לעילוי נשמתו של אישי

 

שלום בן נתנאל

 

נולד בקרקוב בו' בניסן תרפ"ט, 16.4.1929.

עלה ארצה בכ"ה באלול תש"ה, 3.9.1945.

הלך לעולמו בה' בטבת תשס"ב, 20.12.2001.

 

Biographies of Rabbis Perished in the Holocaust  רבנים שנספו בשואה - - הספר בשלמותו באינטרנט!

 

ד"ר פנינה מייזליש

רבנים שנספו בשואה

Biographies of Rabbis Perished in the Holocaust

פתח דבר

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

בספר הזה כתבתי ביוגרפיות של כאלפיים רבנים ואדמורי"ם מפולין ומשאר מדינות מזרח אירופה שנספו בשואה, או שנפטרו בתקופה ההיא וזמן קצר אחרי סיום המלחמה - לרוב כתוצאה ממה שעבר עליהם באותם הימים. כללתי בו את מי שחיו כל ימיהם באותן המדינות, וגם את אלה שנולדו בהן ואחר כך עברו למרכז אירופה ולמערבה.  כמודל לכתיבת הביוגרפיות הללו שימשה לי  החוברת "רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם" מאת ד"ר אברהם גרינבוים, שיצאה לאור בשנת 1994 מטעם המרכז לחקר ותיעוד יהדות מזרח אירופה שעל יד האוניברסיטה העברית. לכל ערך צירפתי ביבליוגרפיה, ולעתים גם עדויות בעל פה.

כתבתי על הרבנים, מורי ההוראה, הדיינים והאדמו"רים מכל הקשת של החיים היהודיים - העולם החסידי, הלא חסידי, המתנגדי, החרדי והלא חרדי (לפני מלחמת העולם השניה לא היה המונח "אורתודוקסיה" מקובל במזרח אירופה, ולכן לא השתמשתי בו כאן), הציוני, הלא ציוני והאנטי ציוני- שכיהנו בקהילות גדולות ותפסו בהן עמדות רשמיות, וגם על מי שחיו בעיירות קטנות; על מי שהסתגרו באהלה של התורה, ועל אלה שהיו פעילים בחיי הציבור היהודי בעירם, בפולין כולה ובעולם היהודי הרחב. כתבתי גם על מי שלמדו בישיבות אך לא מצאתי אם הוסמכו לרבנות. השתדלתי לעמוד על מיגוון הקווים שאיפיינו את פעולותיהם בכל התחומים לפני חורבנה של יהדות אירופה, וכך לחשוף את העושר של החיים היהודיים בתקופה ההיא, ואת פעולותיהם בתנאים הקשים שנכפו עליהם בשנות החורבן.

הגבולות הגיאוגרפיים שאותם התוויתי בתחילת העבודה נפרצו במהלכה. מה לעשות עם מי שנולד ברוסיה או באוקראינה ואחר כך עבר לפולין? או עם מי שנולד בגליציה ואת רוב שנותיו עשה בגרמניה, בבוקובינה, ברומניה, בהונגריה, בצרפת או בצ'כוסלובקיה? כאן נקטתי בשיטה המרחיבה, וכתבתי על כל מי שנולד במזרח אירופה או שלמד או לימד שם.

המקורות שעליהם הסתמכתי כאן אינם אחידים מבחינת סוגם, גישתם ואמינותם. בדקתי  ספרים שיצאו לאור במוסדות אקדמיים ובחוגים החרדיים, בארץ ובחו"ל, וספרי זכרונות של יחידים ושל קהילות מכל האזורים של פולין ומזרח אירופה. לחלק גדול ממה שנכתב  בספרי הזכרון לקהילות יש אופי נוסטלגי-סנטימנטלי, משום שלאלה שכתבו אותו לא היתה נקודת מבט היסטורית, והם לא נתנו את דעתם על מה שעשוי לעניין גם את הקורא שאינו נמנה עם יוצאי אותה הסביבה. בעיה דומה קיימת גם בספרי הזכרונות של אנשים פרטיים. על כך כתב אברהם ויין במאמר "ספרי הזיכרון כמקור לחקר תולדות קהילות ישראל באירופה" ( יד ושם, ט, תשל"ג, עמ'  222-209).

פולין שעליה כתבתי כאן היא פולין העצמאית שבין שתי מלחמות העולם, על מחוזותיה השונים, כפי שתועדה בשמונה הכרכים של "פנקס הקהילות" שיצאו לאור מטעם יד ושם. ליטא, לטביה ואסטוניה היו בין שתי מלחמות העולם מדינות עצמאיות, ובאפריל 1940 סופחו לברית המועצות.

הישוב היהודי בהן היה קטן מבחינה מספרית, אך לחיי הרוח - וביחוד לעולם הישיבות שהתפתח שם במאה הי"ט ובמאה העשרים בעיקר בליטא ובלטביה - היה אופי ייחודי, והשפעתו העצומה היתה על ככל העולם היהודי. גם הנאצים היטיבו לעמוד על כך, ולכן  הם טבחו באופן שיטתי ברבנים מייד כשפלשו לשם ביוני 1941, עוד לפני שהיהודים הוכנסו לגטאות. כך הם קיוו לחסל את  השכבה המנהיגה של היהדות ולשבור את רוחה.

בספרים שבדקתי היו רבנים שנזכרו רק בשמותיהם הפרטיים, ואחרים רק בשמות המשפחה שלהם. הגרסאות השונות גרמו לקשיים בזיהוי האנשים שעליהם כתבתי, ולמיקומם בתוך הפסיפס שאותו ניסיתי להשלים כאן. היו רבנים שנכתב עליהם הרבה  בספרים השונים, אך היו כאלה שנזכרו בהם בדרך אגב: כבניהם, כחתניהם כעמיתיהם או כתלמידיהם של מי  שעליהם נכתבו  דברים יותר מפורטים. כשמצאתי סתירות בין המקורות השונים לגבי תאריכי הלידה שלהם, התחנות המרכזיות בחייהם הציבוריים וגורלם בתקופת השואה השתדלתי להביא את כל הגרסאות, והשארתי לקורא להכריע כפי הבנתו, או להשאיר את הדברים פתוחים.

על הבעייתיות שבכך כבר עמדו עורכי הספרים עצמם. ומה שנכתב בספר הזכרון למלניצה הוא דוגמא אפיינית:

אין בידינו מידע מי היה הרב במלניצה אחרי פטירת הרב ספרד. אנשי מלניצה שעזבו את העיירה לפני השואה לא עודכנו בכך, ואילו הבודדים שניצלו מהשואה היו צעירים מדי בכדי שידעו את שמו. ידוע רק שהרב העירוני היה פעיל בתקופה הנאצית להצלת יהודי העיירה יחד עם אנשי היודנראט. הוא ובני ביתו נספו בשואה יחד עם כל יהודי העיירה.

נעזרתי גם בעדויות בעל פה, שהוסיפו פרטים חשובים למה שמצאתי בכתובים, והובילו אותי אל ספרים שעל קיומם לא ידעתי קודם לכן. לעתים הן היו האסמכתא היחידה לסיפורם של כמה מן הרבנים שנכללו כאן. בזכות הרישום בדפי העדות שמסר אבי ע"ה ליד ושם כתבתי כאן גם על סבי אהרן יוסף מנדלבוים, שהיה "תלמיד חכם מו"ץ וסוחר", ונפטר בגטו קרקוב באייר תש"ב.

השתדלתי להצליב את כל הפרטים: השמות הפרטיים, שם האב, התאריכים, הפעילויות בתחומים שונים, והשמות של המקומות -  עם הנתונים האחרים שנאספו לגבי האנשים שעליהם כתבתי ושל האנשים האחרים שנזכרו בהקשרים דומים. איחדתי שמות שבהתחלה נכתבו כערכים נפרדים, כי במקומות שונים נכתבו השמות הפרטיים בסדר שונה, או שמות המשפחה בכתיב שונה, בעיקר בשל אופני הגייה שונים. בכל מקום הבאתי את כל הגרסאות. כך הלכה ונבנתה כל פעם דמות חדשה. עוד פרט התווסף למסכת החיים של האיש, לפני השואה ותחת הכיבוש הנאצי. עוד אדם ניצל מן השיכחה. מבין השיטין נגלו לפני פרקי חיים מרתקים המצפים להיסטוריון שיחשוף אותם, ואף לסופר שיעשה מהם פרקים  ברומאן היסטורי. כזה הוא סיפורו של הרב  שלמה אליהו אושפאל, שבא ממשפחה של חסידי חב"ד בליטא, ובתרפ"ט, 1929, עלה בידיו לחלץ מן השלטונות הסובייטים עשרים ואחד ספרי תורה מאלה שבימי מלחמת העולם הראשונה הובאו מעיירות רבות בליטא לפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג), ולהעביר אותם לווילנה.

הרבנים הנאורים – Postępowy -היו מיעוט קטן במזרח אירופה, והמידע שנשתמר עליהם בידינו הוא מועט ביותר. זאת משום שרוב העבודות על הרבנים שחיו באותן הארצות  נכתבו עד כה בעיקר בידי יהודים שומרי מצוות, ומטבע הדברים הם פנו בעיקר אל קהל היעד של המחברים, והתעלמו מן הזרמים  הדתיים  האחרים שהיו קיימים בין היהודים שחיו שם.

