|
Names... Ziuta... Asia... Eli... Fanja... Siuma... Do they tell you anything? Nothing. People... unnecessary people. They were thousands of them. In thousands they were driven to the Umschlagplatz, in thousands they were bitten by the whip, torn apart from their families, loaded into the cargo trucks, poisoned by gas. Not important. The Statistics will not mark them , no commendation will mark them.. Names. Empty sounds. For me they were living people, relatives, tangible, these are human lives whom I have known from events in which I participated. These tragedies intensified by feelings are more important for me than the fate of Europe. They are gone...
|
||
|
שמות - זיוטה... אסיה... אלי... פאניה... סיומה... האם זה אומר לכם משהו? לא כלום. אנשים... בלתי נחוצים. היו כאלו אלפים. באלפים הלכו לאומשלגפלאץ, באלפים הוכו בשוט, קרועים ממשפחות, מועמסים לקרונות, מורעלים בגז. לא חשובים. הסטטיסטיקה לא תציינם, שום צל"ש לא יציין. שמות. צלילים ריקים. עבורי אלו אנשים חיים, קרובים, מוחשיים, אלה חיי אנוש שאני מכירם מאירועים בהם השתתפתי. טרגדיות אלה, הגוברות על עוצמת הרגשות חשובות עבורי מגורל אירופה. הלכו. |
"What I read to the Dead" by Władysław Szlengel
Web Site initiated by Halina Birenbaum and Ada Holtzman April 2003
Selected Poems I (Polish & English)
Selected Poems III (Polish & Hebrew)
Selected Poems IV (Polish & Hebrew)
Ce
que j’ai lu aux morts…
Szlengel Poetry Translated from Polish to French by Jean-Yves Potel
What I Read to the Dead (Polish)
What I Read to the Dead (Hebrew)
What I Read to the Dead (English - in Kobos Web Site "SHOAH")
Back to Władysław Szlengel Web Page
Selected Poems I I
השירים תורגמו על ידי הלינה בירנבאום ויצאו לאור בספר: ולאדיסלאב שלנגל, "אשר קראתי למתים", שירי גטו וארשה, .תרגום הלינה בירנבאום, ת"א 1987.
Władyslaw Szlengel "What I Read to the Dead" Poems of the Warsaw Ghetto, Editor Irena Maciejewska P.I.W. Warsaw 1977, 1979. Translated from Polish by Halina Birenbaum.
כל הזכויות למהדורה העברית שמורות להלינה בירנבאום ©
An Account with God | A Talk with a Child | The Monument | Nihil Nivi |
A Small Station Called Treblinka
Kobos' Web Site with Szlengel's Poems in English | Kobos' Web Site with Szlengel's Poems in Polish
Poems & Documents
1) Co czytałem umarłym – What I Read to the Dead (1942)
What I Read to the Dead אשר קראתי למתים(Hebrew)
Posłowie Epilogue (Hebrew) | Notatka dla pedantów Note to the Pedants (Hebrew) | Do polskiego czytelnika To the Polish Reader (Hebrew)
Legendy
wigilijne - Legends of the Eve of Christmas - חגיגות חג המולד
Dwaj
panowie na śniegu - Two Men on the Snow - שני אדונים בשלג
Paszporty - The
Passports - דרכונים
Klucz
u Stróża - The Key is at the Concierge - המפתח אצל
השוער
Kartka z dziennika akcji - A Page from the Diary of the Actions
- דף מיומן האקציה
Okolice
Warszawy - Warsaw Suburbs - פרוורי ורשה
|
Władyslaw Szlengel
1. Jezus w zakładach Kruppa
W Essen, w zakładach Kruppa,
Zakołysały [!] tłumy
Wszystkie zmiany do pracy — Święto w przyszłą niedzielę.
Królom potrzebne bomby,
Ochoczo ruszyły tłumy
i zapomniany został
Czekała trwożna Europa,
W okopach garbiły
się barki,
Patrzcie — gwiazdka zabłysła —
by się spotkać w pół drogi, ........................................
