הלינה
בירנבאום
זו היתה רק ההתחלה...
בגטו וארשה היתה לנו שכנה,
התגוררה במטבח שכור
שם גם לנו היה חדר
אצל רופאת-שנים אחת שנפגעה מההפצצה...
היינו בסך הכל ארבע משפחות –
דיירי משנה אצל בעלת הדירה.
האשה היתה נמוכת קומה, שקטה.
זכור לי גם בעלה. הועסק בעבודות כפיה.
עם הזמן ראיתי שבטנה תפחה,
כולם התלחשו, כעסו על ההעזה –
ובעלה רזה, רזה. רגליו התנפחו
התחיל לשכב במטה.
היה קר וקודר במטבחם האפל,
הרעב הציק נורא!
האשה הקטנה התרוצצה בינינו
בקשה נדבה...
בעלה התנפח כולו – וכך גם בטנה.
כשהתינוק נולד – האב כבר היה גוויה.
היא המשיכה להתחנן לעזרה,
התדפקה על הדלתות עם תינוקה בזרועותיה
עטוף סמרטוטים וצורח.
אחר כך הבכי שלו נחלש. שקט.
אבד לו הכוח – לאמו לא היה חלב.
לא היה לה מה לתת
והוא מת.
אחר כך גם היא נעלמה, גועה
מאותה הסבה!
אז לא היה בגטו עדיין הכי רע
לא גרשו עדיין לתאי הגז, להשמדה.
זו היתה רק ההתחלה...
12.3.83
Forced Labor in Ghetto Warszawa
From
the collection of Tomasz Wisniewski
Back to Halina Birenbaum's Web Page
Last Updated December 6th, 2004