Halina Birenbaum: Internal Melody

שורות, שורות פיזרתי.
ערבוביה משונה
של דמעות וחיוכים רחוקים
כאב הגעגועים
ותמונות שרק בזיכרוני עוד –
כמו פרחים ברוח
מפוזרות
ברוח לכל עבר
זרועות

דפים לבנים לפני
ושקט נעים בחדרי
התנור הלוהט מחמם מפנק
לו רק יכולתי לכתוב
לכתוב על משהו טוב שמח מאושר
בהיר ונקי כמו הנייר הזה
אבל אין בלבי שקט
אין רגיעה עליזות
אין בטחון – אין מסביבי בהירות
המציאות היא קשה סבוכה
השקט בחדר החום והרגיעה
הם רק אשליה

לא אוכל לכתוב על משהו טוב
אין בי די כוח אפילו לחשוב
להתרגש להתעצבן
מוטב שאשתוק

רק משום מה משכו הדפים הלבנים
השקט בחדרי
געגועים
לכתוב על משהו טוב באמת –

השקט קורא לי אני שומעת אותו
טובעת בו
הכל סגור ואטום לא קורה כלום
קשה להגדיר
מאלץ אותי למהר ללכת לאן-שהו
לעשות משהו ובעיקר להקשיב
לצליל המפתה של הדממה
לנחש פרושה או פירושיה הרבים
הבוקעים ממנה וחודרים לכל פינה
בביתי בנשמתי ממלאים בדברים נהדרים
מוסתרים

אני נאלצת לשכוח הכל להתעלם
בדברים הבלתי נראים ובכל זאת קיימים
שקוראים לי -

אבל שמעתי בבירור את השקט
מיהרתי לצאת לקראתו לנוח בו
להתרענן ולפרוץ את האטימות ההסגרים
והשתיקה המוזרה המפחידה
שנשמעה לפתע
השתלטה עלי –

אומרים עליהן שהן מרות צורבות בעיניים חורטות קמטים
פוחדים מהן – מתביישים בהן
מחשיבים אותן כאות לחולשה, נשיות, או ביטוי לאסון, אבל, מחלה.
בורחים מפניהן מתחבאים בהתגלותן
- בשביל㪕 הגרוע ביותר כשאינן כשיבשים בי מקורותיהן
פירושו שאני לא מסוגלת להרגיש כבר לא יודעת להתרגש
שמוח או להתייסר
פירושו שאני לא לוחמת עוד על מאומה ולא משיגה דבר
לא משתוקקת לכלום בכלום לא מתנסה –
זאת אומרת לא מעניין אותי איש- ואני לא מעניינת אחרים
אם כן מת – חי
- לי יש הⳫרח בדמעות אני חייבת לחוש בלהטן הצורב מבעד לעפעפיים
את עקבותיהן החמים הלחים על לחיי
אני מוכרחה לחוש באותה התכווצות גרון ורעד הגוף ודפיקת הלב המזורז
המקדימה את התפרצותן
אני מוכרחה להרגיש את טוב הלבביות והכאב הבוער של מרירותן
נסערותן ומחאתן
מוכרחה לראותן בעיני אדם אחר כביטוי והד להרגשה הקיימת בתוכי
והנוצרת עבורי בתוך האחרים
בשבילי דמעות הן אוצר. לגבי הן טיהור מאבק החיים, מהרע, הבינוניות,
בשבילי הן החיים - התחייה
דמעות זה גלוי לב, אמת, הן סבל אנושי ואושר אנושי
דמעות הן נשמת אדם לעתים פצועה, כואבת, ממורמרת ולפעמים
שמחה קורנת – אבל מעולם לא מאובנת
- לי הכר㢟יות הדמעות כדי שאחוש במלואו
שיש לי לב ואני באמת בן-אדם

רציתי להתרחק – להתפנות
לנושאים אחרים
רציתי להוכיח שגם אני נועדתי
לחיים רגילים
רציתי להראות לעולם ולעצמי שאני
אדם – ככל האנשים
לא לדבוק במוראות השואה
להיות דומה
לאלה שלא היו שם ולא עברו על בשרם
את האימים
נכנסתי לעולמם אחרי זוועת התבערה
כל כולי בכל כוחות נפשי
כאל נהר עמוק שוטף ורוחץ –
שחיתי בו נאבקתי בזרמים מנוגדים שונים
הצלחתי לעמוד בכך ולבנות לי חיים חדשים
הייתי ככל האחרים –
העזתי הרבה השגתי את שקיוויתי
יצרתי התקדמתי
- אבל הא㲍 צדקתי כשהתרחקתי? לא טעיתי?
נשארתי אני עצמי?
הגשמתי את הבלתי אפשרי שכחתי – ולא
שבגיטו ורשה תחילתי
דרך מחנות המוות המשך דרכי
היום אני ככל... האנשים – אבל
לא הנוכחיים – ההם חיים בתוכי
אני מביטה מודדת ומעריכה הכל מבעד
תמונות מאושוויץ מבעד ביתי בוארשה השרופה
הגיטו ההרוס
משפחתי שנכחדה
היא לא זכתה –

אני זוכרת את עצמי מאותם הימים
כילדה קטנה מתהלכת ברחובות סואנים
הומים בני אדם אצים לכל הכיוונים

אני זוכרת את האנשים שחמקו אז ברחובות הצפופים

הם היו קודם לפני לפניך – הם גם איתך בתוך המלים שאתה

היו לי אז הרבה דמעות בעיניים ורצון עצום להוסיף

שחייבים לתאר ורוצים בכך מאוד ומתלהבים ומתיישבים לכתוב

במקומם מתארים דברים אחרים, מחשבות סביבן, תחושות

רציתי לכתוב על אבי, על ילדותי ולא הספיק לכך כוח

בכל אפן אין זאת אשמתי – אין לי הרי אפילו תמונה

וקברים לא מדברים - מה גם שבטרבלינקה אפילו אלה לא קיימים!

Home	My Israel	Father	Album	Gombin	Plock	Trip	SHOAH	Communities
Heritage	Searching	Roots	Forum	Hitachdut	Friends	Kehilot	Verbin	Meirtchak
Treblink	Bialystok	Halina	Chelmno	Mlawa	Testimonies	Personal	Links	Guest Book
WE REMEMBER! SHALOM!

		עמוד
1.	כמו פרחים ברוח	5
2.	לו רק יכולתי לכתוב	6
3.	השקט קורא לי	7
4.	דמעות	8
5.	חיי התחילו מן הסוף	9
6.	תחילתי בגטו וארשה	10
7.	אני זוכרת את עצמי מגיטו וארשה	11
8.	הכל נראה לי רגעי	12
9.	ישנתי ישנתי	12
10.	לפעמים	13
11.	פעם אני חזקה - פעם שבורה	13
12.	מפחיד כוחי...	14
13.	יד ביד עם עצמי	14
14.	המספר על זרועי	15
15.	כל זמן שאנחנו מזכירים הם חיים	16
16.	אני מספרת כיון שאני רוצה	16
17.	לפעמים הכאב מפוצץ	17
18.	גם אני בשיריך	18
19.	מדוע הם טוענים (האם אשם הנרצח ברציחתו?)	19
20.	למה רציתי אז לחיות	19
21.	קיימות עובדות	20
22.	רגע של קודש	21