הרב ר' דוד צבי טאוב זצ"ל

 

 

נולד בכ"ו ניסן תרע"ב   (13.4.1912) בבית חסידי אדוק מאוד. אחרי שגמר את בית הספר "יסודי התורה" התקבל לישיבה בפלוצק שם למד שנים ונחשב לעילוי.

כמו רוב תלמידי הישיבה נרשם לצעירי אגודת ישראל.  בגיל צעיר יחסית  18-19 קיבל היתר הוראה  (הוסמך לרב הוראה). בערך באותו זמן נבחר כמזכיר צעירי "אגודת ישראל" בפלוצק.

 

אחרי כשנה הוא רצה לעלות לארץ ישראל. הנוהל היה שכל מי שהתכונן לעלות ארצה היה חייב לעבור הכשרה באחת החוות בסביבה. היות והתנועה לא רצתה לוותר על עבודתו כמזכיר, השתדלו  והצליחו לסדר במרכז המפלגה בוורשה שהוא ילמד מקצוע שקשור בבנית ארץ ישראל  וזה יחשב כהכשרה.

 

אחרי שלמד את מקצוע החשמלאות וקיבל על כך תעודה, הגיע סרטיפיקט לעליה ארצה. כשבישר את הדבר לאביו התשובה היתה 'לארץ של הגוים אתה לא תיסע', וכך הסבא, ר'בער טאוב זצ"ל וכל המשפחה (בעיניהם הציונים היו כמו גוים).  היות ובבית אבא מילה של אבא היתה קדושה  הוא העביר את הסרטיפיקט שלו לרב מנדלסון בעיר, שרצה לעלות ארצה. הרב מנדלסון קיבל  בארץ משרת רב ביישוב קוממיות.

 

צבי עבד בהתחלה אצל קבלן חשמל בן משפחה ואחר שקיבל מספיק נסיון, פתח חברת קבלנות בעצמו. ביום הוא עבד ובערבים הלך לישיבה והמשיך בלימודי קודש.

כך עד פרוץ מלחמת העולם השניה.

 

חמש וחצי שנות המלחמה הוא עבר ביחד עם אחיו הצעיר ליבר בגטאות,  מחנה עבודה ושני מחנות רכוז כולל אושויץ  (ליבר עבר שלוש מחנות  ריכוז).

 

בזמנים כשהיה עם אחיו הצעיר ביחד הם השלימו אחד השני, האח הצעיר דאג לאוכל והוא צבי, שאמונתו הייתה כל כך חזקה, עזר לאחיו (שלא האמין בכלום) וכל הזמן היה משכנע אותו שכל זה יגמר במהרה ושיהיה בסדר וכדומה.

 

היה מקרה שד"ר מנגלה בא לבלוק עם העוזרים שלו. היה זה ביום ראשון. הוא גירש את כולם לאפל פלאץ[1] והתחיל בסלקציה. לא היה פחד כי הוא היה בוחר יהודים מתאימים לעבודה. וכאן צבי היה חייב להפרד מאחיו ליבר כי את אחיו בחרו ואותו לא רצו לקחת. וזה היה אחד המקרים הבודדים שהוא נפרד מאחיו.

אף אחד לא ידע לאן ישלחו אותם. את הנשארים סגרו בבלוק והכריזו על "בלוק שפרה"[2]. ואת אלו שבחרו כלאו בבלוק ריק אחר.

צבי לא נרגע עד שבירר לאן לקחו את אחיו ונודע לו שלקחו אותם לבונו Buna. מאז הוא התחנן לפני מזכיר הבלוק שיסדר שגם הוא יגיע לבונו. לא ידוע מה המזכיר עשה אבל אחרי בערך כחודש ימים הוא אכן הגיע לבונו. הכניסו אותו לבלוק אחר והבלוק אלטסטר[3] לא הרשה לאנשים זרים להכנס לבלוק שלו. בבונו הוא עבד בעבודה קשה מאוד אז לא היה מסוגל להגיע לבלוק של אחיו כך שהם התראו פעמיים שלוש בשבוע.

 

צבי השתחרר עם ליבר.   הם נסעו לפלוצק בתקווה שאולי מישהו מהמשפחה נשאר בחיים, אבל מצאו יהודי בודד אחד, "שארית הפליטה",  וזאת מעשרת אלפים היהודים שגרו בעיר לפני המלחמה.