לא אחת כרוך היה איתורם של הרבנים הללו בעבודה בלשית ממש. מתוך היכרותי עם עולמה של יהדות פולין הנחתי שבביילסקו-ביאלה היה טמפל של הנאורים. יוצאי העיר נתנו לי חוברת בשפה הפולנית על היהודים בעיר שיצאה לאור בביילסקו בשנת 1996, וכך יכולתי לכתוב על הרב מרקוס שטיינר, שכיהן בטמפל שהיה שם. בדיקת השמות של בוגרי בית המדרש לרבנים בבודפשט השלימה את התמונה, של מי שנולד בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה, היה הרב של בית הכנסת של הנאורים בביילסקו שבפולין, ונספה אי שם.

הרבנים שבתאי רפפורט ושמואל שמעלקה קורניצר מקרקוב היו בין נציגי היהודים שעם הכיבוש הנאצי של העיר ביקשו מן ההגמון סאפיהה שישפיע על הגרמנים להקל על הגזירות. אך הוא הסגיר אותם לידי הגסטפו, וסופם היה באושוויץ. אל בעוד שאל הביוגרפיה של הרב קורניצר הגעתי איכשהו, לא מצאתי שום חומר על הרב רפפורט. אחד מקרובי משפחתו הפנה אותי אל הקונטרס "כארז וכאזוב", ושם מצאתי את המידע המבוקש.

באף אחד מן הספרים העוסקים ביהודי קרקוב לא נכתב מי בא במקומו של הרב ד"ר יהושע טהון, בטמפל שהיה ברחוב מיודובה, ונפטר בשנת 1936. ד"ר משה לנדא וד"ר עמנואל מלצר שבאו מקרקוב מסרו לי שהוא היה בנו של הרב גדליה שמלקיש מקולומיה. כך מצאתי בספר הזכרון לעיר הזאת, ברשימה שנכתבה על הרב של העיר, גם פרטים אחדים על בנו, הרב ד"ר שמואל צבי. הצלבת השמות עם הרשימות של בוגרי בית המדרש לרבנים בברלין השלימה במקצת את המידע.

כל הרבנים נרשמו כאן לפי א- ב של שמות המשפחה שלהם, ובמידת האפשר גם לפי שם האב. את מקומות הולדתם הבאתי רק כשהיתה לכך משמעות לגבי הביוגרפיה שלהם.

רוב תאריכי הלידה של הרבנים שנולדו במאה הי"ט ובראשית המאה העשרים הם משוערים. רובם התקשו לדעת בבירור מתי נולדו. בחברה המסורתית  שבה גדלו, ובהיעדר תעודות, זכרו רבים את ימי ההולדת שלהם "בערך" ועל פי סמיכותם לפרשות השבוע ולמועדי ישראל, בעוד ששנת הולדתם ניטשטשה. על כך עומד גם מאיר וונדר במבוא לספרו "מאורי גליציה".

אחת הבעיות שעמדו לפני היה עניין זיהוי המקומות והכתיב הלועזי שלהם. בפולין יש עשרות ישובים שהאטימולוגיה שלהם נגזרת מן השורש Dąb -דומב, שפירושו אלון, ושבע עשרה ערים ועיירות ששמן הוא Dąbrowa- דומברובה, שפירושו יער אלונים. טארנע היא  ,Tarnówריישא היא Rzeszów, דז'יקוב היא Tarnobrzeg.  Tomaszów Lubelski וגם ,Tomaszów Mazowiecki וכו'.

במחוזות המזרחיים של פולין יש חילוף בין העיצורים H ו-G בין הפולנית והאוקראינית, והדבר   גרם לקשיים בזיהוי המקומות ששמותיהם נכתבו בשתי הגרסאות.

ברוב הספרים שקראתי לא היתה לכך כל התייחסות, ונכתב בהם השם היידי שהיה שגור בפיהם של יוצאי הסביבה. הזיהוי המדוייק תרם הרבה להבנת קורות חייהם של האנשים שעליהם כתבתי. לעובדה שהאדם עזב את פולין, בין אם חזר לעירו אחרי זמן מה ובין אם נשאר במקום החדש או עבר למדינה אחרת, יש משמעות רבה מעבר לביוגרפיה האישית שלו.

האורבניזציה גרמה לכך שקהילות רבות שהיו בכפרים ובעיירות בעלי ישות מוניציפיאלית עצמאית נבלעו במשך הזמן בתוך הישובים הסמוכים. דוגמה לכך היא פודגוז'ה, פרוורה של קרקוב (שם הקימו הגרמנים את הגטו), שעד ראשית המאה העשרים היתה שם קהילה  יהודית עצמאית. הוא הדבר לגבי פראגה, שבזמנו היתה פרוור של ורשה. בספרים שבדקתי לא היתה  התייחסות אל השינויים הללו, ומה שנכתב בהם שיקף בדרך כלל את תמונת המצב כפי שהיתה בזמן שבו אירעו הדברים.

 הספר Where Once We Walked, a Guide to  the Jewish Communities Destroyed in the Holocaust    עזר לי לזהות את המיקום הגיאוגרפי של היישובים ואת השמות השונים שהם קיבלו כתוצאה מן השינויים הפוליטיים שחלו שם.

במהלך העבודה עלתה שאלת ההתייחסות לנשים של הרבנים והאדמו"רים. רובן באו מרקע  משפחתי וחברתי דומה לזה של בעליהן. הן  ספגו מן הידע הרחב של לימוד התורה שהיה מרכיב מרכזי באווירה שבה הן גדלו, והדבר השפיע גם על תיפקודן הכללי בכל המערכת שבתוכה חיו. לרבות מהן היתה השכלה כללית רחבה. אותן הנשים שעליהן מצאתי פרטים מעטים היו מן הסתם ידועות למדי בסביבתן, כמו אשתו של הרב שמשון שטוקהאמר שהיתה פקידה בקהילת ורשה (באותם הימים!), "והזוג שאב [את] פרנסתו ממשכורתה", או הרבנית שפרה פרנקל-תאומים לבית באב"ד, ש"עמדה לימין בעלה [הרב אלימלך תאומים פרנקל], בחינוך ילדיהם, בהנהגת הרבנות, בדבר הקשרים עם אנשי העיר ושלטון הקהילה". כמה מהן נזכרו רק בהקשר לפעילות שלהן בימי הכיבוש הנאצי.

את העבודה הזאת אני מציעה לראות כעבודה פתוחה, שעלינו להמשיך ולהרחיב אותה, מבחינת ההיקף והעומק כאחד. לאסוף חומר כתוב ועדויות בעל פה  על הרבנים שעדיין לא הגעתי אליהם, ולהרחיב את מה שכתבתי על אלה שנזכרו כאן במלים ספורות בלבד. אודה לכל מי שיוכל  לעזור לי להשלים את החסר.

תודתי נתונה לכל חבריי במכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן, במחלקה לתולדות עם ישראל ובספריות של אוניברסיטת בר אילן; לאנשי יד ושם בירושלים ובגבעתיים; לספרנים בספרייה הלאומית, בספריית הרמב"ם, בבית התפוצות, בארכיון העבודה ובמכון ליאו בק בירושלים; לפרופ' מנחם שמלצר מן הסמינר היהודי התאולוגי, J.T.S בניו יורק, לכל מי שהקשיב לשאלותי הרבות.

ולילדיי תמר, יאיר ועודד ובני ביתם.

אישי שלום ע"ה היה הקורא הנאמן והמבקר הקפדן של כל מה שכתבתי מן היום שבו נפגשו דרכינו. שליטתו בפולנית ובגרמנית ותשומת הלב שלו לכל הפרטים הקטנים היו לי לעזר רב  גם בשלבים הראשונים של כתיבת הספר הזה.

 ב"ה,  ירושלים , טבת תשס"ו 

 

רשימת  המקורות

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

1.       אביב"י אריה, ואני בגולת סיביר, פרקי זכרונות של חייל בצבא האדום וגולת סיביר בשנות מלחמת העולם השניה, ירושלים, תשמ"ב.

  1. אבן חן יעקב , תנועה בסערת מלחמה, תל-אביב, תשמ"ד.
  2. אהרונסון יהושע משה, עלי מרורות, בני-ברק, תשנ"ו.
  3. אולבסקי רפאל, הדמעה, תל-אביב, תשמ"ג,1983.
  4. אונגר אליעזר, זכור, תל-אביב, תש"ה.
  5. אונגר מנשה, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים, תשכ"ט,1989.
  6. אורליק יעקב שמחה, רנו ליעקב, ניו-יורק, תשנ"ג, 1993.
  7. אייבשיץ יהושע, כערער בערבה, קורות חיים של שריד הכבשנים, ירושלים, תשנ"ט, 1999.
  8. אלברג שמחה, ורשה של מעלה,  בני-ברק, תשכ"ט.
  9. אליאב מרדכי, הילדסהיימר עזריאל,  עורכים, בית המדרש לרבנים בברלין, 1873-1938,

               מהדורה שניה, ירושלים, תשס"א,2001.