a ze sztabu dzwoniono —
|
ולאדיסלאב שלנגל
אגדות חג המולד
1. ישו במפעלי קרופ
באסן, במפעלי קרופ, ושמועה מוזרה בין האנשים פשטה, התנודד ההמון כל המשמרות לעבודה – ההמון נע ברצון ונשכח
הנס בחפירות
מבוהלת ציפתה אירופה,
בחפירות הזרועות התאבנו, הורידים פועמים ברקות, המפות לוהטות בידיים העיניים מתכווצות בזעם, הדופק פועם ורועד, הכל נרעד בדם, כדי לצעוק כבר "הוררה"... כבר השעון טקטק חוסר אונים ועצב, בעיגול מטושטש של פנס מורה דקה מלאה. עוד מעט התקפה – מיד ינועו עם הכידונים לדרך, מיד יפלו זה על זה שתי עמדות אנושיות עוינות, עוד מעט יחדרו איש בחברו, ייצמדו מיד, יתקעו הלהב בחריצים, העיניים יתעוורו מדם. מיד יחדרו לתוך הזעם קני הרובים, להב ואצבעות, מיד שני גלי אנוש יתנגשו במאבק אפל. מפקדה אחת מוכנה כבר, השנייה הוזהרה ומצפים לאזעקה קוים אנושיים – שני הצדדים. וכאן הערב יורד כבר מעל קטע הקו. ראו – כוכב הבהיק – ערב ליל חג-המולד. אצבעות קשות על ההדק עצבים – כלבי הצייד שלוחים, לב פועם ואץ, עניים – עיגולים אדומים – שיצעקו - שישליכו, שיקרעו כלבי אנוש, תוך רעד, מכות ודקירות, שפיכת דם ורמיסה... טררר... טלפון ואות, מחפירות – גרשום יריות. האות לתוך הלב נקדח, לעבר המוות נעים... צועדים, צועדים שני אויבים לפגישה במחצית הדרך, צעד נופל ובוער כף-היד על קנה ופתילה, ובאותו ליל חג-המולד נס ארע בחזית. כשהגיעו למחצית הדרך כלבי אנוש – אויבי אנוש עצרו לפתע. מישהו את הריצה בשורות שיבש דבר מה בררו... ראו... מישהו דחף הנשק מיד... וכשהגיעו איש אל רעהו בשארית התנופה – שברו... רקיק, לחצו ידיים, בכו על זרועות, על בתים שוחחו כמו עם אח או עם בן...
.....................
ומן המפקדה צלצלו שוב חדרנו כטריז...
____ 1) טריבים - גלגלי שיניים 2) שרפנלים - פגזים |
|
|
|
|
|||
|
Władyslaw Szlengel
Pada śnieg, gęsty, zły, przenikliwy,
Ty nie masz domu — ja nie mam domu,
Ja się przez ciebie nie ruszę kroku,
Masz piękny mundur — piękny, przyznaję,
Śnieg pada równo, na mnie, na ciebie...
Spójrz, co ja robię? Spójrz, co ty robisz?
|
ולאדיסלאב שלנגל
שני אדונים בשלג
השלג יורד כבד, רע וחודר, צווארון מצמר לבן הוא תופר לי, עומדים יחד ברחוב הריק יהודי בעבודה – וחיל...
לך אין בית – לי אין בית, הזמן על חיינו כסלע רובץ, כה רב המפריד בינינו, מפחיד לחשוב, עתה השלג אותנו מאחד...
אני לא אזוז בגללך אף צעד. אך חסר ברירה גם אתה, מי כאן במי בעצם אוחז...? - מישהו שלישי אוחז את שנינו...
לך מדים יפים, יפיפיים – אני מודה, כיצד אתך מעז הייתי להתמודד, אך מה בכך, השלג בדבר אינו מבחין, יהודים או חיילים מצוחצחים...
השלג צונח בשווה, עלי עליך... מין שלווה לבנה בו, יחדיו מביטים מבעד לכיסוי הלבן על האור הרחוק בחשיכה.
הבט מה מעשי? הבט מה מעשיך? האם למישהו זה נחוץ? שמע בן אדם... השלג יורד זמן כה רב, ניפרד... נלך הביתה.
|
||
|
|
|||
|
Władyslaw Szlengel
Chciałbym mieć paszport Urugwaju, kraju, co zwie się.: Urugwaj...