 

בימים הבאים התחילו לחזור העירה יהודים בודדים, יהודים שחזרו מרוסיה  וגם יהודים מהעירות בסביבה. אז הוא עם כמה יהודים נוספים ביקשו וקבלו חזרה את משרדי ועד הקהילה היהודית מלפני המלחמה. ומשם עזרו לאלו שרק היו מגיעים, כך הוא היה  עסוק בקהילה עד עזיבתו את פולניה. אפילו חיתן כמה זוגות. הוא אמר שבמקום שיגורו ללא חופה וקידושין אז עדיף שהוא מעמיד אותם מתחת לחופה ומקדש אותם.

 

היות  והוא רצה להגיע ארצה ומפולניה לא היתה שום אפשרות לעליה, הוא עבר גבולות לגרמניה בצורה לא חוקית והצטרף לקיבוץ של "אגודת ישראל" בצלסהיים Zehlsheim)) על יד פרנקפורטׁ על המיין    (Frankfurt am Main) , ומשם יצא בצורה לא חוקית ארצה. בדרך תפסו אותם הבריטים והם הועברו למחנה מעצר בקפריסין. אחרי זמן הבריטים העבירו אותו בקבוצה לעתלית ומשם הרב מנדלסון שיחרר אותו. הוא הגיע לתל אביב התחיל לעבוד אצל קבלני חשמל  והיות וזה היה קרוב למלחמת השחרור הוא התגייס לצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות.

 

אחרי השחרור הוא נעשה קבלן חשמל  והתפרנס היטב. גם כאן הוא עבד ביום ולמד בערב וכך עד גיל שבעים. במשך כל הזמן הזה ואחריו הוא היה נותן הרבה צדקה לכל מיני גורמים. הוא גם שילם סכום נכבד לישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה עבור אולם שבנתה בקומה העליונה, כשחלונות לפירוק הורכבו לכוון בית הכנסת.  האולם משמש ללימודי קודש במשך השבוע ועזרת נשים לתפילה לשבתות וחגים. את האולם הזה הוא הקדיש למשפחה שניספתה בשואה. מעל הדלתות בכניסה לאולם יש שלט שבו מפורטים שמות המשפחה.

 

 

מגיל שבעים עד שמונים הוא עבד בהתנדבות  בבית חולים הגריאטרי באיכילוב. בערבים היה משתתף בשיעורים בין התפילות בבית הכנסת בשיכון שבו גר, ואחרי זה מנהל שיעורי גמרא בביתו.

 

בגיל שמונים ושבע עבר לבית  אבות וגם שם למד עוד מספר שנים טובות. אמרו עליו שהוא גדול בתורה. 

                                 

נפטר ב-י"ב אדר תשס"ו    (11.3.2006).

                                         

יהי  זיכרו  ברוך.


[1] אפל פלאץ – Appell Platz  מגרש המסדרים במחנות הריכוז הגרמנים: נערך השכם בבוקר או מאוחר אחר הצהרים לאחר שהאסירים שבו ממקומות עבודתם; לעיתים נערך מיסדר גם באישון לילה.

 האסירים הועמדו דום, בלא ניע, בדרך כלל בלי כסות לגופם, שעות רבות, חשופים לקור, בגשם ובשלג. מי שמעד או נפל, נשלח לתאי הגזים.

 [2] בלוק שפרה –    Blocksperre מעצר האסירים בבלוקים, אין יוצא ואין בא.

[3] בלוק אלטסטר -  Blockältester "זקן" הצריף – אסיר בעל סמכויות וזכויות יתר, לרוב פושעים שימשו ככאלו.


ר' צ
בי טאוב עם האדמו"ר ממודז'יץ רבי ישראל דן טאוב שצוקללה"ה שהלך לעולמו יט' בסיון תשס"ו (בני דודים דרגה חמישית)

R' Dawid Cwi Taub

The Righteous of Blessed Memory

 

Translated from Hebrew  by Ada Holtzman

 

R' Dawid Cwi Taub was born in Nisan 26, 5672 (13.4.1912) in a very religious and pious home at Płock, Poland. After he finished the elementary school: "Yesodei Torah" he was accepted for studies in a yeshiva (Talmudical College) at Płock. Like almost all the pupils of the Yeshiva, he joined "Zeirey Agudat Israel" (the youngsters of "Agudath Israel" party). At a relatively young age (around 18-19 years old), he received Rabbinical teacher ordination. Around that period he was elected as the secretary of "Zeirei Agudath Israel" in Płock.

