חתימת דברים...

 

לא רק על כך קראתי למתים...

 

היו אלה שירים, שלא חדרן למצפון; היה עליהם לזעזע, אולם הם קדחו בליבות אלו שהקשיבו, פעמים עוררו צער, תכופות לחלוחית המשחררת סיוט כבד, יובש על הלב, לעתים הדליקו נוקשות של כעס מוצדק והשתוקקות לשרוד, כדי לגמול.

 

ובעבור האנשים המתפללים כל יום למוות שקט, ללא כאב, ובלבד שלא להרגיש ולא לראות – זהו רב.

 

ואחר כך קראתי על קורותיו המוזרות והמשונות של היהודי מאיר מלינצ'ק. מאיר מלינצ'ק נולד בתור סוחר בן 42, במרץ 1942 ועד ינואר 1943 היה חי בתוך 15 פיליטונים של מסעות, שהצחיקו את שומעי – ואני מודה בחרטה – גם אותי.

 

מאיר מלינצ'ק היה לאישיות כל כך פופולרית, אמרותיו, קורותיו ופתרונותיו הבלתי צפויים לבעיות אקטואליות עבורנו, זכו לתהילה ב"עם" אותה אפשר רק למדוד עם דודק הווארשאי, גריפס או אדון פיצק של וויך.

 

בנוסף, כתבתי כרוניקות שבועיות, שירים סטיריים, בדיחות, מאמרים, דיאלוגים אקטואליים בין שני עובדי מפעל למברשות של קימפט ואורינסאפט, ועוד דברי עוקץ רבים אודות רעי.

 

בתיק מחכה ללילה שקט ראשון מסה אודות התיאטרון הפולני (...), משוטטים קטעים של טקסטים ודיאלוגים למחזה: (או, חלום טוב בין בלוקאדה אחת למשנה!) "מצבה של יודש", ובתחתית המגירה חבויה מפני מבט אנוש, כדי שעין אנושית לא תמצא אותה לפני קץ המלחמה – האנציקלופדיה המקברית והגרוטסקית באופן טראגי, של גיטו וארשה.

 

ואת כל אלה קראתי למתים...

 

והחיים...

 

נו מה...

 

...החיים  שלא יאבדו את התקווה...

 

 

הערה עבור המקפידים

          

אני מוסר באדיבות את האינפורמציה לאספן קפדן של שירי, שנכתבו בתקופת גיטו ווארשה, לקורא של שני הקבצים שפורסמו (פורסמו במונחים מחתרתיים, בכתב מכונת כתיבה) ב"הקריאה בלילה" וה"הלשנה הפואטית" ולאדונים מהגסטאפו, קריפו ומשתפי פעולה מתוך תחביב, אני מודיע באדיבות, שהוספתי לשני קבצים אלה (שמהם באים שמות פרקים מסוימים) שירים חדשים; החסרתי את הבאים:

 

שיר פופולארי (אבל רע) הרץ בגיטו בהעתקות רבות "הפרידה מכובע", שירים אודות השפם והזקנקן, פיוטר פלאסקין אצל טבנס, סילבסטר 1942, שיר ערש, לודז'.

 

שירים אלה אינם קיימים באף אחד מהעותקים ואין לחפשם.

 

 יהיה לי נעים, אם יחזיר לי מישהו את השיר "היסטוריה" שנגנב מתיקי; הייתי ברצון מצרפו לקובץ; וכך ( !) את הידיעות עבור המקפידים אני חותם באינפורמציה, שבהוצאה עבור הקורא הפולני לא כללתי את השיר "המפתח אצל השוער", בצפייה לפרסום נושא דרסטי זה (את שם השיר אין להבין בצורה מילולית) לימים, בהם המפלצות החומות המשתוללות בכוח התאווה הלאומית, יפסידו מצבען האדום, ואפשר יהיה להתחשבן בשקט עם חטאי השכנים.