  1. אלפסי יצחק, החסידות, תל-אביב,1974.
  2. אלפסי יצחק, החסידות מדור  לדור, חלק א, מהבעש"ט ועד לדור  החמישי, ירושלים, תשנ"ה. חלק ב, מדור ששי ועד לימינו, ירושלים, תשנ"ח.
  3. אלפסי יצחק, אנציקלופדיה לחסידות. כרכים א-ג, ירושלים, תשמ"ו- תשס"ה.
  4. אנקורי צבי , ערמונֵי אשתקד, ירושלים, תשס"א,2001.
  5. אשרי אפרים, חורבן ליטע,  ניו-יורק מונטריאול, תשי"ב,1951.  
  6. אשרי אפרים, שו"ת ממעמקים, כרך א, ניו-יורק, תשל"ו.
  7. בוסאק מאיר, בין צללי עיר, תל-אביב, תשמ"ו,1886.
  8. בלומנטל נחמן, תעודות מגטו לובלין, יודנראט ללא דרך, ירושלים, תשכ"ז.
  9. בן יוסף יעקב, עורך, הסמינר הממלכתי למורי דת משה בוורשה, קובץ מחקרים ומאמרים, תל-אביב, תשמ"ה, 1983.
  10. ברלב (בלייכר) צבי, מי יתן לילה, תל-אביב, תש"ם,1980.
  11. גוטרמן אלכסנדר, מהתבוללות ללאומיות, פרקים בתולדות בית הכנסת הגדול הסינאגוגה בווארשה,  1943-1806, ירושלים, תשנ"ג,1993.
  12. גוטרמן אלכסנדר, קהילת ורשה בין שתי מלחמות העולם, תל-אביב, תשנ"ז,1997.
  13. גולדווסר יעקב, ספר חידושי יעקב. בהוצאת אחי המחבר, פנחס הלוי גולדווסר, רמת-גן. הספר נדפס  בידי מערכת כרם שלמה, ברוקלין, תשמ"ז.
  14. גלר יעקב, העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה, 1940-1944, לוד, תשס"ג.
  15. גרינבוים אברהם, רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם, 1939-1917, חומר ללקסיקון ביו-ביבליוגרפי, המרכז לחקר ולתיעוד מזרח אירופה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ד,1994.
  16. גרינבוים אברהם, רבני ברית המועצות  1939- 1991. לקסיקון ביו-ביבליוגרפי. בהכנה לדפוס, ירושלים, תשס"ז,2007.
  17. גרנטשטיין יחיאל, הוד וגבורה, הרבי מראדושיץ-פיוטרקוב בגיטו ובמחנות, ירושלים, תשמ"ז.
  18. הוברבאנד שמעון, קידוש השם, כתבים מימי השואה, מתוך ארכיון רינגלבלום בגטו ורשה, תל-אביב, תשכ"ט,1969.
  19. ואלקין שמואל, מהדיר, הוצאה שלישית, זקן אהרן, ניו-יורק, תשל"ז.
  20. וונדר מאיר, מאורי גליציה, א - ה, ירושלים, תשל"ח- תשנ"ז.
  21. ויינברג יחיאל יעקב , שרידי אש, שאלות ותשובות, חידושים וביאורים, א - ד, ירושלים, תשכ"א-תשכ"ט.
  22. ועדת ההנצחה, איגוד יוצאי ליטא בישראל, רצח רבני ליטא בידי הליטאים, זכור והזכר את אשר עשה לך עמלק הליטאי, מס' 2,  3.8.1997.
  23. זיידמן הלל, עורך, אלה אזכרה, א -ז, ניו-יורק, תשט"ז.
  24. זיידמן הלל, אישים שהכרתי, ירושלים, תש"ל,1970.
  25. זילברברג יהושע עוזיאל, מלכות בית דוד, תולדות חייו, [...] של כ"ק  [...] האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין זצוקללה"ה  מסוכטשוב, בעל חסדי  דוד. בני-ברק, תשנ"א.
  26. טעטיקייט בעריכט פון אגודת הרבנים, תרצ"ד- ת"ש. קובנא (?) ת"ש.
  27.  טרונק ישעיהו, יודנראט, יד ושם, ירושלים, תשל"ט.
  28. ישר-שליכטר ברוך, בית קומרנא, ירושלים, תשכ"ט.
  29. כהן יצחק יוסף, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים, תשנ"ז.
  30. כהן יצחק יוסף, חכמי טרנסילבניה ( ת"ץ – תש"ד), ירושלים, תשמ"ט.
  31. מארק ברל, מגילת אושוויץ, תל-אביב, תשל"ז.
  32. מוניץ כתריאל, גווילי החורבן, בני-ברק, תשס"ב.
  33. מיזליש פנינה, אגרות ועדויות בענייני הצלה, פדות, רמת-גן, תשמ"ד,1984, עמ'  113-15.
  34. מיזליש פנינה, אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, ירושלים, תשס"ו.
  35. מיזליש פנינה, בני עקיבא והשומר הדתי בפולין ובליטא בתקופת השואה, דפים לחקר תקופת השואה, אוניברסיטת חיפה, תשנ"א.
  36. מיזליש פנינה, גם יהודי גם פולני, יומנו של ויקטור חיות, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ח, 1998.
  37. מיזליש פנינה, הרב יצחק ניסנבוים ויצחק לייבוש פרץ, שני מאפיינים מרכזיים בפובליציסטיקה הספרותית במזרח אירופה בראשית המאה העשרים; חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ח.
  38. מיזליש פנינה, מי כמוך באלמים ה', דף שבועי מלימודי יסוד, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח וט"ו בשבט תשנ"ו.
  39. מיזליש פנינה, רבנים בשואה, סיני, ירחון לתורה ולמדעי היהדות, אב-אלול תשנ"ה.
  40. מיזליש שלום, תחנות, רמת-גן, תשנ"ח.
  41. ניישטט מלך, חורבן ומרד של יהודי וארשה, ספר עדויות ואזכרות, תל-אביב, תש"ו,  1946.
  42. ניסנבוים יצחק, עלי חלדי, ורשה, תרפ"ט.
  43. עגנון ש"י, עיר ומלואה,  ירושלים ותל-אביב, תשל"ג,1973.
  44. סורוצקין זלמן, עיניים למשפט, ירושלים, תשכ"ח.
  45. ספקטור שמואל, שואת יהודי ווהלין 1941-1944, ירושלים, תשמ"ו.
  46. פון לעצטן חורבן, צייטשריפט פַאר געשיכטע פוּן יידישן לעבן בעתן נאצי רעזשים. רעדאקטָאר: י. קאפלאן.  חוב. 1-10. מינכן, 1946-1948.
  47. פוקס אברהם, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ראשון, ירושלים, תשל"ט.
  48. פייקאז' מנדל, חסידות פולין בין שתי המלחמות ובגזרות ת"ש-תש"ה, ירושלים, תש"ן, 1990
  49. פישר שיין זאב, בסוד ישרים ועדה, תל-אביב,1969.
  50. פלינקר דוד, וארשה,  ערים ואמהות בישראל, ג, ירושלים תש"ח.
  51. פרומר אריה צבי, ספר ארץ צבי, אמרות טהורות, דברי מוסר וחסידות על סדר הפרשיות, חלק ראשון. הוציאו לאור יהודה ארליך, דב פרומר, תל-אביב, תש"ם.
  52. פרנקל שרה, ארליך ליבה מרים (אהובה), אברמוביץ ריבה, דבר הישועה, נס ההצלה של משפחת  הרה"ג רבי יהושע מנחם ארנברג זצ"ל מקראקא, בני-ברק, תשנ"ד.
  53. צימרמן עקיבא, ביסוס הלכתי  למרד גיטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16.4.2003.
  54. צינוביץ משה, אישים וקהילות, תל-אביב, תש"ן.
  55. קארל צבי, קראקא, ערים ואמהות בישראל, ב, ירושלים תש"ח.
  56. קורניצר שמעון, פרנקל שבתי, שפירא שלמה הכהן, עורכים, שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה (קורניצר), בני-ברק, תשמ"ו.
  57. קיבל זאב, והסנה איננו אֻכל, יומן ממחנות ההשמדה הגרמניים, בני-ברק, תשמ"ט.
  58. קלינגברג משה, מהדיר, ספר אהלי שם על התורה ועל המועדים מאת [...] רבי שם קלינגברג [...] הי"ד, אדמו"ר מזלושיץ בקראקא, ירושלים, תשכ"א.
  59. קרמרמן יחזקאל, מוילנא "ירושלים דליטא" עד חיפה, תשנ"ה,1995.
  60. קרניאל יוסף, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, על פי העיתונות היהודית האורתודוכסית 1918-1938, אוניברסיטת בר-אילן, המכון לחקר השואה על שם ארנולד וליאונה פינקלר, תשנ"ו,1996.
  61. ראם ב., עורך, קונטרס 'כארז וכאזוב', בתוך ספר אגודת אזוב השלם, מאת זאב נחום בורנשטיין, מהדורת ירושלים תשנ"ד.
  62. רוטנברג יחזקאל, שנפלד משה, עורכים, היכל קָאצק, הרבי מקָאצק וששים גבורים סביב לו, תל-אביב, תשי"ט,1956 .
  63. ריינהאלד (ריינהולד) אברהם, ספר שו"ת מנחת אברהם, מהדורה חדשה, ניו-יורק, תשמ"א. ונספח לו ספר דברי מרדכי.
  64. רפאל יצחק,  שרגאי ש"ז, עורכים, ספר הציונות הדתית, ירושלים, תשל"ז,1977.
  65. שטשעגאָווסקי אברהם דוד, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה, כתר תורה, ירושלים, שנה  ג, גל' א, אדר תש"ס.
  66. שטשעגאָווסקי אברהם דוד, מיט הקדוש ר' יהודה לייב אָרלעאן און ראדָמסקער בני תורה הי"ד אין קראָקאָווער געטא, דאס אידישע וואָרט, חודש זשורנאל, געווידמעט  די פראָבלעמען פון תורה-אידנטום, נומ' 336, ניו-יורק, אדר א  תשנ"ז.

