ולאדיסלאב שלנגל

תירגמה הלינה בירנבאום

דף מיומן האקציה  10 לאוגוסט 1942 ¹⁾

היום ראיתי את יאנוש קורצ'אק

כשהלך עם הילדים בצעדה האחרונה,

הילדים לבושים היו בגדים נקיים

כלטיול של שבת בגינה.

הם חבשו סינרים נקיים וחגיגיים,

היום מותר כבר ללכלכם.

בית-היתומים צעד על פני העיר בחמישיות,

כיער אנשים נרדפים

פני העיר הפכו חרדות

כענק קרוע ועירום,

חלונות ריקים ברחובות הביטו,

כמו חורי עיניים מתות.

לעיתים צעקה כשל ציפור אבודה

היתה כצליל פעמון לאחר מוות, ללא הצדקה,

אדישים נסעו בריקשות

אדוני ההתרחשות.

לעיתים שעטה, ורשרוש, ושקט,

עתים מישהו באקראי שיחה חפוזה קיים,

נחרדה ואילמת בתפילה

עמדה ברחוב לשנו הכנסייה.

וכאן הילדים בחמישיות – בשלוה,

איש לא משכם מן השורה,

אלה יתומים – איש לא תקע שוחד

לידי חברים מהמשטרה הכחולה.

לא הייתה התערבות באומשלגפלאץ,

איש לא נשף באוזנו של שמרלינג²⁾

איש לא אסף שעונים במשפחה

עבור השיכור הליטאי.

ינוש קורצ'אק צעד ישר קדימה,

בראש גלוי – בעיניים לא חרדות,

ילד בכיסו האחד אחז,

שנים קטנים החזיק בזרועותיו.

מישהו בא בריצה – מסמך בידו:

מישהו הסביר ובעצבנות צרח,

אדוני יכול לחזור... ישנו פתק מברנדט ³⁾

קורצ'אק הניע ראשו לשלילה.

אפילו לא טרח להבהיר

לאלו שבאו בטובות מהגרמנים

כיצד ניתן להכניס באותם ראשים חסרי נשמה

מהו לעזוב ילד לבדו בכזו שעה...

שנים רבות טרח... באותו מסע עיקש,

לתת ביד ילד את כדור השמש,

איך להשאירו עכשיו חרד,

ילך איתם... הלאה... עד סוף הדרך...

אחר חשב על המלך מתיא,

הגורל ממנו חסך אירוע דומה.

המלך מתיא על האי בין פראים

היה נוהג באופן דומה.

הילדים הלכו את הקרונות

כלטיול פרברים בל"ג בעומר,

והקטן ההוא בפניו האמיצות

הרגיש עצמו לגמרי כמו שומר.

חשבתי לי באותו רגע רגיל,

עבור אירופה דבר אינו שווה

שהוא עבורנו רושם

דף היסטוריה כה יפה.

כי באותה מלחמה יהודית ארורה,

בתוך השפלה, אין סוף לה.

בחוסר האונים והמהומה

באותה מלחמת חיים, בכל מחיר וללא פשרה,

במצולות השחיתות והבגידה

בחזית שם המוות אין בו תהילה,

במחול הסיוט בעיצומו של הליל,

היה חיל יחיד גאה –

ינוש קורצ'ק ביתומים היה מטפל.

השומעים אתם שכנים מעבר לחומה,

אשר מבעד לסורגים מביטים במותנו?

ינוש קורצ'ק מת, כדי שוסטר פלאטה ⁴⁾ יהיה גם לנו

Władysław Szlengel

Kartka z dziennika „akcji”

                          10 sierpnia 1942

Dziś widziałem Janusza Korczaka ¹⁾
Jak szedł z dziećmi w ostatnim pochodzie,
A dzieci były czyściutko ubrane,
Jak na spacerze w ogrodzie.
 

Nosiły czyste fartuszki świąteczne,
Które dzisiaj już można dobrudzić,
Piątkami Dom Sierot szedł miastem,
Knieją tropionych ludzi.
 

Miasto miało twarz przerażoną,
Masyw dziwnie odarty i goły,
Patrzyły w ulicę puste okna,
Jak martwe oczodoły.
 

Czasem krzyk jak ptak zabłąkany
Był dzwonem śmierci bez racji,
Apatyczni jeździeli rikszami
Panowie sytuacji.
 

Czasem tupot i szurgot i cisza,
Ktoś w przelocie rozmowę miał śpieszną,
Przerażony i niemy w modlitwie
Stał kościół ulicy Leszno.
 

A tu dzieci piątkami – spokojnie,
Nikt nikogo nie ciągnął z szeregu,
To sieroty – nikt stawek nie wtykał
W dłonie granatowych kolegów.
 

Interwencji na placu nie było,
Nikt Szmerlingowi w ucho nie dyszał,
Nikt zegarków w rodzinie nie zbierał
Dla spijaczonego Łotysza.
 

Janusz Korczak szedł prosto na przedzie
Z gołą głową – z oczami bez lęku,
Za kieszeń trzymało go dziecko,
Dwoje małych sam trzymał na ręku.
 

Ktoś doleciał – papier miał w dłoni,
Coś tłumaczył i wrzeszczał nerwowo,
- Pan może wrócić... jest kartka od Brandta,
Korczak niemo potrząsnął głową.
 

Nawet wcale im nie tłumaczył,
Tym, co przyszli z łaską niemiecką,
Jakże włożyć w te głowy bezduszne,
Co znaczy samo zostawić dziecko...
 

Tyle lat... w tej wędrówce upartej,
By w dłoń dziecka kulę dać słońca,
Jakże teraz zostawić strwożone,
Pójdzie z nimi... dalej... do końca...
 

