We Remember the Artist Fiszel Zylberberg (ZBER) of Płock!

זבאר

פ. זבאר

F. Zber


 אוטופורטרט. תחריט של האמן Self-Portrait. Etching

Zber

The Album

Articles in the Yizkor Book of Płock (Hebrew and English)

Links:

Pictures in the United States Holocaust Memorial Museum (USHMM) Collections

Wikipedia: ZBER

Musée d'art et d'histoire du Judaïsme

 

Article in "Al Hamishmar", 25.07.1986

זבּר

מאת יעקב גוטרמן מפלוצק

"על המשמר" 25.07.1986

 

זבֶּר

מאת יעקב גוטרמן מפלוצק

"על המשמר" 25.07.1986

אם עלה גורלך להיוולד בעיירה הפולנית הקסומה פלו המתנשאת לגובה מול הנהר וויסלה אשר מושך את מימיו לאיטו צפונה. עיירה מצועפת בסבך ערמונים עבותים שמעליהם נישא בערפילי ערב קול פעמוני קתדרלה עתיקה; אם עלה בגורלך להיוולד בעיירה שכזאת חזקה עליך שתהיה מחשב-קצין ללא תקנה או הוזה, או משורר, או רחמנא לצלן   צייר. פישל זילברברג היה צייר.

 

הוא היה כבר כזה משחר ילדותו. הנער הצנום היפהפה, ששערו ערמוני ועיניו בגוון הפלדה (נולד בפלוצק ב-1909) לא מצא עניין רב במשחקיהם של בני גילו. דומה כי הוא גדל כשעיפרון בידו בעזרתו כיסה כל פיסת נייר מזדמנת. נעליים ופרחים משכו את עיניו במיוחד והוא חזר שוב ושוב לציירם, כמבקש לחבר יחד את הארצי, המרופט, המתפלש באפר הארץ עם הססגוני, הפריך, המטפס על גבעולו מעלה. אל השמש.

 

ללמדך לדעת. כי משורר-אמת זקוק אך ללב, עין בוחנת ובדל עיפרון.

 

מורתו של פישל בבית הספר בפלוצק, העלמה גוגינד עמדה ראשונה על כישרונו הבולט של תלמידה ועודדה אותו בכל לבה. אביו יהודי ישר-דרך, חנווני שפרנסתו דחוקה, יכול היה להושיט לבניו עזרה של ממש. נתמך על ידי קבוצה של משכילים בעיירתו, נשלח פישל, נער בן 16 לוורשה כדי ללמד ציור. תחילה למד במשך חמש שנים רישום וציור בקורס ערב ופרנס עצמו בדוחק רב. מ-1930 הגשים את חלומו והתקבל כתלמיד שלא מן המניין באקדמיה לאמנויות במחלקתו של פרופ' סקוצ'ילאס הנודע, אמן גדול בזכות עצמו. עד מהרה עמד המורה על גודל כישרונו של תלמידו.

 

"טרם קם על אדמתו בעל כישרון כדוגמתו!" אמר עליו בהתפעלות וחזקה עליו שידע מה הוא אומר.

 

הצעיר היהודי המופנם והמסתגר עבד קשה והתאמץ להפיק את המרב מן השיעורים באקדמיה. פרנסתו דחוקה, חייו קשים, אך אמנותו מאירה אותם. טפח אחר טפח. בשקידה עיקשת נחשפו לעיניו רזי האמנות. הוא התוודע לטכניקות שטרם הכיר. לבו נהה במיוחד אחר הגרפיקה האמנותית. זו ברואה את עולמנו בשחור-לבן:התחריט, הליטוגרפיה, חיתוך העץ, כישרונו המזהיר הבקיע את מחסומי התקנונים האנטישמיים החמורים שהיו נהוגים אותן שנים בפולין.

 

הוא הוזמן להציג בתערוכות מקומיות חשובות. התבקש אף לייצג את פולין ביריד העולמי שהתקיים בפריס. דובר בו נכבדות. היללו את כישרונו הגדול.

 

לא מאבד את הראש

 

בשנת 1936 זכה במלגה מטעם ממשלת פולין להשתלמות בפריס. הצעיר היהודי הצנוע נפרד מבני עיירתו, נטל ברכת פרידה מהוריו,  שהפכו למעריציו ומלא תקווה וחרדה נסע לפריס.

 

פריס של שנות השלושים נוצצת בשלל תמונותיה האמנותיים, בתי הקפה שלה רוחשים חדשנים לשעה וחסידי "איזמים למיניהם. מה קל לצעיר פרובינציאלי לאבד את ראשו, להסתנוור מכל המוצג באולמותיה של המטרופולין התוססת. לחקות, להתמוסס, להיבלע; אך פישל נשאר נאמן לעצמו ולאומנותו, בכל הענווה, בכל האהבה, בכל העוצמה.

