|
Go to Treblinka
Go to Treblinka keep your eyes wide open sharpen your hearing stop your breathing and listen to the voices which emerge from every grain of that earth –
Go to Treblinka They are waiting there for you They long to the voice of your life to the sign of your existence, to the pace of your feet to human look understanding and remembering to caress of love over their ashes – Go to Treblinka
go by your own free will go by the power of pain over the horror which has happened from the depth of understanding and the aching heart which has not accepted – listen to Them there with all your senses!
Go to Treblinka there the green silence, golden or white which embrace Them each season of the year will tell you stories of the stories about life which became forbidden and impossible –
Go to Treblinka watch how time has stoped there listen to the standing time, to the dead thundering silence and to the human stones weeping there in silence Go to Treblinka to feel it even for just one second –
Go to Treblinka grow a flower by a hot tear, by human breath against one stone – memory of a whole community on earth which is their flesh and ashes. They are waiting there in Treblinka for you to come and listen to Them cry within the silence and in total mute identification, unifying bring Them each time the story of life which continues and of reviving love.
Go to Treblinka for generations to generations Do not leave Them alone -
Halina Birenbaum Upon my return from poland 19.9.1986
Translated by Ada Holtzman
|
סעו לטרבלינקה
פקחו את עיניכם לרוחה
חדדו את השמיעה
עצרו את הנשימה
והקשיבו לקולות הבוקעים שם
מכל גרגר אדמה -
סעו לטרבלינקה
הם מחכים לכם שם
צמאים לקול חייכם
לאות לקיומכם,
לצעד רגליכם
למבט אנושי מבין וזוכר
ללטוף של אהבה על אפרם -
סעו לטרבלינקה
סעו מרצונכם אתם, החופשי
סעו מכוח הכאב על האימה שהתרחשה
מעמק ההבנה והלב כואב ולא משלים -
הקשיבו להם שם בכל החושים!
סעו לטרבלינקה
שם הדממה הירוקה, הזהובה או הלבנה
העוטפת אותם בכל אחת מעונות השנה
תספר לכם סיפורי סיפורים
על החיים שהפכו אסורים ובלתי אפשריים -
סעו לטרבלינקה
ראו איך הזמן שם עצר
הקשיבו לזמן העומד, לשתיקת המתים הרועמת
ולאבנים בדמות אנוש הבוכות שם בדממה
סעו לטרבלינקה לחוש זאת לשנייה -
סעו לטרבלינקה
הצמיחו פרח בדמעה חמה, בנשימה אנושית
מול אחת האבנים - זכר לקהילה שלמה
על אדמה שהיא גופם ואפרם.
הם מחכים שם בטרבלינקה שתבואו ותקשיבו לספורים
הזועקים בתוך הדממה
ובהזדהות מחלטת אילמת, מאחדת
תביאו להם בכל פעם
את ספור החיים הנמשכים
האהבה המחיה.
סעו לטרבלינקה לדורי דורות
אל תעזבו אותם לבדם -
הלינה בירנבאום
עם שובי מפולין 19.9.1986
Jedźcie do Treblinki
Jedźcie do Treblinki
Otwórzcie oczy szeroko
Wyostrzcie słuch
Wstrzymajcie oddech
wsłuchajcie się w głosy wydobywające się tam
spod każdego ziarenka ziemi –
jedźcie do Treblinki
Oni czekają na was, spragnieni głosu waszego życia
znaku waszego istnienia, kroku waszych nóg
ludzkiego spojrzenia
rozumiejącego, pamiętającego
powiewu miłości na Ich prochy –
jedźcie do Treblinki
z własnej, wolnej woli
jedźcie do Treblinki w potędze bólu nad okropnościami
tu dokonanymi
z głębi zrozumienia i serca, które płacze, nie godzi się
wysłuchajcie Ich tam wszystkimi zmysłami
jedźcie do Treblinki
opowie wam tam cisza zielona, złotawa lub biała
niezliczone opowieści
o życiu wzbronionym, niemożliwym – odebranym
jedźcie do Treblinki
spójrzcie, jak czas tam stanął
grzmiące milczenie umarłych
kamieni na model ludzkich postaci w tej głuszy
jedźcie do Treblinki odczuć to przez chwilę –
jedźcie do Treblinki
zasadzić kwiat gorącą łzą, westchnieniem ludzkim
przy jednym z kamieni upamiętnienia zgładzonych
ich popiołami i prochem
Oni czekają na was w Treblince
byście przyszli, wysłuchli ich opowieści unoszących się
w tej ciszy
przynieście Im za każdym razem
wieść o trwaniu waszego życia wtedy zabronionego
o miłości ożywiającej
jedźcie do Treblinki poprzez wszystkie pokolenia
nie zostawiajcie Ich samotnych –
Po powrocie z Polski, 19.09.1986 ( Z tomików: Nawet gdy się śmieję, Rzesów i Echa dalekie i Bliskie – Spotkania z młodzieżą, Kraków
