August Kowalczyk: "The Dance Teacher"

אוגוסט קובלצ'יק August Kowalczyk

מעל "תעלת המלך" Königsgraben באושוויץ

המורה לריקודים ¹⁾

תרגמה מפולנית הלינה בירנבאום

אוגוסט קובלצ'יק במדי אסיר אושויץ

כל יציאה לעבודה של "קומנדו הענישה" הייתה בשבילי דבר שנראה כעומד לשנות את מצבי לחלוטין, מצב של אסיר שהוטל עליו שני גזרי-דין מוות – מאסר עולם ב S.K. ("קומנדו הענישה" – ""Strafe Kommando) וגזר-דין תורה של הקאפּוֹים²⁾. הראשון נראה רחוק – שיקרה בעתיד הלא מוגדר בזמן. אי פעם.

"דין תוירה" (דין תורה) לעומת זאת, חיכה לי בכל שעה ובכל פינה בצריף. בלילה יכלו להטביע אותי במחראה, לתלות אותי על קורת עץ. ביום יכלו לרסק לי את חוט השדרה במכת מכוש אחת – הם היו מומחים לכך.

בעבודה, בחפירת תעלת שופכין להשבחת הקרקע הקרוי קניגסגרבן"Königsgraben" ("חפירת המלך") הייתי תחת השגחה של הקאפּוֹ ברכט Bracht, "השותף" שלי ושל הקאפּוֹ שטודניאז' Studniarz. ההוא, עדין מאוד אבל גם החלטי, התאמץ להכניע אותי בטקט, בשיחה מהורהרת, באדיבות מלאת הבנה לקיומי בתוך אימת מוות. הוא השתתף מאוד בצערי על המלקות שציפו לי: פעמיים עשרים וחמש...

היציאה בבוקרו של חודש יוני, לשמש מכוסת מלמלה עדינה של ערפילים, לשמיים המשתקפים בתוך האגם, לשקט של מרחב שאינו מגודר חוטי תיל, שזור תנועת ציפורים - הייתה הצלה, רגע של שמחה. אפילו הצעדים העמומים של 400 אסירי "קומנדו הענישה", היורדים לאדמה חרושה באי שקט, לא היו מסוגלים לטשטש את השמחה הזאת.

רק הצרחות הגרמניות, האלימות והפקודות, שקשוק אתים ומכושים שלקחו האסירים הזכירו, שהיום המתחיל בטבע הנושם עונת ההבשלה – ובשבילנו יום של יזע, דם ומוות.

"קומנדו הענישה" נרתם לקצב העבודה הרגיל והיומיומי שלו. הידיים תפסו באתים ובעודן קמוצות בעוויתות על ידית העץ המלוטשת זרקו ללא הפסקה אדמה רטובה וחצץ.

השמש התחילה לחמם בחוזקה. ובכך נחשף גבם הרזה של האסירים שהמשיכו להתכופף במאמץ כאוב של השרירים. "Königsgraben " – "תעלת המלך" צמחה באורכה מדי שעה. בעוד שלושה, ארבעה שבועות, תתחבר בירקנאו עם נהר הוויסלה. היא תבלע עד אז עוד מספר עשרות חיי אדם, תישטף בדם, אבל השבחת הקרקע הרטובה במחנה תהפוך לעובדה. כל זאת בקצב שכמותו מסוגל להשיג איש ה-ס"ס מוֹל, Hauptschrhfuehrer Moll , מפקד "קומנדו הענישה".

הוא נעמד עכשיו על ערימה גבוהה של אדמה חפורה ובעיניו של בעל-בית מרוצה, הקיף את כל השטח.

באותו יום התנועה הרבה ביותר שררה בשני קצותיו של קטע העבודה. בצד אחד חתכו רגבי דשא ועשרים צוענים סחבו רבועים כבדים של אדמה ודשא על אסל³⁾ עשוי עץ בסמוך לשפת התעלה. את העבודה במקום זה ניהל הקאפּו ווילי בוּרגהארט Willi Burghart בעל משולש שחור⁴⁾. פרופיל של טורף, נמוך, גוצי, עיניים מתרוצצות בחוסר מנוחה שהאכזריות אורבת בהן, התאימו מאוד למה שדמיינתי על רוצח-סדיסט.