Chciałbym mieć paszport Paragwaju,
Chciałbym mieć paszport Costa Rici, Chciałbym mieć paszport boliwijski,
Chciałbym mieć paszport Hondurasu, Chciałbym mieć paszport Urugwaju,
_______ |
ולאדיסלאב שלנגל
דרכונים1)
רוצה הייתי דרכון אורוגוואי, רוצה הייתי דרכון פרגוואי, רוצה הייתי דרכון של קוסטה
ריקה, רוצה הייתי דרכון בוליבי, רוצה הייתי דרכון של הונדורס רוצה הייתי דרכון אורוגוואי,
|
||
|
1) Sprawa paszportów do krajów Ameryki rozpoczęła się już w r. 1941, Pod datą 27 lutego 1941 r. Emanuel Ringelbluma notował, iż „chasydzi lubowiccy otrzymali wizy na wyjazd do Ameryki"; tenże Ringelblum pisał w maju 1942 r., że sprawa paszportów do Ameryki znów jest aktualna w getcie. Żydzi w getcie starali się zaopatrzyć w paszporty krajów neutralnych — panowało bowiem złudne przekonanie, że jest to sposób na przetrwanie. Niemcy te złudzenia podsycali. Stąd handel paszportami w getcie. Głośna była zwłaszcza sprawa tzw. Hotelu Polskiego, gdzie zwabieni obietnicą wyjazdu do krajów neutralnych (drogo za tę obietnicę płacąc — bo paszporty te sprzedawano za bardzo pokaźne sumy) Żydzi w liczbie około 3500 wywiezieni zostali do obozów w Bergen-Belsen oraz Vitel i następnie stamtąd w większości do innych obozów, gdzie zginęli. Przy życiu pozostały 243 osoby z tzw. palestyńskiej listy.
|
|||
|
1) עניין הדרכונים לארצות אמריקה התחיל כבר ב 1941 . עמנואל רינגלבלום רשם בתאריך 27 לפברואר שחסידי לובביץ קיבלו וויזות כניסה לאמריקה. במאי 1942 כתב רינגלבלום שעניין הדרכונים הינו שוב אקטואלי בגטו. היהודים בגטו השתדלו להצטייד בדרכונים של ארצות נאטרליות - כי שררה אשליה שזאת אפשרות להישרדות. הגרמנים תרמו לאשליה זו ומכאן המסחר בדרכונים בגטו. במיוחד מפורסם הוא עניין מה שקרוי "הוטל פולסקי" " HOTEL POLSKI" . כ- 3500 היהודים שהתפתו בהבטחות נסיעה לארצות הנטרליות (כשהם משלמים ביוקר עבור אותה הבטחה, כיון שמכרו את הדרכונים בסכומים עצומים. הם הוצאו למחנות ברגן-בלזן BERGEN BELZEN ולוויטל VITEL ומשם ברובם למחנות אחרים שם הושמדו. נשארו בחיים 243 יהודים ממה שקרוי היה "הרשימה הפלסטינית."
|
|||
|
Władyslaw Szlengel
PASSPORTS Translated from Polish by Robert Gliniak
I'd like to have Uruguayan passport oh, what a beautiful land it is how nice it must feel to be the subject
of land called:
I'd like to have Paraguayan passport, of gold and freedom is this land, oh, how nice it must feel to be the subject
of land called:
I'd like to have Costa Rican passport, celadon sky... eternal May oh, how nice it must feel to tell
that
I'd like to have Bolivian passport like couple friends of mine... Bolivian air - resin fragrant oh, what a beautiful land...
I'd like to have Honduran passport,
( It's nice to remark from time to time
I'd like to have Uruguayan passport, have Costa Rican, Paraguayan,
just so one can live peacefully in
after all, it is the most beautiful of lands.
|
|||
|
|
|||
|
LIST (PIOSENKA) SONG
Gdy w nocy, leżąc w ciemności, głośno
myślę Warszawo, cóż Ci napiszę, Mój grodzie sentymentalny, (Białystok, r.1940)
|
ולאדיסלאב שלנגל
מכתב (שיר)
בעת שכבי בלילה אני חושב בקול
בחשיכה ורשה, מה אכתוב
לך, עירי הסנטימנטלית
ביאליסטוק 1940 הטכסט הנ"ל והאינפורמציה השייכים לפרק חייו של שלנגל בביאליסטוק, נתקבלו בזכות מר. וולודזימיזי בורונסקי.
|
||
|
|
|||
|
Władyslaw Szlengel
Nad miastem pośród nocnej mgły Alarm! Alarm! Alarm!
|
ולאדיסלאב שלנגל
אזעקה
מעל העיר, בערפל לילי ואין ברירה אדוני הנחמד, אזעקה! אזעקה!
_____
1) הברבוך -Haberbusch - בית חרושת לבירה גדול ומוכר מאוד בפולין מלפני המלחמה.
2) אורסוס - Ursus - בית חרושת גדול למתכת מלפני המלחמה וגם היום. בזמן המלחמה עבדו שם היהודים מה"פלצובקות" (עבודות כפיה בצד הארי) כך שהיתה להם הזדמנות לצאת לצד הארי של וורשה וגם אפשר הדבר הברחות.