77.   שיינבך יום טוב ליפא הלוי, מקדשי ה' בערבות סיביר, פתח-תקוה, תש"ס.

78.   שינדלער אליעזר, יידיש און חסידיש, לידער, ניו-יורק, תש"י.

79.   שינדלר פסח, צידוק הדין מתוך השואה, משואה י"ח, תש"ן,1990, עמ' 77-62.

80.   שינדלר פסח, תגובת החסידות לשואה, אמונה בשואה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים תש"ם, עמ' 78-69.

  1. שכטר חנוך, ערים שתים, תל-אביב, תשי"ג.
  2. תרשיש א"ז, רבי ברוך הלוי אפשטיין, בעל "תורה תמימה", ירושלים, תשכ"ז,1967.
  3. אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ירושלים, תשי"ח-תשמ"ג,1958-1983.
  4. האנציקלופדיה העברית.
  5. ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, יוצא לאור במלאת מאה שנים להולדתו של ראש בית המדרש ר' אריה שווארץ ז"ל, על ידי תלמידי המוסד, ירושלים, תש"ו.
  6. פנקס הקהילות, לטביה ואסטוניה, ירושלים, תשמ"ח.
  7. פנקס הקהילות, ליטא, ירושלים, תשנ"ו.
  8. פנקס הקהילות, פולין, כרך ראשון, לודז' והגליל,  ירושלים, תשל"ו.
  9. פנקס הקהילות, פולין, כרך שני, גליציה המזרחית, ירושלים, תשי"ח.
  10. פנקס הקהילות, פולין, כרך שלישי, גליציה המערבית ושלזיה, ירושלים, תשמ"ה.
  11. פנקס הקהילות, פולין, כרך רביעי, וארשה והגליל, ירושלים, תשמ"ט.
  12. פנקס הקהילות, פולין,  כרך חמישי,  ווהלין ופולסיה, ירושלים, תש"ן.
  13. פנקס הקהילות, פולין, כרך שישי, פוזנן, פומרניה, דנציג, ירושלים, תשנ"ט.
  14. פנקס הקהילות, פולין, כרך שביעי, לובלין קיילצה, ירושלים, תשנ"ט.
  15. פנקס הקהילות, פולין, כרך שמיני, מחוזות וילנה ביאליסטוק, נובוגרודק. ירושלים, תשס"ו.

96.   פנקס הקהילות, רומניה, כרך ראשון, ירושלים, תש"ל.

  1. פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, ירושלים, תש"ם.

98.  Carmeli – Weinberger, Moshe, ed, The Rabbinical Seminary of Budapest  1877-1977, New York,1996.

99.  Chameides Leon, Rabbi Kalman Chameides – One of the Last Spiritual Leaders of Katowice: A Tribute in Marcin Wodzinski and Janusz Spyra (Eds), Jews in Silesia, Ksiegarnia Akademicka Krakow 2001, pp 401-416.

100.   Kisch Guido, Das Breslauer Seminar. Jüdisch–Theologisches Seminar (Fraencklscher Stiftung) in Breslau, 1894-1938, Tübingen, 1963.

101.    Lewin Kurt I, A Journey through Illusions, Santa Barbara,1994. 

102.   Lowenthal E.G., Bewährung im Untergang, ein Gedenkbuch, Deutsche Verlags-  Anstalt, Stutgart,1965.

103.   Polak Jerzy, Spira, Janusz (red.), Żydzi w Bielsku-Białej I Okolicy. Muzeum okręgowe w Bielsku-Białej, Bielsko-Biała,1996.

104.   Rebbetzin Raichel Horowitz of Boston/Har Nof, Remembers, Brooklyn, N.Y., 1996.

105.   Shcindler Pesach, Hasidic Responses to the Holocaust in the Light of Hasidic Thought. Ktav Publishing, New Jersey,1990.    

106.   Sinasohn M.M, Die Berliner Ptivatsynagogen und ihre Rabbiner, 1679-1971, Jeruaslem,1971.

107.   Valk Joseph, Kurtz Biographien zur Geschicte der Juden 1918-1945, Herausgegeben von Leo Back Institute, Jerusalem,1988.

108.   Zawidzka Iwona, Miejsce Święta Dla Wszystkich Żyjących, czyli rzecz o Cmentarzu  Żzydowskim w  Bochni, Bochnia,1992.

109.   Kultūra  un vārds.  Culture and Word. The Publication of Multinational Cultures Centre. Daugavpils, Latvia, Septembris,1996.

 

 

ספרי עזר

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

1.      Cohen Chester G., Shtetl Finder, Jewish Communities in the 19th and Early 20th Centuries in the Pale of Settlements of Russia and Poland, and in Lithuania, Latvia, Galicia and Bukovina, with Names of Residents, Los Angeles,1980.

2.      Mokotoff Gary & Amdur Sack, Sallyann Where Once We Walked. A Guide to the Jewish Communities Destroyed in the Holocaust. Teaneck, 1st Edition 1991, 5761 (תשנ"ה).

3.      Where Once We Walked, 2nd   Revised Edition, 2002

4.      Mokotoff, Gary, Woww Companion, A Guide to the Communities Surrounding Central & Eastern European Towns, Teaneck, 1991 (?)

5.      Encyklopedia  Powszechna  PWN, Warszawa,1973.

 

 

עדויות בעל פה

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

פרופ' צבי אנקורי, שלמה בורנשטיין, משה גבירץ, יואכים גצל, יחיאל גרנטשטיין, יהושע האגר-לאו, נחמן וולדיגר (שאביו הי"ד היה מחסידי ברסלב בקרקוב), דויד זליברקלנג שכתב דוקטורט על השואה במחוז לובלין), אברהם כרמי, ד"ר משה לנדא, אלימלך לרנר, אהרון מייזלס, ד"ר עמנואל מלצר, פרופ' יוחנן סילמן, פרופ' יהודה פרידלנדר, תמר קלקו, דוד רבינוביץ, חנוך צבי הלוי רובינשטיין, רטנר:  ארגון יוצאי ביילסקו, שרה רפאלי.

 

עדויות בכתב

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

אריה אולבסקי, עקיבא צימרמן - הצופה (גליונות שונים), ישראל הלפרין, תרגום לעברית של עדותו של הרב מנשה לברטוב שנמסרה ביידיש בניו יורק ליונס טורקוב, שחר רחמני, משה שקדיאל: דפי עדות ביד ושם, תשט"ז.

 

 

ספרי זיכרון

(אין זה הנוסח הסופי!)

 

 

ספרי זכרון לקהילות, וספרים שעוסקים בקהילות ובגטאות,

מסודרים לפי א"ב של הקהילות והגטאות.

1.       קהילת אוגוסטוב, ספר יזכור לקהילת אוגוסטוב והסביבה, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

2.       אוזיראן והסביבה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ט,1959.

3.       אוזרקוב, מאת יהודה לוין, ירושלים, תל-אביב, תשכ"ז.

4.       ספר יזכור של  קהילת אויהל, רמת השרון, תשס"ג.

5.       ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, תל-אביב, תשכ"ח.

6.       פנקס הקהילה אוליקה - ספר יזכור, תל-אביב, תשל"ב.

7.       קהילת אוסטילה בבניינה ובחורבנה, תל-אביב, תשכ"א,1961.

8.       ספר אוסטרובצה - לזכרון ולעדות, תל-אביב, תשל"ב.

9.       ספר הזכרון לקהילת אוסטרוב-מזובייצק, תל-אביב, תש"ך,1960.

10.   אוסטראווצע, בואנוס-איירס,1949.

11.   ספר אופוצ'נה, יד ושם לקהילה שחרבה, תל-אביב, תשמ"ט,1989.

12.   ספר זכרון לקהילת אושמינה, תל-אביב, תשכ"ט,1969.

13.   ספר אושפיצין  (אושווינצ'ים –אושוויץ), ירושלים,תשל"ז.

14.   ספר זכרון לקהילת איביה, תל-אביב, תשכ"ח,1968

15.   ספר איבניץ, קמין והסביבה, תל-אביב,1973.