הצוענים הרזים – בני עם שנהגו בהם באכזריות מיוחדת כמו ביהודים – רצו בלי הפסקה, בזוגות נשאו את האסל, כפופים תחת כובד הארגזים העמוסים בכוונה יתר על המידה. אחרי מספר דקות של עבודה זו שמעל כוחות אנוש, הקצב נחלש מדי רגע. ואז קולו של ווילי גבר מעל רעש האנשים הנוברים באדמה. הוא רץ וצרח כמו מטורף. הכה במהלומות המכוש את הצוענים הקורסים תחת הריצה המייאשת בניסיון להימנע ממנו על סף קץ הכוחות האנושיים והאפשרויות. אחד מהם נפל. רמסו אותו ריבועי הדשא הרטוב. המהלומות של בוּרגהארט הרימו אותו פעם נוספת.

- סליחה, אדון קאפּוֹ. זה כבד מדי. וחם, חם מדי אדון קאפּוֹ – עיניו של הצועני התחננו לרחמים. בוּרגהארט פרץ בצחוק.

- חם? נא להתפשט!

לרגע עצר את העבודה. עשרים צוענים הפשיטו במהירות את החולצות.

- להשאיר את הכותונות – צווה הקאפּוֹ. – להוריד מכנסים והתחתונים! עשרים שלדי אנוש מופשטים ללא בושה בכותונות קצרות עמדו בפני הגרמנים המרוצים.

- ועכשיו לעבודה!...

תפסו את האסלים. רקיעת כפות הרגלים היחפות. הרגלים הרזות בלטו תחת הכותונות המלוכלכות, נוטפות זיעה, בצורה מצחיקה ומשפילה. אברי המין הגלויים של הצוענים עוררו שמחה כללית בין אנשי הקאפּוֹ. בוּרגהארט שמר על המשך העמסה.

את הפלטות הכבדות של הדשא המונחות באסלים בערימות יכלו לסחוב רק שני גברים חזקים ובריאים. ואכן, רעדו הרגלים הנחלשות, אותן המריצו במכות לרוץ, האצבעות הקמוצות השתחררו בייאוש.

עוד שני קאפּוֹ הצטרפו אל בוּרגהארט. הם ניצבו בשלישיה לאורך הדרך שבה רצו הצוענים. בעליזות סדיסטית הלמו בהם במקלות.

- אתה רואה, אלה סוסי מרוץ שלי... הכושים שלי – צרח בוּרגהארט לחברו.

כעבור רגע כבר סובבו רק תשעה אסלים, ואחר כך שמונה. צרחותיו של הקאפּוֹ, הריצה הכללית עשו רושם, שקצב העבודה לא נחלש. זה היה למוֹל הדבר החשוב ביותר. והוא אכן הביט באהדה על בוּרגהארט.

לעובדה שליד ערימת הדשא הנערמת לגובה שכבו בשקט ארבע גוויות הצוענים עם ראשים מרוסקים, מוכתמים בדם , ואולי עם ידיים שבורות – “das spielt keine Role” - לא הייתה כל חשיבות.

Dinah Gottlieb: Auschwitz

בקצה הקטע השני נשמעו מהלומות קצביות של פטישי עץ. האסירים החדירו עמודי עץ, כדי לחזק את חבילות הזרדים. הלמות חדגוניות, בלתי פוסקות של אלות עץ עשו רושם שהאסירים מתואמים ביניהם בעבודתם הקצבית. כאן ניהל את העבודות הקאפּוֹ האנס Hans עם עוזרו. הם עמדו מעל אחד האסירים ובקצב הפטישים היורדים, הורידו מקלות על גבו. הצרחות העצבניות שלהם הצטרפו לקצב העבודה.

Loos - - los – temppo – tem- po – los! יללה – קצב – ק –צב – יללה!

הייאוש התערבב בפחד ובחוסר אונים. הכליות המוכות הן הקץ המתקרב^5).

המבט של מוֹל נח פתאום בנקודה אחרת.

הנה, מהתעלה הזדחלה דמות אפורה עם מגן- דוד צהוב-אדום על החזה. נעה מתנדנדת לכיוון הריבוע הגבוה של ערימת דשא וצנחה שם מאובנת על האדמה.

בצעד מתגנב של כלב צייד התקרב מוֹל והסתכל. לרגליו שכב ללא נוע, עם הפנים מופנות לשמש, יהודי זקן, עלוב. האחרון, קרוב לוודאי ב"קומנדו הענישה".