3) Witz - בדיחה באידיש ובגרמנית. |
||
|
|
|||
|
Władyslaw Szlengel
Widziałem cię wczoraj na. ulicy —
Urwałeś łeb żydowskiej hydrze
Ja jeszcze żyję — jeszcze dla mnie
jest
Znamy się dawno panie Wiśniewski,
Znamy się wiele lat z przed wojny
5 złotych, przekreślało rasę,
A w grudniu, zanim pierwszy mrozik
l kiedy ja słuchałem wiatru,
tłumacząc
Kiedy fantazję moją wschodnią
Gdy ci z odwiecznych mych wędrówek
A potem krzyk wystrzelił w niebo,
I ja ci byłem towarzyszem
Po.nasze wspólne
wolne Jutro,
„Ty" mi mówiłeś — i ja tobie,
Noc nas chłostała
pod wspólnym kocem,
Szrapnel
przerwał nam nadzieje
U stóp Warszawy
pohańbionej,
I zapomniałeś,
że nas obu
Widziałem
wczoraj na ulicy
Wygrałeś wojnę,
mój Wiśniewski,
To jasne, że
mnie musisz wydać,
Przegrałem z
tobą, mój Wiśniewski,
|
ולאדיסלאב שלנגל
המפתח אצל השוער
ראיתי אותך אתמול ברחוב – אדון שכור, בעל פנים חיוורים, אדון שכור, בעל שער בהיר, עמו קשרני גורלי.
ערפת ראש מפלצת יהודי, והחיים מלבלים כשושנה, כיצד זה הולך לו בפרותי אדון השער – המפתח אצל השוער.
אני עוד חי – עבורי עדין ישנם חיים מחר מחרתיים – ואתה ב –rein arische paradizie"" 1) כיצד זה להלך בפרותי?
אנו מכירים מזמן, אדון וישניבסקי, אכן... החיים לא היו large עבורי, בינינו קושרות דמעות סנטימנטליות וצעדה משותפת, ארוכה מאד.
שנים רבות לפני המלחמה הכרנו, הרי אנחנו מחצר אחת – עבור פתיחת שער דמי שרות נדיבים לקחת ואת הדלת שמרת – המפתח אצל השוער.
חמישה זלוטי מחקו את הגזע, עצים לתנור לי הבאת, על עקרוני: "ליבען לאסן"2) אדון וישניבסקי – אותי חבבת מאד.
ובדצמבר, בטרם כפור ראשון הכריז על החורף, מנפטלין פרוותו ניערת של שלנגל המשורר – הגם של יהודי היא.
וכאשר אני לרוח הקשבתי, מבהיר ילל צערו בשיר, או כאשר עבור התיאטרון כתבתי שהחיים אינם עצובים כלל –
כאשר את דמיוני המזרחי לראשך הצפוני יצקתי, כדי לטול ממך אפרוריות החיים למען יהיו מגוונים קמעה.
כאשר ממסעותיי הנצחיים ספורים לך הבאתי על חצרות, אדוני, הו וישניבסקי שלי האהוב, על השער שמרת: אצל השוער המפתח.
ואחר השמימה נורתה צעקה, עד כי על האדמה נפלה אימה, במחול פצצות ורימונים ילל המוות, ככלב, חמתו שפוכה.
ואני לך חבר הייתי לקראת הדרך המשותפת, הרעה והעצובה. פגשתי בך וישניבסקי שלי, בצעדה לחזית קוטנו.3)
לקראת מחר משותף, עבור שחר חס עננים וכחול, עבור אדמתנו – זרוע בזרוע הלכנו, אני המשורר ווישניבסקי.
קראת לי בשמי – וכך אני לך, ממסטינג משותף טרפתי הדייסה, שרתי עמך "רוזמרי" 4) שירים פולניים... שלי... שלנו...
הלילה הלם בנו מתחת לשמיכה המשותפת, המאבק חרט בנו אות ספוגת דם, בלילות שחורים לי לחשת: - הו חברי... למען ורשה!...
פגז קטע את תקוותנו וכבר הגיע קץ למסע... מסביבת קוטנו דרך היער שבנו אני ווישניבסקי – חברי...
לרגלי ורשה המושפלת הזלנו דמעות רגשניות, נפרדנו: סרווס5) וולאדק – - סרווס וישניבסקי, נחזיק מעמד!