16.   איישישוק, קורותיה וחורבנה, ירושלים, תש"י.

17.   קהילת אילייה - פרקי חיים והשמדה. ספר אילייה - יזכור בוך, תל-אביב, תשכ"ב, 1962

18.   חייה וחורבנה של קהילת אולשאן, תל- אביב, תשכ"ה.

19.   לעבן און אומקום פון אָלשאן, תל-אביב, תשכ"ה (שני הספרים, שביידיש ובעברית, מופיעים באותו הכרך).

20.   אלכסנדר (על יד לודז'),  תל-אביב, תשכ"ח,1968.

21.   אנטופול, מתולדותיה של קהילה יהודית בפולסיה, תל-אביב, תשכ"ז.

22.   אפט. אופאטוב. ספר זכרון לעיר ואם בישראל שהיתה ואיננה עוד, תל-אביב, תשכ"ו, 1966.

23.   באבדן מולדתי, יד ושם לקהילה קדושה בארדיוב, צ'כוסלובקיה; ניו-יורק, תשמ"ח, 1988.

24.   ספר יזכור בארנוב (בארניב), תל-אביב, תשי"ד.

25.   ספר באָרשטשיוו, תל-אביב, תש"ך.

26.   ספר בודזאנוב, חיפה, תשכ"ד,1964.

27.   ספר בוטשאטש, מצבת זכרון לקהילה קדושה, תל-אביב, תשט"ז,1956.

28.   ספר בוסק: לזכר קהילה שחרבה, חיפה, תשכ"ה.

29.   ספר הזיכרון לקדושי בוליחוב, חיפה, תשי"ז.

30.   ספר בורשטין, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תש"ך.

31.   בז'ז'ני-נריוב והסביבה – תולדות קהילות שנחרבו, חיפה, תשל"ח. 

32.   בז'שעזשין יזכור בוך, ניו-יורק - ישראל,1961.

33.   ספר ביאלה פודלאסקה, תל-אביב, תשכ"א,1961.

34.    ספר זכרון לקהילת ביאלובז'ג, תל-אביב, תשנ"א,1991.

35.   ביחאווה, ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"ט,1959.

36.   פנקס ביטען, דער אויפקום און אונטערגאנג פון א יידישער קהילה, בואנוס-איירס, תשי"ד,1954.

37.   עיירתנו בייטש – ספר זכרון לקדושי עיירתנו בייטש (אונזער שטעטל בייטש) בבניינה ובחורבנה, רמת-גן, תש"ך.

38.   בילגאריי יזכור בוך, חורבן בילגוריי, תל-אביב, תשט"ז.

39.   ביליץ-ביאלה, פרקי עבר, אליהו מירון, תל-אביב, תשל"ג,1973.

40.   ספר הזכרון לקדושי ביעז'ון, תל-אביב, תשט"ז.

41.   בלז, ספר זכרון, תל-אביב, תשל"ד.

42.   פנקס בליצה (בעליצה), תל-אביב, תשכ"ח,1968.

43.   פנקס בנדין, תל-אביב, תשי"ט,1959.

44.   נר לבריינסק, טרגדיה של עיירה יהודית ידועה במזרח אירופה, מאת אלחנן מן, הרצליה,2001.

45.   ספר יזכור של קהילות בריגל-בז'סקו והסביבה, רמת-גן, תש"מ.

46.   מיין שטעטל בערעזאנע, עיירתי ברזנה, מאת ד"ר נ. בייגיל, תל-אביב, תשי"ד.

47.   אמש שואה. יד לקהילות/ געווידמנט קהילות ברסלב, אופסה, אוקמניץ, דובינה,

48.   זמוש-זרץ, יאיסי, יוד, סלובודקה, פלוסי, קיסלובשצינה, רימשאן, תל-אביב, תשמ"ו,1986

49.   היתה עיירה - ספר זכרון לקהילות ברסטצ'קה, ברמליה והסביבה, חיפה, תשכ"א.

50.   בריסק דליטא, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשט"ו,1954.

51.   ברנוביץ, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ד,1954.

52.   גובורובה, ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

53.   גאמבין, דאס לעבן און אומקום פון א יידיש שטעטל אין פוילן, ניו יארק,1969.

54.   יזכור בוך גאָניאָנדז, תל-אביב, תש"ך,1960.

55.   ספר גורזד (ליטא), עיירה בחייה ובכליונה, תל-אביב, תש"ם,1980.

56.   ספר גורליצה, תל-אביב, תשכ"ב,1962.

57.   חורבן גלובאק, שארקויצנע, דנילאָוויץ, פאסטאָוו, דרויע קאזאן. בואנוס-איירס, תשט"ז, 1956.

58.   מגילת גלינע (גליניאנע), ניו-יורק,1950.

59.   קהילת גלינא 1943-1473 תולדותיה וחורבנה, ירושלים, תש"י.

60.   ספר זכרון לקהילת גניבושוב, תל-אביב,1971.

61.   גראוואלין יזכור בוך/ ספר יזכור, תל-אביב, תשל"ב.

62.   גרודנה – גראדנע, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים, תשל"ג,1973.

63.   ספר גריידינג, תל-אביב, תשמ"א.

64.   מגילת גריצע, תל-אביב,1955.

65.   דובנא, ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

66.   ספר זכרון דויד-הורודוק, תל-אביב,תשי"ז.

67.   ספר זכרון לזכר קהילות דוברומיל  וניישטוט, תל-אביב, תשכ"ד,1964.

68.   ספר קהילת יהודי דומברובה-גורניצ'ה, תל-אביב, תשל"א,1971.

69.   ספר דומברוביצה, דאָמבראָוויצער אנדעק בוך, תל-אביב, תשכ"ה,1965.

70.   ספר יזכור דזיאלושיץ והסביבה, תל-אביב, תשל"ג,1973.

71.   דיסנה, ספר זכרון לקהילה, תל-אביב, תשכ"ט.

72.   ספר דמביץ, תל-אביב, תש"ך.

73.   ספר זכרון לדרוהוביץ', בוריסלב והסביבה, תל-אביב, תשל"ט,1970.

74.   ספר זכרון לקהילות דרצ'ין, הולינקה, קולונה-סינייסק, תל-אביב, תשל"ב,1972.

75.   הָאָראדעץ, א געשיכטע פון א שטעטל, 1942-1941, ניו-יורק, תש"ט.

76.   ספר זכרון – הוסיאטין והסביבה, תל-אביב, תשי"ח,1957.

77.   די קהילה פון האָראָדלא, תל-אביב, תשכ"ג.

78.   ספר הורודנקה, תל-אביב, תשכ"ד,1963.

79.   ספר הורוכוב, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

80.   ספר זכרון היבניב  והסביבה, תל-אביב, תשמ"א.

81.   פנקס הרובישוב, תל-אביב, תשכ"ב.

82.   ספר זכרון לקהילות ודוביצה, אנדריכוב, קלווריה, מישלניץ וסוכא, תל-אביב,1967.

83.   דאס וויסליצער יזכור בוך, תל-אביב (?) תשל"א.

84.   שואת יהודי ווהלין, 1944-1941,  מאת שמואל ספקטור, ירושלים, תשמ"ו.

85.   וולודאבה והסביבה, סוביבור, תל-אביב, תשל"ד,1974.

86.   וולודאבה, נר זכרון, ספר דוקומנטארי עם סקירה כללית מאת דוד רובנר, חיפה, תשכ"ח.

87.   וולוז'ין,  ספרה של העיר ושל ישיבת "עץ חיים", תל-אביב, תש"ל,1970.

88.   ספר זכרון - קהילת וולומין, תל-אביב, תשל"א.

89.   וולקאָוויסקער יזכור בוך,  א-ב, ניו-יורק,1949.

90.   וולקוביסק – סיפורה של קהילה יהודית ציונית, תל-אביב, תשמ"ח.

91.   וורקה, ספר זכרון,  וורקע יזכור בוך, תל-אביב, תשל"ז,1976.

92.   ספר וידז, עיירה בחייה ובכליונה, תל-אביב, תשנ"ח,1998.

93.   ספר זכרון לקהילת ויילוּן, תל-אביב,1971.

94.   ספר זכרון ויסלוויצה, יזכור בוך צום פאראייביקן דעם אנדעק  פון דעם חרוב געוואָרענער יידישער קהילה וואסילייביץ, תל-אביב, תש"ל,1970.

95.   קהילת וילקיה המחוזית, פלך וילנה, תל-אביב, תשל"ב,1972.

96.   וירושוב, ספר יזכור, תל-אביב, תש"ל,1970.

97.   וישוגרוד, ספר זכרון לקדושי וישוגרוד שנספו בשואת הנאצים בשנות 1945-1939, תל- אביב, תשל"א.

98.   וישיניבה כפי שהיתה ואיננה עוד, ספר זכרון, תל-אביב, תשל"ב.

99.   ולוצלבק והסביבה, ספר זכרון, ישראל, תשכ"ז,1967.

100.  קהילת ונגרוב, ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"א.

101.  ורשה, א, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ג,1953.

102.  יומן גטו ווארשה,  מאת הלל זיידמן ניו-יורק, תשי"ז.