- Auf – קום! הצטעק מוֹל, מתאמץ להכריח אותו לקום בבעיטה.

היהודי פתח באיטיות את העיניים חסרות הכרה, אבל לא קם. מוֹל קרא למתורגמן ולשני אסירים.

- להרים!

והם העמידו את המסכן בהחזיקם אותו בחזקה.

- מדוע אתה לא עובד – שאל מוֹל דרך המתרגם.

- אני חולה, זקן, אין לי כוח – דיבר האסיר תוך מאמץ.

- בן כמה אתה?

- שישים ושבע.

- מה המקצוע שלך? – המשיך בכעס איש ה ס"ס.

היהודי הסתכל משתומם, כאילו שמע כבר את תשובתו, שלא נשמעה עדיין.

- מורה לריקודים.

צליל המלים היה כמו הודאה באשמה. מוֹל התפרץ בצחוק.

- לעזוב!... – פקד.

האסירים שתמכו בזקן, זזו הצידה. המורה לריקודים נפל על רגליו של איש ה ס”ס.

בבעיטה הזיז מוֹל את היהודי השוכב, תפס אותו ברגליו והתחיל למשוך לכיוון התעלה. הוא עצר ליד ביצה טובענית קטנה.

- Du! אתה! – צרח על המתרגם ובתנועה רבת הבעה הצביע על ידיו המתות של השוכב. המתרגם תפס את כפות ידיו של היהודי, שנתלה עכשיו מעל האדמה בקשת מאובנת כשל חיה שחוטה.

- שם... שים לב... אחת – שתיים – שלוש...!

הגוף המנודנד התגלגל בקשת לא גדולה ונפל לתוך הביצה בשקשוק.

- עכשיו תראה, מה אתה יודע. זאת הקומפוזיציה שלי בשם "הפרידה" והריקוד האחרון שלך.

מוֹל ניער את מדיו וניגב את הידיים במטפחת.

היהודי נפל על הגב. אפילו לא הצטעק. עיניו הפתוחות הביטו בשמש. כל הגוף והראש שקעו לאטם בבוץ. פתאום עבר בו רעד. רעד עוויתי שהרעיד אותו פעם אחר פעם.

- נו,הרי אתה רוקד – פירש מוֹל.

הבוץ כיסה לגמרי את הרגלים והידיים, נגע כבר באוזניים. רק על החזה של בגד הפסים המנופח נראה הכוכב משני משולשים צהוב-אדום, כוכב יהודי, ומעל הפנים המרוחות בבוץ זרמו דמעות כבדות של מוות.

מוֹל שם את המטפחת בכיסו, הרים מהאדמה גוש דשא וזרק ישר בפניו של הטובע.

נשמע שקשוק דביק והראש נעלם תחת הריבוע הירוק של הדשא. עכשיו נראה רק חזה מפוספס עם המספר ומגן דוד. הביצה הזדחלה תחת המספר. זזה באיטיות מעל הקצוות שלו. התפשטה על פני בגד הפסים. אבל נשאר הכוכב. רק הכוכב, מגן דוד בבוץ המבריק בשמש.

מוֹל עשה זאת בשנית. גוש הדשא נפל רחוק מהטובע. בחמת זעם התחיל מוֹל לזרוק גוש אחר גוש. בסוף גוש כלשהו נפל על החזה של הטובע. הטובע, שכבר לא היה. הבוץ המתנענע נגע בקלות בקצוות מגן הדוד, התקיף אותו פעם, פעמיים עד שפתאום נשפך עליו ועצר.

על המשטח החלק השחור בלטו מספר קווצות של דשא ירוק.

- בעוד שעה להוציא ולרחוץ באגם! – צווה מחבר היצירה הכוריאוגרפית עבור המורה לריקודים. מחבר "הפרידה".

הפסקת ארוחת הצהרים התקרבה. ברכט, שטודניאז' ואני עבדנו אחרי הצהרים בהנחת ערימת הדשא. הפכנו צופים אילמים לשני גילויים יומיומיים של תיאטרון המוות מעל "תעלת המלך".