 

After a year he wanted to immigrate to Eretz Israel. The procedure was that who ever intended to immigrate must pass preparation period ("Hachshara") in one of the farm of the surrounding area. Since the movement did not want to give him up as its secretary, they endeavored in the headquarters of the movement in Warsaw and managed to arrange that he will study a profession connected to building of Eretz Israel. And this will be considered as his "Hachshara".

 

After he had studied the profession of electrician and got the diploma, the certificate for "Aliya", immigration to Eretz Israel arrived. When he announced the news at home, father's reply was: "to a country of the gentiles you will never go", and so was the response of grandfather and all the family (in their eyes, the Zionists were as the gentile people). Since at home father's word was saint, Cwi accepted and delivered his certificate to Rabbi Mendelson who wanted to immigrate to Eretz Israel. Rabbi Mendelson did immigrate and served as the Rabbi of Komemiut settlement.

 

Cwi worked at the beginning at an electricity contractor of the family AND AFTER he acquired enough experience he opened became a contractor himself and had his own business. He worked at days and studied rabbinical studies in the evenings. This was how he lived until the break out of World War II.

 

He spent the five and a half years of the war with his young brother Liber at ghettos, Forced Labour camp and two concentration and death camps, including Auschwitz (Liber survived 3 concentration camps). Read more about these years at Liber Taub's book available on the Internet: Lost Youth.

 

Cwi was liberated with Liber. They returned to Płock with the hope that may be someone from the family survived but they found only single Jew survivor, out of more than 10000 Jews who lived there before the war.

 

In the following days some Jews started to return to town, Jews who came back from Russia and also some who managed to hide in the surrounding towns. He with the others claimed and received back the offices of the Jewish community council before the war. From there they helped those who just returned, and with this public activity he was engaged until they left Poland. He even married some couples. He said that instead of living together without Hupa & Kiddushin  it is better to get proper Jewish marriage which he used to perform according to the Law.

 

Since he hoped to get to Eretz Israel and no immigration was possible from Poland, he illegally crossed the borders and arrived to Germany where he joined a Kibbutz of "Agudath Israel" in Zehlsheim near Fruankfurt am Mein. From there he immigrated illegally to Eretz Israel. On the way his ship was caught by the British who expelled its passengers to Cyprus, to detention camps. After a while the British moved a group of the refugees to their detention camp in Atlit. From Atlit he was freed through the intervention of rabbi Mendelson.

 

Cwi arrived to Tel Aviv and became an independent electricity contractor. He made a very good living from his profession. Also here he studied in the evenings, and this was until he was 70 years old.

 

During all this period he used to give charity to many religious institutions. He contributed a significant sum to the Yeshiva "Or Israel" in Petach Tikvah. In the upper hall facing the synagogue which serves as study place during the week and the women's gallery synagogue on Saturdays and days of Holidays, memorial plaque was dedicated by him to the Taub family who perished in the Holocaust.

 

From age 70 to 80 he worked as a volunteer at the Geriatric hospital of Ichilov in Tel Aviv.  In the evenings he continued to participate in Gemara lessons given at the synagogue where he prayed and lived near by. Afterwards he continued leading Gemara lessons in his own home.

 

In the age of 87 he moved to a Home for the Aged in Bnai Brak and also there he continued study the holy studies. He was considered to be a great scholar of the Law.

 

Cwi Taub died Adar 12, 5766 (11 Mar 2006)

 

Let his memory be blessed for ever!

 


The tombstone of R' Cwi Taub son of Tuwia ztz"l; standing near the tombstone his brother, Liber Taub.
מצבתו של ר' צבי דוד טאוב, לידה עומד אחיו ליבר טאוב.

 

 


לקראת שנתיים לאזכרת מות אחיו, הזמין ליבר טאוב שלט חדש לאולם ללימוד ולתפילה בישיבת "אור ישראל" בפתח תקווה ובו צוין  מותו של צבי ב"ר טוביה ז"ל

 

 

Liber Taub: "Lost Youth"

 

P.R.I. Plock Remembrance Initiative

 

Last updated March 12th, 2008

       

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!