mgła nieprzenikniona
ziąb straszliwy -   niebywała  szansa
komanda nie idą do pracy
można wrócić na koje
uśpić głód marzyć o szczęśliwej
przeszłości

wtem kapo w drzwiach
zgiełk się wzmaga napięcie
wywołują numery
my w opowiadaniu Frumy oderwane
chyba biorą kogoś do pracy
czy na jakieś kary
tyle kobiet na bloku
nie zwracamy uwagi

cisza
po kolejnym wywołanym numerze
powtórzone z wściekłością wołanie
przerywa wpół zdania
milknie
zeskoczyła z nary
przy drzwiach się rozebrała
owiniętą w szorstki koc
pognali w grupie wybranych
do gazu

pod kocem
jeszcze ciepło jej ciała
w uszach głos wzruszony o domu
o matce o matczynym jedzeniu
za barakiem przed oczami
gęsty czarny dym z komina

miała 16 lat i delikatną bladą twarz
cichą dobroć ludzką w tym piekle na ziemi
i tyle z niej pozostało we mnie
na zawsze

Halina Birenbaum 5.07.1994

פרומה

שם

זמן רב כל כך לא נאמר

הוצא באקראי

מעולם האפר

במפולת הזיכרון

רזה

פניה שקופות חיוורות

מקופלת לידי מתחת לשמיכה

על הדרגש בבלוק 27

שבועיים לאחר סלקצית הטיפוס   (1

היא מספרת

טבועה בתמונות יקרות

על הבית על אימא

על המטעמים שנהגה להכין

אני מקשיבה

מתחממת בחום גופה

בדמיונות על ביתה

בעיר סוסנוביץ הלא מוכרת לי

על אותם מטעמים מופלאים של אימה

אני יותר זמן במחנה למרות שצעירה ממנה

הובלתי מגיטו ורשה

מתא הגז במאידנק

התיידדנו כאן

בבלוק

רעש המון אסירות פעלתניות

היום ערפל סמיך מעל אושוויץ

קור אימים - סיכוי בלתי רגיל

הקומנדו לא יוצאים לעבודה

אפשר לחזור לדרגשים

להרדים הרעב לחלום על העבר המאושר

לפתע

קאפו בפתח הדלת

מהומה גוברת מתח

קוראים מספרים

אנחנו בסיפור של פרומה

בטח לוקחים אי אלה לעבודה

לביצוע עונש

נשים רבות בבלוק הרי

לא מקשיבות

דממה

לאחר שם הבא בתור

קריאה נוספת נוקשה מחרידה

המילים קופאות על השפתיים

היא מתאבנת

וקופצת מהדרגש                                                             

התפשטה ליד הדלת

נלקחה בקבוצת הממוינות - לגז

מתחת לשמיכה

עדיין חום גופה

באוזני קולה הנרגש

מלים על בית על אימא על אוכל

בפני עיני

מאחורי הבלוק

עשן שחור סמיך מארובה ענקית                                  

הייתה בת שש עשרה

פניה עדינות חיוורות שקטה

חדורה טוב אנושי בתופת  הזו

אני נושאת אותה בתוכי                                

תמיד

                          הלינה בירנבאום      5.07.1994      

Fruma

a name
long not mentioned
by chance scooped out
from the world of ashes
from the gap of memories

emaciated
transparent pale face
curled up near me under a blanket
on a bank in 27^th block
two weeks after typhoid selection ⁽¹
speaking
absorbed in lovely scenes
about her home about mother
about delicacies which she once ate

I listen
warming myself with her body's warmth
imagining her home
in the unknown town of Sosnowiec
about the fantastic delicacies
though I was younger, I'd been longer in the camp
they dragged me to Birkenau
from the Warsaw Ghetto
and from the gas chamber in Majdanek
we mutually supported each other

in the barrack
a noisy crowd of active prisoners
today there was a dense fog in Auschwitz
awful chill uncommon
the command - nobody works today
we can return to our bunks
put to sleep hunger and daydreams about the happy past

all of sudden
a capo at the door
turmoil grows tension
calling out numbers
we were lost in Fruma's tale
maybe they are taking somebody to work
or somebody is being punished
with so many women on the block
we don't pay attention

silence
after the next number is called
furious repeated calls
stopping at half sentence
silently
jumps of the bunk
near the door she took off her clothes
covering herself with a gray rough blanket
chased in the group of the selected
to the gas

under the blanket
still warm her body
sounds of touching voice about home
about mother's cooking
before the eyes behind the barrack
dense smoke from a huge chimney

she was 16 years old and had a delicate pale face
quiet human kindness in this hell on earth
and so much was left of her in me
forever

Halina Birenbaum July 5, 1994
Translated from Polish by June Friedman

1) בתקופת מגפת מחלת הטיפוס במחנה בסתו 1943 התקיימו סלקציות תכופות שבמהלכן לא עמדו האסירות ערומות, הנאצים בדקו רק את הלשונות.

לשון לבנה הייתה פסק דין מוות כאות למחלת הטיפוס. בסלקציה המתוארת כאן, הממוינות לא נלקחו ישר לתא הגאזים אלא משהו סומן ברשימה ליד מספריהן והן הוחזרו כמו כולן. לאחר שבועיים קראו את המספרים שסומנו בשעה ששרר עוצר במחנה. הנקראות נצטוו להתפשט וערומות לרוץ לתאי הגז אל מותן.

 ¹⁾ At the time when in the fall of 1943 was a typhoid epidemic there were often selections but there was no need to take off clothes till naked. They used to lock at the tongue. A with tongue was a verdict for gas. On the described selection nobody was taken to the gas chamber as usual, but they marked something near the number of an individual prisoners. After two weeks they called numbers of women during a blockade in the camp and dragged them undressed to their death. H.B.

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!