ושכחת שאת שנינו באותה מידה קורעת הרוח והסערה, לאדונים חדשים את הנעלים, אתה מצחצח ושוב לי השער: המפתח אצל השוער.
אתמול ברחוב ראיתי מחזה, אותו ממני לא תגזול – פרצוף שתוי, מאושר כל-כך, על שבפרותי הוא מתנודד.
במלחמה ניצחת, וישניבסקי שלי, כבר אינך חושב אפילו על המחר – איך זה להלך, נבל שתוי, בפרותי שהושגה בנקל?
זה ברור כי אתה אותי להסגיר חייב, זה ברור, שאותך אני מדאיג – הרי את שנינו לא תחמם אותה פרווה אחת – שלי... ממילא...
הפסדתי לך וישניבסקי שלי – אין אפילו על מי לזעום – כך זה קורה, כשמשאירים את מפתחות העתיד... לשוער...
|
||
|
________
1) " - rein arische paradizieגן העדן הארי הטהור..." 2) ליבען לאסן - leben lassen "תן לחיות". 3) במערכה על הגנת פולין ספטמבר 1939 שנודעה כ"September Campaign", אחד מאזורי הקרבות הקשים ביותר נגד הגרמנים היה ליד העור קוטנו ב"קרב בזורה" "The Battle of Bzura. " בקרבות על הגנת פולין השתתפו עשרות אלפי יהודים שנלחמו צד ליד צד עם הפולנים. 4) רוזמרין צמח, ושיר פולני נפוץ על רוזמרין הצומח על קברו החייל שנפל בקרב. 5) סרווס serwus ברכת שלום חברית בפולנית.
|
|||
|
|
|||
|
Kartka z dziennika „akcji” 10 sierpnia 1942
Dziś widziałem Janusza Korczaka
1) Nosiły czyste fartuszki świąteczne, Miasto miało twarz przerażoną, Czasem krzyk jak ptak zabłąkany Czasem tupot i szurgot i cisza, A tu dzieci piątkami – spokojnie, Interwencji na placu nie było, Janusz Korczak szedł prosto na przedzie Ktoś doleciał – papier miał w dłoni, Nawet wcale im nie tłumaczył, Tyle lat... w tej wędrówce upartej, Potem myślał o królu Maciusiu, Dzieci właśnie szły do wagonów Pomyślałem w tej chwili zwyczajnej, że w tej wojnie żydowskiej, haniebnej, Na tyn froncie, gdzie śmierć nie
osławia, Czy słyszycie sąsiedzi zza murka,
|
ולאדיסלאב שלנגל
דף מיומן האקציה 10 לאוגוסט 1942 1)
היום ראיתי את יאנוש קורצ'אק כשהלך עם הילדים בצעדה האחרונה,
הילדים לבושים היו בגדים נקיים כלטיול של שבת בגינה.
הם חבשו סינרים נקיים וחגיגיים, היום מותר כבר ללכלכם. בית-היתומים צעד על פני העיר בחמישיות, כיער אנשים נרדפים
פני העיר הפכו חרדות כענק קרוע ועירום, חלונות ריקים ברחובות הביטו, כמו חורי עיניים מתות.
לעיתים צעקה כשל ציפור אבודה היתה כצליל פעמון לאחר מוות, ללא הצדקה, אדישים נסעו בריקשות אדוני ההתרחשות.
לעיתים שעטה, ורשרוש, ושקט, עתים מישהו באקראי שיחה חפוזה קיים, נחרדה ואילמת בתפילה עמדה ברחוב לשנו הכנסייה.
וכאן הילדים בחמישיות – בשלוה, איש לא משכם מן השורה, אלה יתומים – איש לא תקע שוחד לידי חברים מהמשטרה הכחולה.
לא הייתה התערבות באומשלגפלאץ, איש לא נשף באוזנו של שמרלינג2) איש לא אסף שעונים במשפחה עבור השיכור הליטאי.
ינוש קורצ'אק צעד ישר קדימה, בראש גלוי – בעיניים לא חרדות, ילד בכיסו האחד אחז, שנים קטנים החזיק בזרועותיו.
מישהו בא בריצה – מסמך בידו: מישהו הסביר ובעצבנות צרח, אדוני יכול לחזור... ישנו פתק מברנדט 3) קורצ'אק הניע ראשו לשלילה.
אפילו לא טרח להבהיר לאלו שבאו בטובות מהגרמנים כיצד ניתן להכניס באותם ראשים חסרי נשמה מהו לעזוב ילד לבדו בכזו שעה...