103.  ספר זכרון / אנדעק בוך  ק"ק  זאוויירטשע והסביבה, תל-אביב, תשי"ח.

104.  ספר זכרון לקהילת זבורוב, חיפה, תשל"ו,1975.

105.  עיר ומתים, זבלוטוב המלאה והחרבה, תל-אביב, תש"ט.

106.  ספר זגיירז', א, תל-אביב  תשל"ד,1974.

107.  זדונסקה וולה, תל-אביב, תשכ"ט,1968.

108.  ספר ז'ולקייב - קריה נשגבה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים, תשכ"ט.

109.  ספר ז'יכלין, תל-אביב, תשל"ד,1974.

110.  ספר יזכור לקהילת  ז'ליחוב, יזכור בוך פון דער זשעלעכאווער יידישער קהילה,

        שיקאגו,1953.

111.   זמושץ' בגאונה ובשברה, ספר עדות וזכרון, תל-אביב, תשי"ג,1953.

112.   האילן ושורשיו, ספר קורות ט"ל – זופיובקה-איגנטובקה, גבעתיים, תשמ"ח,1988.

113.   קהילת ז'לוצק, תל-אביב, תש"ל.

114.   פנקס זשעטל, צום  15-טן יאָרטאג נאָך דעם גרויזאמן חורבן פון אונזערע געוועזענער היים, תל-אביב, תשי"ח,1957.

115.  טארנע, קיום און חורבן פון א יידישער שטאָט, תל-אביב, תשי"ד.

116.  טרנוב II, ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"ח.

117.  ספר זכרון של טומאשוב-לובלסק, ירושלים,1972.

118.  ספר זכרון לקהילת טומאשוב - מזובייצק, תל-אביב,1969.

119.  ספר טורבין, פנקס – זכרון, טורבין יזכור-בוך, תל-אביב, תשכ"ח,1967.

120.  קהילות טורץ וירמיץ - ספר זכרון, תל-אביב, תשל"ח.

121.  טורקה, ספר זכרון, חיפה, תשכ"ו,1966.

122.  טיסמעניץ, ספר יזכור, תל-אביב, תשל"ד,1974.

123.  ספר טיקטין, תל-אביב, תשי"ט.

124.  טאלמיטש – ספר עדות וזכרון, תל-אביב, תשל"ו.

125.  ספר טלז, מצבת זכרון לקהילה קדושה, תל-אביב תשמ"ד,1984.

126.  ספר טלוסטה, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

127.  ספר טרוביץ', טראוויצ'ער יזכור בוך, חיפה, תשכ"ז.

128.  טרנובז'ג-דז'יקוב (גליציה המערבית), ספר זכרון ועדות, תל-אביב, תשל"ג.

129.  טרנוגרוד, תל-אביב, תשכ"ח,1977.

130.  יאנוב על יד פינסק, ירושלים,תשכ"ט.

131.  תולדות יהודי יאסלו מראשית התישבותם בתוך העיר עד ימי החורבן על ידי הנאצים וגרוריהם, תל-אביב, תשי"ג.

132.  מצבת זכרון לקהילת יבורוב, חיפה, תשל"ט.

133.  ספר ידוובנה, היסטוריה וזיכרון, ירושלים  - ניו יורק, תשמ"א.

134.  ספר יוזעפאף (אורדינאצקח-בילגורייסקי), תל-אביב, חסרה שנת הדפוס.

135.  ספר ירוסלב, תל-אביב, תשל"ד.

136.  ספר כזשאנוב, לעבן און אומקום פון א יידיש שטעטל, מינכן,1949.

137.  פנקס כמיעלניק. יזכור בוך נָאך גער חרוב געווָארענער ידישער קהילה, תל-אביב,   תשכ"א.

138.  יזכור בוך  כעלם, יוהנסבורג, תשי"ד.

139.  בבוא האימה, יהודי לבוב תחת הכיבוש הנאצי, דפי עדות. עורכת: בלה גוטרמן, תל-אביב, תשנ"א, 1991.

140.  די געשיכטע  פון יידן אין לאָדזש אין די יאָרן פון דער דייטשער-יידן אויסראטונג, א. וואָלף  יאסני, צוויטער באנד,  תל-אביב, תשכ"ז,1966.

141.   לאָדזער געטא, ישעיהו טרונק, ניו-יורק,1962.

142.   ספר לאנצוט, חייה וחורבנה של קהילה יהודית, תל-אביב, תשכ"ד,1963.

143.   לבוב  (א) , אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשט"ז.

144.   יומן גיטו לבוב,  מאת דוד כהנא, ירושלים, תשל"ח.

145.   ספר יזכור לקהילת לובמול, תל-אביב, תשל"ד.

146.   לוביץ', עיר במאזוביה, לאָוויטש, א שטאָט אין מאזוביה, תל-אביב,1966.

147.  לובלין, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ז.

148.   לובץ'  ודלטיץ, ספר זכרון, תל-אביב, תשל"א.

149.  ספר זכרון לקהילת לודביפול (סליטש גדול), תל-אביב, תשכ"ה,1965.

150.   פנקס לודמיר, ספר זכרון לקהילת לודמיר, ולדימיר וולינסק, תל-אביב, תשכ"ב.

151.   ספר זכרון לקהילת לומז'ה, תל-אביב, תשי"ג,1952.

152.   יזכור קהילות לוניניץ/קוז'נהורודק, תל-אביב, תשי"ב.

153.   ספר לוצק, תל-אביב, תשכ"א,1961.

154.  ספר לוקאָוו, געהייליקט דער חרוב געווָארענער קהילה, תל-אביב, תשכ"ח,1968.

155.  ספר לז'נסק, ספר זכרון לקדושי ליז'נסק שנספו בשואת הנאצים, תל-אביב, תש"ל.

156.  ראשונים למרד, לחווה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ז,1957.

157.   יהדות לטביה, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ג.

158.   יהדות ליטא, כרך ג, אישים, מקומות, תל-אביב, תשכ"ז,1967.

159.   ליטע, באנד איינס, ניו-יורק,1951.

160.  ליטע , באנד צווי, תל-אביב, תשכ"ה.

161.   ספר לידא, תל-אביב, תש"ל.

162.   יהדות ליטא, כרך שני, היהודים בליטא מ-1918 עד 1941, תל -אביב, תשל"ב.

163.   יהדות ליטא, תמונות וציונים, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשי"ט.

164.  ספר לינטשיץ, תל-אביב, תשי"ג.

165.   ספר ליפנו, סקמפה, לוביטש, קיקול  והסביבה, תל-אביב, תשמ"ט,1988.

166.    ספר זכרון לקהילת ליפנישוק, תל-אביב, תשכ"ט,1968.

167.   ספר זכרון  לקדושי לנוביץ שנספו בשואת הנאצים בשנים 1941-1942, ישראל, תש"ל.

168.    קהילת לנין, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ז,1957.

169.   ספר יזכור לקהילת מאקוב מזובייצק, מאקאָוו מאזאָוויעצק יזכור בוך, תל-אביב,       תשכ"ט,1969.

170.   מוסטי ויאלקה, מאָסט רבתי (ספר זכרון, מאָסטי וייעלקי, יזכור בוך), חייה וחורבנה של קהילה יהודית, תל-אביב, תשל"ו.

171.   מז'ריטש גדול בבניינה ובחורבנה, תל-אביב, תשט"ז.  

172.   פנקס הקהילה מז'ריטש (ווהלין), תל-אביב, תשל"ד,1973.

173.   מיזוץ'. ספר זכרון, תל-אביב, תשכ"א,1961.

174.   פנקס מלאווע, ניו-יורק, תש"י,1950.

175.   מעזרטיש זאמלבוך, אין הייליקן אנדעק פון די אומגעקומענע יידן אין אונדזערער  געבוירן שטאט אין פוילן, בואנוס-איירס, תשי"ג,1952.

176.  ספר זכרון לקהילת מייטעטש, תל-אביב, תשל"ג.

177.   ספר יזכור מייכוב, כראשניצה, וקשיונז', תל-אביב, תשל"א.

178.   ספר מיכוב (לובלסקי),כפר חב"ד, תשמ"ז,1987.

179.   ספר מיר, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשכ"ג,1962.

180.   מלניצה, ספר הנצחה, עדות וזכרון לקהילת מלניצה, תל-אביב, התשנ"ד,1994.

181.   חורבנה וגבורתה של העיירה מרקושב, חורבן וגבורה פון שטעטל מארקושאוו, תל-אביב, 1955.

182.   ספר נובי-טארג והסביבה, תל-אביב, תשל"ט.

183.   ספר ניסוויז', תל-אביב,1976.

184.   יזכור בוך סאָוואלק, ניו-יורק תשכ"א,1961.

185.   פנקס סאָכאטשעוו, ירושלים,1962.

186.   סאנוק, ספר זכרון לקהילת סאנוק והסביבה, תל-אביב, תש"ל,1970.

187.   ספר יזכור לקהילת סארני, ירושלים - תל-אביב, תשכ"א.

188.   יזכור לקהילת סביסלוץ, תל-אביב, תשכ"א.