 

 

הנושאים  ביצירתו משתנים אמנם חצרותיה וסמטאותיה של פלוצק, מתחלפים עתה בכנסיותיה ובגשרים הציוריים של פריס, אך הנאמנות לדרך נשמרת: לחשוף את האור הבוקע מחצר מרופשת, מגגות הבתים וארובותיהם, מן העץ הכפוף, המסוקס, מן היד המגוידת, מן הפנים החרושות. בטכניקה הקשה, רבת המהמורות, של חיתוך העץ, השכיל לכרוך בהרמוניה מופלאה שני הפכים בלתי-אפשריים כמעט: אקספרסיביות עזת ביטוי כמו חצובה בקרדום, עם ליריות רומנטית מלנכולית משהו.

בארצי, ביומיומי, הוא מתאמץ לחשוף את היופי החמקמק. באורח פרדוכסלי נראית נושאי ציוריו העגמומיים (פורטרטים של אנשים קשי-יום, נער קטוע-רגל, בית רעוע), כאילו הפיחו בהם נשמת-חיים חדשה, רעננה, רוויה פאתוס חיים כן וחם.

 

כי נגעה בם ידו של משורר אמת!

 

גאון באמנות חיתוך העץ

 

גם כאן בפריס עמדו על כישרונו של פישל זילברברג. מבקר האמנות הצרפתי רב התהילה היהודי אהרונסון, שלפניו התייצב הצעיר בבואו לפריס בדחילו ורחמו, פתח לעיניו תיק של עבודותיו, קרא נפעם "בעיני אתה גדול חותכי העץ בדורנו!"

 

לפני שנים מספר הלכתי לספרייה הלאומית בפריס כדי לצלם כמה מהמונוגרפיות שנכתבו על פישל זילברברג (שאגב, קיצר את שמו לזבֶּר). לזכותם של מבקרי האמנות ייאמר שאכן, השכילו לעמוד במהרה על כישרונו של האמן הצעיר וידעו להעריכו נכונה.

 

החל משנת 1937 הציג ב"סלון הסתיו" היוקרתי ובתערוכות השנתיות הגדולות שנערכו בפריס. ב-1938 סבבה תערוכה מעבודותיו בכל הערים הראשיות בארצות הבלטיות ובמזרח אירופה וזכתה לתהילה רבה.

 

בסתיו שנת 1938 הציג את הדפסיו ב"ברי דה בוזאר". שמו הלך לפניו. המבקרים כינו אותו "גאון באמנות חיתוך העץ".

 

 

בשנת 1940 כבשו הגרמנים את פריס. זבר עבד בקדחתנות, אינו חש במתרחש סביבו. הוא שקד על הכנתה של תערוכת ציורי שמן עליהם עבד בשנים האחרונות. ב-14 במאי 1941 נאסר. הוא טולטל חודשים ארוכים במחנות מעבר, בהם המשיך לרשום ולצייר כאחוז דיבוק.

 

ביולי 1942 נשלח לאושוויץ. ידידים, אסירים יהודים ופולנים, ניסו להקל עליו ולעזור לו להישרד, אך הוא חלה בטיפוס וב-26 באוקטובר 1942, נספה בתאי הגאזים של המחנה, והוא בן שלושים ושלוש במותו.

 

*

אחרי שחרור פריס, גילה א.ב. צעראטא, מו"ל  וחובב אמנות יהודי את לוחות העץ המקוריים של פישל זבֶּר ידידו בבית משפחה צרפתית, ובשנת 1961 העלה אותם ארצה. מלוחות ניצולים אלה, הודפסה בארץ, בשנת 1971 מהדורה מצומצמת של כמה עשרות מעבודותיו של האמן היהודי הגדול.

 

חסד גדול היו עושים המוזיאונים המרכזיים בארץ לעצמם, לאמן צעיר גדול שדרכו נקטעה באורח טראגי כל כך, לחובבי האמנות בארץ ולאמנות היהודית בכללה לו טורחים היו לאסוף ולהציג את עבודותיו של זבֶּר בין כתליהם.

 

חובה מאין כמוה היא להציל את אמנותו הגדולה מן הנשייה.

 

 

 

Zber

The Album

Articles in the Yizkor Book of Płock (Hebrew and English)

P. R. I. Płock Remembrance Initiative

The Plocker Artists

 

Last updated October 7th, 2015 (PRI first posted in January 1998)

 

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Płock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!