אחרי הצהרים חזרנו למקום. השמש חיממה מדי פעם יותר, וכך חיממה את פניו הקפואות של המורה לריקודים. הוא שכב בשקט ליד ארבעת הצוענים העירומים למחצה. בבגד הפסים הרטוב הבהיק, מבצבץ דרך שארית הבוץ, המגן דוד – הצלב היהודי, בצהוב צבעו של האפיפיור ואדום צבע הדמים.

_______________

הערות

1) הקטע לקוח מספרו של אוגוסט קובלצ'יק "פזמון גדר תיל החוזר" - טרילוגיה אמיתית

Refren Kolczastego Drutu – Trylogia prawdziwa

Książka ukazuje się dzięki inicjatywom społecznym Gminy Bojszowy, Sejmiku Samorzędowego Województwa Katowickiego i Kopalni „Ziemowit” w Lłdzinach przy wsparciu Ministra Kultury i Sztuki.

ISBN 83-903008-2-6 – z puli Urzędu Miejskiego w Pszczynie

הספר הופיע הודות יוזמות ציבוריות של הוועד בבוישובה, פרלמנט שלטון העצמאי של אזור קטוביץ והמכרה "זימוביט " בלדזין בתמיכת שר התרבות האומנות.

על המחבר אוגוסט קובלצ'יק August Kowalczyk מוסיפה הלינה בירנבאום

אוגוסט קובלצ'יק הוא שחקן תיאטרון וקולנוע פולני ידוע, במאי ומנהל תיאטרון ממלכתי פולני בוורשה ובצ'סטוחובה Częstochowa. הוא התחיל לכתוב אחרי 37 שנות עבודה בתיאטרון, כשפרש לגמלאות. הופעת בכורה שלו בעולם הספרות הייתה קובץ שירים "המוסד לבטוח". קובץ זה והטרילוגיה הנוכחית הם ניסיון של חשבון נפש עם החיים, שהאפילה עליהם השהייה במחנה ריכוז אושויץ-בירקנאו (אסיר פולני). קובלצ'יק נולד בשנת 1921 ב Tarnawa Góra- בסביבות קילצה .Kielce בשנת 1940 ניסה להגיע לצבא הפולני בצרפת. הוא נעצר בסלובקיה ונכלא באושוויץ, משם הצליח לברוח אחרי שנה וחצי בקפיצה מדהימה מעל "תעלת המלך". הוא ניצל בזכות עזרה שהגישו לו תושבי העיירה בוישוב Bojszów ואושוויציםOświęcim . אחרי המלחמה גמר את הלימודים בפולוניסטיקה באוניברסיטת קרקוב Kraków . הופיע בתאטרות ושיחק ב 23 סרטים.

2) קאפּוֹ (Kapo, Capo) – כינוי לבעל תפקיד, ראש יחידת עבודה (Kommando), במנגנון האסירים במחנות, שמינה הפיקוד הגרמני – הס"ס. בדרך כלל לא היה הקאפּוֹ בעל מקצוע, ותפקידו היה להוליך את האסירים למקום העבודה, להשגיח שלא יתרשלו ולהיות אחראי שמכסות העבודה ימולאו. במציאות שבה לא העבודה אלא ההתעללות ושבירת רוח האסירים וגופם הייתה העיקר, נועד לקאפּוֹ תפקיד של מכשיר מבצע של משטר במשמעת, ההשפלה והפגיעות הגופניות במשטר המחנה (ישראל גוטמן, האנציקלופדיה של השואה, יד ושם & ספרית הפועלים ת"א 1990).

3) אסל - מוט ששמו על הכתפיים לנשיאת שני דליים או סלים.

4) אסיר אושויץ החייב לקבוע בבגדו פיסת בד קטנה (במקטורן ובמכנסיים) עם המספר שהוטבע בזרועו, ותג קטן המסמל בצבעו את סוג הפשע של האסיר:

משולש אדום - אסירים פוליטיים

משולש ירוק - פושעים פליליים

ורוד - הומוסקסואלים

שחור - אסוציאלים – זונות ונשים פרברסיות

סגול - אנשי הכמורה וכת דורשי המקרא

אצל היהודים נקבע במקום המשולש – מגן דוד צהוב ובשנה האחרונה משולש אדום ומעליו קו צהוב (ישראל גוטמן: אנשים ואפר ספר אושויץ-בירקנאו, מרחביה 1957).

5) אסיר שקיבל מכות רצח בגופו מעל הכליות לא המשיך לחיות הרבה זמן.