189.   היה היתה עיירת סוויר, בין שתי מלחמות העולם, תל-אביב, תשל"ה,1975.

190.   עיירתנו סביר - אונזער שטעטל  סוויר, תל-אביב, תשי"ט,1959.

191.   סוחובולה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ז,1957.

192.   ספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה, כרך ב תל-אביב, תשל"ד.

193.   סוקולקה, דאָס בוך פון סאָקאָלקה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים, תשכ"ח.

194.   ספר סוקל, טרטקוב, ורנז', סטוינוב והסביבה, תל-אביב, תשכ"ח.

195.  יזכור בוך סאקאלי, ספר זכרון לקדושי סוקולי, סָקאָלער יזכור בוך, תל-אביב,1962.

196.   סוקולי במאבק לחיים, תל-אביב,1975.

197.   סטולין, ספר זכרון לקהילת סטולין והסביבה, תל-אביב, תשי"ב,1952.

198.  עיירתנו סטפן, תל-אביב, תשל"ח,1978.

199.   על חורבותיך סטניסלאב, דברי עדות, תל-אביב, תש"ז.

200.  ספר סטרי, תל-אביב, תשכ"ב,1962.

201.   ספר סטריז'וב והסביבה, תל-אביב תשכ"ט.

202.   סטשעגאָווע יזכור בוך, ניו-יורק,1951.

203.   פנקס סלונים, כרך ב, תל-אביב, חסרה שנת הדפוס (תש"מ, 1980 ?).

204.   ספר סטויבץ-סוורזנא, תל-אביב, תשכ"ה,1964.

205.   פנקס סלוצק  ובנותיה, ניו-יורק, תל-אביב, תשכ"ב,1962.

206.   סמורגון, ספר  עדות וזכרון, ישראל, תשכ"ו,1965.

207.   קהילת סמיאטיץ, תל-אביב, תשכ"ה.

208.   ספר סנץ, תל-אביב, תש"ל,1970.

209.   צאנז, די הייליגע פארשווינדענע שטָאט, מאת שלמה זלמן לעהרער. אנטוורפן, תשנ"ז.

210.  לזכר קהילת צאנז, ירושלים, תשכ"א[1].

211.  סקאלאט, קובץ זיכרון לקהילה שחרבה בשואה, תל-אביב, תשל"א.

212.   אברהם ווייסבראד, סקאלאט, עס שטארבט א שטעטל, הוצא במקור ביידיש, מינכן, 1948.

213.  גירסה עברית, סקלט, מותה של עיירה,  תל-אביב,2002. 

214.   סקארז'יסקו קאמיאננה, ספר זכרון, חסרה שנת הדפוס.

215.   סקולה והסביבה, תל-אביב, תשמ"ו,1986.

216.   ספר סקרעניביץ, תל-אביב, תשל"ד.

217.   ספר פאָדהייצע / ספר פודהיצה, תל-אביב, תשל"ב.

218.   ספר פאלֶניץ, תל-אביב,1967.

219.   ספר פביאניץ, יזכור בוך, תל-אביב, תשט"ז,1956.

220.   פולטוסק, ספר זכרון, תל-אביב, תשל"א.

221.  ספר פוקשבניצה, תל-אביב, תשל"ב,1972.

222.   פיוטרקוב-טריבונלסקי והסביבה, תל-אביב, תשכ"ה.

223.   פיטשאָיעווער יזכור בוך, פילדלפיה, תש"ך,1960.

224.   ספר עדות וזכרון לקהילת פינסק-קארלין, כרך א, תל-אביב - חיפה, תשל"ג, כרך ב,

       תל-אביב-חיפה, תשכ"ו,1966.

225.   ספר פלונסק  והסביבה, ניישטאט וסוכוצ'ין, תל-אביב, תשכ"ג,1963.

226.   פלוצק, תולדות קהילה  עתיקת יומין בישראל, תל-אביב, תשכ"ז.

227.   ספר יזכור פראמפול, תל-אביב,1966.

228.   פנקס פרוזשאנע, בערעזע, מאלטש, שערשעוו, סעלץ, בואנוס-איירס,1958.

229.   פנקס פרוז'אני והסביבה – עדות וזכרון לקהילות שהושמדו בשואה, ירושלים,1983.

230.   ספר פרושקוב, נדז'ין והסביבה, תל-אביב, תשכ"ז.

231.   ספר זכרון לקדושי העיר פשייטש קרבנות השואה, תל-אביב, תשל"ד.

232.   ספר פשיטיק,  מצבת זכרון לקהילה יהודית, א מצבה פאר א יידישער קהילה,

         תל-אביב, תשל"ג, 1973.

233.   ספר פשמישל, תל-אביב, תשכ"ד,1964.

234.   ספר זכרון צ'יזיבה, תל-אביב, תשכ"א.

235.   ספר צ'יחנוביץ, מחוז ביאליסטוק, תל-אביב, תשכ"ד,1964.

236.   ספר זכרון דקהילה קדושה צישענאוו, תל-אביב, תש"ל.

237.   ספר צ'נסטוחוב, אנציקלופדיה של גלויות, כרך א, ירושלים, תשכ"ז.

238.   פנקס קָאוועל, בואנוס-איירס, תשי"ב,1951.

239.   ספר קאָזשעניץ, צום 27-טן יאָר טאג נאָך דעם גרויזאמען חורבן פון אונדזערער געוועזענער  היים, תל-אביב, תש"ל.

240.   פנקס קאלאמאיי, ניו-יורק, תשי"ז,1957.

241.   ספר זכרון לקהילת קולומיה והסביבה, תל-אביב, תשל"ב.

242.   ספר קאליש, כרך ראשון, תל-אביב, תשכ"ז.

243.   תולדות יהודי קאליש, מאת ישראל דוד בית הלוי, תל-אביב, תשכ"א.

244.   ספר קאלושין, געהייליקט גער חרוב געווארענער קהילה, תל-אביב, תשכ"א.

245.   קארטשין –קארטשינה, ספר זכרון, געדענק בוך, ניו-יורק, תשכ"ז,1967.

246.  יזכור בוך קָאריוו, מצבת זכרון לעיירתנו קוריב, תל-אביב, תשט"ו,1955.

247.   קארפאטורוס, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ט,1959.

248.   ספר קובילניק, חיפה, תשכ"ז,1967.

249.   ספר קוברין, מגילת חיים וחורבן, תל-אביב, תשי"א,1951.

250.   פנקס קוזמיר דלובלין, (ספר זכרון) לקהילת קוזמיר, תל-אביב,1970.

251.   ספר זכרון לקהילת קוז'ניץ, למלאת 27 שנים לחורבנה של עיר מולדתנו, תל-אביב, תש"ל,1969.

252.   ספר קוטנה והסביבה (לנצ'יץ, קרושנייביץ, דומברוביץ), תל-אביב,1968.

253.   ספר קולו, פינפהונדערט יאָר יידיש קאָלאָ, תל-אביב,1958.

254.   ספר זכרון לקהילת קולנה, תל-אביב, תשל"ב,1971.

255.   קהילת קונין בפריחתה ובחורבנה, תל-אביב, תשכ"ח.

256.   ספר קוסטופול, חייה ומותה של קהילה, תל-אביב, תשכ"ז.

257.   ספר קוצק, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, תל-אביב,1961.

258.    ספר יזכור, מצבת זכרון לעיירתנו קוריב, יזכור בוך קאָריב, תל-אביב, תשט"ו,1955.

259.   קוריץ, ספר זכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת, תל-אביב, תשי"ט,1959.

260.   קורליץ, קארעליטש - חייה וחורבנה של קהילה יהודית, ישראל, תשל"ג.

261.   מגילת קורניץ, עיירה בחייה ובמותה, תל-אביב,1956.

262.  יהודה באואר, קורניץ, העיירה היהודית בשואה, ילקוט מורשת, גל' ע"ד, כסלו תשס"ג,

                  נובמבר 2002, עמ' 92-75.

263.   קטוביץ, פריחתה ושקיעתה  של הקהילה היהודית, ספר זכרון, תל-אביב, תשנ"ו,1996

264.   ספר קיֶלץ, תולדות קהילת קילץ מיום היווסדה ועד חורבנה, תל-אביב, תשי"ז.

265.   ספר קלובוצק, תל-אביב, תש"ך,1960.

266.   ספר קראקא, עיר ואם בישראל, ירושלים,תשי"ט.

267.   ספר קראשניק, תל-אביב, תשל"ג.

268.   קרטוז ברזה, ספר זכרון לעיירתנו, תל-אביב, תשנ"ג,1993.

269.   יזכור לקריביץ, נר תמיד, תל-אביב, תשל"ו, 1976.

270.   פנקס קרינקי, תל-אביב, תש"ל,1970.

271.   פנקס קרמניץ, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ד.

272.   קרסנוברוד, ספר זכרון, תל-אביב, תשט"ז,1956.

273.   ראדום, תל-אביב, תשכ"ב.

274.   יזכור לקהילת ראדומסק והסביבה, תל-אביב, תשכ"ח,1967.

275.   ספר זכרון לקהילות ראדיחוב, לופאטין והסביבה, תל-אביב, תשל"ד.