Potem myślał o królu Maciusiu,
że mu los tej przygody poskąpił.
Król Maciuś na wyspie wśród dzikich
Też inaczej by nie postąpił.
 

Dzieci właśnie szły do wagonów
Jak na wycieczkę podmiejska w Lagbomer ²⁾,
A ten mały z tą miną zuchwałą
Czuł się dzisiaj zupełnie jak Szomer ³⁾.
 

Pomyślałem w tej chwili zwyczajnej,
Dla Europy nic przecież niewartej,
że on dla nas w historię w tej chwili
Najpiękniejszą wpisuje kartę.
 

że w tej wojnie żydowskiej, haniebnej,
W bezmiarze hańby, w tumulcie bez rady,
W tej walce o życie za wszystko,
W tym odmęcie przekupstwa i zdrady,
 

Na tyn froncie, gdzie śmierć nie osławia,
W tym koszmarnym tańcu wśród nocy,
Był jedynym dumnym żołnierzem –
Janusz Korczak opiekun sieroty.
 

Czy słyszycie sąsiedzi zza murka,
Co na śmierć naszą patrzycie przez kratę?
Janusz Korczak umarł, abyśmy
Mieli także swe Westerplatte.

_______

¹⁾ הוצאת יאנוש  קורצ'אק (הנריק גולדשמידט)  יחד עם 300 ילדים מבית היתומים היתה ב-5  לאוגוסט   1942, ולא, כפי שכותב בתיאורו בשיר שלנגל  ב 10לאוגוסט, שזה כפי הנראה תאריך כתיבת השיר.

אפשר להשוות עם הנתונים בספר של הננה מורטקוביץ' – אולצ'אקובה:  יאנוש קורצ'אק  ווארשה  1966

דף מס. 270.

²⁾ שמרלינג – ראש המשטרה היהודית בגטו וארשה.

³⁾ ברנדט קרל KARL BRANDT – פונקציונר הגסטאפו לענייני יהודים; מתחילת אקציה החיסול הראשונה היה מפקד מה שהיה קרוי BEFEHLSTELLE  (מקום בו נותנים פקודות) – פוקד על צוות החיסול וזה נתן בידיו את השליטה על הגטו.
⁴⁾ וסטר פלאטה –Westerplatte   אי קטן ליד גדנסק שם לחמו הפולנים בגבורה רבה נגד הגרמנים ב-  1939.

_______

1) wraz z 300 dziećmi z sierocińca miał miejsce w dniu 5 sierpnia 1942 r. (a nie 10, która to data jest prawdopodobnie datą powstania wiersza); por. Hanna Mortkowicz-Olczakowa, Janusz Korczak, Warszawa 1966, s.270

Władysław Szlengel

A Page from the Diary of the Actions
Translated by Dr. John Nowik of blessed memory and edited by Ada Holtzman

Today I have seen Janusz Korczak,
as he walked with the children on their last procession
and the children wear civil and clean clothes
as though on Saturday walk going to the park

They wore clean aprons of the holidays
but today they could dirty them
Five by five the Home of the  Orphans went across the town
through bushes of pursued people

The city  had  a frightened face
a mass of  naked  and stripped crowd
the streets were watched by empty windows
like skeletal orbits of the dead

Occasionally a cry of a lost bird  demented
a  death knell rung without reason
while  indifferent Messieurs rode in hand driven carts
the Messieurs masters of the situation.

Sometimes  footsteps, scraping  and then a silence
someone in the flight  spoke in a hurry
frightened and speechless in its prayer
stood in the church on Leszno Street.

And here the children five by five, peacefully,
no one was pulling anyone from the rank,
these are the orphans, no one was offering bribes
into the hands of blue policemen.

There were no interventions on the Umschlagplatz
no one whispered into the ear of  Szmerling ¹⁾
no one  collected family watches
for the drunken  Lithuanians

Janusz Korczak walked with a straight head
with bare head -
by his pocket held him a little chi
and two small ones he  held them in his arms.

Someone
Someone rushed exp 
"you can return this a paper from Brandt"
Korczak silently shook his head refusing.

He did not even tried to explain
to those who came with the German offers
how would one  put into those soulless heads
what it means---to leave a child in such an hour all alone....

So many years.... in this  road so steep,
to give in the children's palms the sun's sp,
how  would he leave  the frightened one,
he would go with them... further... till the end of all the roads...

And then he thought about King Matthew,
that the  fortune has deprived him of the same fate.
That King Matthew on the island  among the wild ones
also would act the same.

The children were  went into the cattle trains
as though on a trip on "Lag Ba'omer"²⁾
and the little one with the  look of the brave
Felt completely  like "Hashomer"³⁾.

I thought in this so ordinary moment
for Europe nothing had a value
that he for us all was writing history
the most beautiful of pages.

That in this Jewish cursed War,
in the endless humiliation without an end,
in the helpless chaos,
in  that fight for life for any price, without a compromise,

In the depth of  corruption and betrayal
on that front, where the death has no  fame
in this  nightmare of dancing in the night
there  stood a single and a proud soldier
Janusz Korczak, the orphans' caretaker.

Do you hear neighbors from across  the wall
as you  watch our deaths from the other side of the bars?

_______________

1) Szmerling: Commander of the Jewish Police in Ghetto Warszawa
2) Lag Ba'omer - The thirty-three day of the counting of the Omer; a festival
3) Hashomer - (Watchman) Jewish self-defense organization founded in 1905. Also name for a member of Hashomer Hatzair (Socialist & Zionist Youth Movement).