שנים רבות טרח... באותו מסע עיקש, לתת ביד ילד את כדור השמש, איך להשאירו עכשיו חרד, ילך איתם... הלאה... עד סוף הדרך...
אחר חשב על המלך מתיא, הגורל ממנו חסך אירוע דומה. המלך מתיא על האי בין פראים היה נוהג באופן דומה.
הילדים הלכו את הקרונות כלטיול פרברים בל"ג בעומר, והקטן ההוא בפניו האמיצות הרגיש עצמו לגמרי כמו שומר.
חשבתי לי באותו רגע רגיל, עבור אירופה דבר אינו שווה שהוא עבורנו רושם דף היסטוריה כה יפה.
כי באותה מלחמה יהודית ארורה, בתוך השפלה, אין סוף לה. בחוסר האונים והמהומה באותה מלחמת חיים, בכל מחיר וללא פשרה,
במצולות השחיתות והבגידה בחזית שם המוות אין בו תהילה, במחול הסיוט בעיצומו של הליל, היה חיל יחיד גאה – ינוש קורצ'ק ביתומים היה מטפל.
השומעים אתם שכנים מעבר לחומה, אשר מבעד לסורגים מביטים במותנו? ינוש קורצ'ק מת, כדי שוסטר פלאטה 4) יהיה גם לנו..
1 |
||
|
________ 1) wraz z 300 dziećmi z sierocińca miał miejsce w dniu 5 sierpnia 1942 r. (a nie 10, która to data jest prawdopodobnie datą powstania wiersza); por. Hanna Mortkowicz-Olczakowa, Janusz Korczak, Warszawa 1966, s.270
|
__________ ) הוצאת יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמידט) יחד עם 300 ילדים מבית היתומים היתה ב-5 לאוגוסט 1942, ולא, כפי שכותב בתיאורו בשיר שלנגל ב 10לאוגוסט, שזה כפי הנראה תאריך כתיבת השיר. אפשר להשוות עם הנתונים בספר של הננה מורטקוביץ' – אולצ'אקובה: יאנוש קורצ'אק ווארשה 1966 דף מס. 270. 2) שמרלינג – ראש המשטרה היהודית בגטו וארשה. 3)
ברנדט
קרל
KARL BRANDT
– פונקציונר הגסטאפו לענייני יהודים; מתחילת אקציה החיסול
הראשונה היה מפקד מה שהיה קרוי
BEFEHLSTELLE
(מקום בו נותנים
פקודות) – פוקד על צוות החיסול וזה נתן בידיו את השליטה
על הגטו. |
||
|
|
|||
|
Władysław Szlengel
Okolice Warszawy
Stał człowiek na skrzyżowaniu
Tak dłużej być nie może,
Czy dać im prezent z życia,
Czy murem... i do miasta
A potem pod
Belweder...
Stał na skrzyżowaniu
I wreszcie machnął ręką...
|
ולאדיסלאב שלנגל
פרוורי ורשה
עעמד אדם בהצטלבות, בשחר, רועד כעלה... והביט... הביט בשמים – ולא ידע לאן, מה יעשה...
כך לא ניתן להמשיך עוד, אי אפשר כך יותר... היום חובה להחליט ובדרך אחרת לבחור...
האם לתת להם מתנה: חיים, חיי – ersatz1) מרצון יינתנו בידיהם לסטוקי, לאומשלגפלאץ?
האם דרך החומה... והעירה לרחוב כלודנה... והלאה... למרשלקובסקה הסואנת... ולשדרות הריחניות?...
אחר כך לארמון בלבדר... להקשיב לשירת עלי סתיו יבשים המקשטים היום את לזינקי בזהב?
עמד בהצטלבות גבר חסר אונים, - לפרבר מוקוטוב? אולי לפרגה?... אולי לפלצוביזנה?...
לבסוף נפנף בידו... החליט ללא מילה... ובהלכו החליט... ...צ'רניאקוב...
________ 1) תחליף ersatz -
|
||
|
|
|||
Selected Poems I (Polish & English)
Selected Poems III (Polish & Hebrew)
Selected Poems IV (Polish & Hebrew)
Selected Poems IV (Polish & Hebrew)
Ce
que j’ai lu aux morts…
Szlengel Poetry Translated from Polish to French by Jean-Yves Potel
What I Read to the Dead (Polish)
What I Read to the Dead (Hebrew)
What I Read to the Dead (English)
Back to Władysław Szlengel Web Page
Last updated April 5th, 2013 (first posted in December 31st, 2006)