 

 

לקורא הפולני

 

היום, מחר או בעוד שנה - באופן מחתרתי, או מיד ליד - או אחרי  מלחמה, יגיע לידי הקורא הפולני קובץ השירים "אשר קראתי למתים" ככרך  הניתן לרכישה ציבורית. אולי יפתח את הדפים פולני-דמוקרט, שעבורו עינויי העם עימו חלק את שנותיו הטובות והרעות - לא יהיו חסרי משמעות; אולי יפתח אותם קורא פולני המרוחק מאיתנו, המחפש בשיר רק פואזיה, צורה או טכניקה ואמוציות מפוקפקות, אולי אפילו יגיעו לידי אויב (למרות שבין אנשים השמחים בתולדות כאלה של אויב, מעטים הם היודעים לקרוא בכלל, ושירים בפרט) - לכל אחד מסוג הקוראים האלה ( !) חייבים לתת הסבר.

 

למרות החומה הדקה המפרידה-האוכלוסייה והחיים בגיטו יהיו רחוקים, אקזוטיים, ומדי פעם מרוחקים יותר על-ידי מחסומי החוקים הגרמניים ותעמולת התנים והזאבים. שירי הכלולים בכרך הזה כתבתי בהפסקות בין האירועים הנוראים, שהדיהם נכנסו גם לתוכם, ידידי. כחיוכים המרגיעים אדם הגווע בין רעד כאב לרעד כאב - הופיעו החרוזים והקצבים העצובים.

 

שירים אלו, בכמות לא גדולה של העתקות, "הגיעו לעם", נקראו על ידיו בערבים ספרותיים והוקראו בבתי המלאכה.

 

שירים שאליהם תגיעו אתם, יקירי, ללא סרט עם מגן-דוד, הם ג'ונגל, שלא בקלות תמצאו בו את הדרך. הרקוויזיטים (נושאים) הם זרים ובלתי מובנים עבורכם, ודורש... הסברים. ישנן מלים ופואנטות, שעומקן ועצבותן האיומות ניתן להכיר רק לאחר הכנה, אותה מסוגלים לתת רק השהייה מאחורי החומה והחיים תחת שוט אנשי הס"ס.

 

אך אחד הוא, ברור ובולט בכל יצירותיי ללא יוצא מן הכלל בתקופה זו: געגועי העמוקים וחסרי התקווה לווארשה, אם לא לבירה משנת 1939, אזי לעיר שלשיר הראשון ולאביב הבשל הראשון שלי.

 

יש לשבת לצידי, אם לא בתוכי, כדי להבין את השיר "דרכונים", אותו חייב הייתי בעצם, להדפיס על הכריכה כמוטו לכל הכלול בו; חייבים להכיר כל חוסר תקווה, והחד-צדדיות של אותה אהבה, כדי לסלוח לי על הצלילים הבלתי נעימים, אולי, עבור הקורא הפולני שב"החפצים", "חלון לצד ההוא" או ההאשמה שבשיר "המפתח אצל השוער".

 

מחד גיסא, ישנם שירים, שהקורא הפולני לא יוכל "לנגוס" בהם, ומאידך יש כאן שירים המושרשים כל כר בתרבות ובמסורת הפולנית, שלא קראתים באופן פומבי: "אצלנו" ("אגדת חג המולד", "ישו הקדוש במפעלי קרופ", ו"הנס בחפירות  המלחמה").

 

מדוע קראתי לכרך הזה : "אשר קראתי למתים" (השמות הקודמים של שלושת הכרכים: "הקריאה בלילה", "ההלשנה הפואמית", ו"צאלען ביטע" (נא לשלם), על כך אני נותן הסבר בהקדמה.

 

 

What I Read to the Dead

An Account with God | A Talk with a Child | The Monument | Nihil Nivi |

A Small Station Called Treblinka

Władysław Szlengel: Selected Poems

 

Władysław Szlengel

 

Last Updated June 3rd, 2004

 

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!