276.   ספר זכרון לקהילת ראווה-רוסקה והסביבה, תל-אביב,1973.

277.   ספר זכרון לקהילת ראקוב, תל-אביב, תשי"ט,1959.

278.   יזכור בוך פון ראקישאָק און אומגעגענט, יוהנסבורג, תשי"ג,1953.

279.   רדומישל רבתי והסביבה, ספר זכרון, גרויס ראדאָמישלע און סביבה יזכור בוך, תל-אביב, תשל"א.

280.   רדושקביץ, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ג.

281.   ספר זכרון לקהילת רדזימין, אנציקלופדיה של גלויות,  תל-אביב, תשל"ה,1975.

282.   ספר רדזין, תל-אביב,1957.

283.   ספר רוביז'ביץ דרבנה והסביבה, תל-אביב,1968.

284.   רובנה, ספר זכרון, תל-אביב, תשי"ז.

285.   רוז'נוי, ספר זכרון לקהילת רוז'נוי והסביבה, תל-אביב, תשי"ז,1957.

286.   רוקיטנה (ווהלין) והסביבה, ספר עדות וזכרון, תל-אביב, תשכ"ז.

287.   היה היתה עיירה, רופשיץ, ללא שם העורך וללא שם המקום והשנה שבו נדפס הספר.

288.   יזכור בוך ראטנע, דָאס לעבן און אומקום  פון א יידיש שטעטל אין וואָלין, בואנוס- איירס, תשט"ו, 1954.

289.   רטנה – סיפורה של קהילה יהודית שהושמדה, תל-אביב,1983.

290.  קהילת ריישא, ספר זכרון,  תל-אביב, תשכ"ח,1968.

291.  ספר  זכרון לקהילות רמברטוב, אקוניב-מליסנה, תל-אביב, תשל"ז,1997.

292.   גלעד  לקהילת רציונז', תל-אביב, תשכ"ה.

293.  יומן גטו שאבלי, מאת אליעזר ירושלמי, ירושלים, תשי"ח,1958.

294.  חורבן שעדלעץ, אויף די חורבות פון מיין היים, מאת אלימלך פיינזילבר, תל-אביב,  1952.

295.   ספר זכרון לעשרים ושלוש קהילות שנחרבו באזור שווינציאן, תל-אביב, תשכ"ה,1965.

296.  שומסק, ספר זכרון לקדושי שומסק שניספו בשואת הנאצים בשנת 1942, תל-אביב, 1968.

297.  שידלאָווצער יזכור בוך, ניו-יורק, תשל"ד.

298.  ספר זכרון לקהילות שצ'וצ'ין ואסילישקי, אוסטרין, נובידבור, רוז'אנקה, תל-אביב, תשכ"ז,1966.

299.  שפולה, מסכת חיי היהודים בעיירה, תל-אביב, תשכ"ה,1965.

300.   קהילת שקוד, קובץ זכרון, תל-אביב, תשי"ח.

301.   חורבן קהילת שצ'וצ'ין, דער חורבן פון  דער שצ'וצ'ינער קהילה, תל-אביב, תשי"ד.

302.   קהילת שרנסק והסביבה, ספר זכרון, ירושלים, תשכ"א.

303.  קהילת שרפץ, ספר זכרון, תל-אביב, תש"ך, 1960.

 

 

דר' גדעון גרייף

על הספר "רבנים שנספו בשואה"

פנינה מייזליש: רבנים שנספו בשואה. ביוגראפיות של רבנים ואדמו"רים מפולין ומשאר ארצות מזרח-אירופה שנספו בשואה. ירושלים תשס"ו – 2006.

שנים רבות שקדה ד"ר פנינה מייזליש על ליקוט ואיסוף שמותיהם של רבנים ואדמור"ים שנספו בשואה, ובכך היא ממלאת חלל בספרות השואה, שעתה בא על תיקונו. ההיסטוריונים ה"חילוניים", שאינם מצויים בניבכי חצרות האדמו"רים, ה"שטיבלעך" והישיבות, שהיו פזורות לאלפיהן במזרחה של אירופה, עסקו במחקר על תקופת השואה מהיבטיה השונים תוך שהם פוסחים, לעיתים מחוסר ידע והתמצאות, על הסקטור הדתי והחרדי של הציבור היהודי. כך עושה ספר זה חסד עם דמויות מופת כמו הרב צבי יהודה אריה (לייב) מקהילת האשט שבווהלין, שנספה בחג הסוכות תש"ב (1941) עם בני קהילתו, הרב אליעזר ליפשיץ שנרצח בגטו לודז', שם עוד הספיק להתיר אכילת בשר טריפה ליהודים שכוחם אזל, הרב חיים טוביאס, שאירגן בימים הנוראים של תש"ב (1941) מניין בעיר כשאנוב, ושהגרמנים אילצוהו לעבוד בסדנאותיהם בשבתות, הרב מרדכי זאב הלברשטם, אב בית-דין של קהילת צאנז, שנרצח ביער ליד טארנוב שבגליציה, מנחם מנדל הורוביץ, בן האדמו"ר אלתר מדז'יקוב, שנספה במאוטהאוזן בשמחת תורה תש"ד, הרב אביגדור ביאלוסטוצקי, שנשרף חיים ביידוואבנה, ביום ט"ז בתמוז תש"א, יחד עם שאר יהודי העיירה יידוואבנה. ועוד כאלפיים רבנים ואדמור"ים צדיקים, שנשארו נאמנים לקהילותיהם עד לרגע חייהם האחרון. 

בספר נכללים רבנים, מורי הוראה, דיינים ואדמור"ים מכל קצווי הקשת של החיים היהודיים, מהעולם החסידי, הלא-חסידי, המתנגדי, החרדי והלא-חרדי, הציוני, הלא-ציוני והאנטי-ציוני, שכיהנו בקהילות גדולות וקטנות. כאלה שהסתגרו באוהלה של תורה ככאלה שהיו פעילים בחיי הציבור היהודי בעירם, בפולין כולה ובעולם היהודי הרחב. מייזליש כותבת גם על אישים שלמדו בישיבות וטרם הוסמכו לרבנות, תוך שהיא משתדלת לעמוד על מיגוון הקווים שאיפיינו את פעילותם של האישים הנזכרים בכל התחומים לפני חורבנה של יהדות אירופה, וכך לחשוף את עושרם של החיים היהודיים בשנות השואה .

המקורות עליהם הסתמכה המחברת היו בעיקר ספרים שיצאו לאור מטעם מוסדות אקדמיים, ספרים שיצאו מטעם חוגים חרדיים בארץ ובחו"ל, ספרי זיכרונות של יחידים וקהילות וכל פרסום שאישים תורניים נזכרו בו. לעיתים חסר חומר ביוגראפי בסיסי על אישים שונים והמחברת ניסתה להשלימו בעזרת עדויות שבעל-פה. לא אחת היה איתורם של האישים כרוך בעבודה בלשית של ממש. המחברת לא חסכה מאמץ לאתר את הפרטים הקטנים ביותר ולדייק עד כמה שניתן בשמות ובפרטים השונים. באמצעות הצלבת מקורות, שיחות עם ניצולים ועם קרובי משפחה הצליחה מייזליש להציג בפנינו תמונה מלאה על חייהם ומותם של רבנים, הזוכים הודות לספר זה לכבוד האחרון לו הם ראויים.

מייזליש מדגישה בהקדמה לחיבורה, כי המלאכה טרם הושלמה, וכי שמות רבים נוספים של רבנים ואדמור"ים מצפים לגאולה, לתיעוד ולהנצחה. קריאה קפדנית בספר מעלה תמונה רבת הוד על מסירות נפש אצילות וגבורה רוחנית של אלפי רבנים, ששמותיהם יהיו מעתה חקוקים על לוח זיכרוננו.

__________

המאמר התפרסם  ב"זיקה" העיתון המקוון להוראת השואה של "יד ושם" חודש טבת תשס"ז, דצמבר 2006, מדור "בקורת ספרים"

http://www1.yadvashem.org.il/education/newsletter/hebrew/nine/books.htm#3

 

 

על המחברת פנינה מייזליש

ד"ר פנינה מיזליש נולדה בירושלים. הוריה, שבאו ממשפחות חסידיות באזור קרקוב, הצטרפו לתנועת "השומר הדתי", ועלו ארצה בתרצ"ד. היא עבדה שנים רבות במכון לחקר הציונות הדתית ובמכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן, והתמחתה במגוון נושאים הקשורים לחקר יהדות פולין וספרותה בדורות האחרונים.

 

בתש"ן, 1990, זכתה בפרס  שר החינוך ליוצרים בתרבות יהודית.

בתשנ"ח, 1998, יצא לאור בהוצאת הספרים של בר אילן ספרה גם יהודי גם פולני, יומנו של ויקטור חיות.

בתשס"ו,2006, ראה אור ספרה אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, שבו כתבה על משפחתה, משלהי המאה הי"ח עד ירושלים של אמצע המאה העשרים.

בספר שלפנינו הביאה כאלפיים ביוגרפיות של רבנים ואדמורי"ם מפולין ומשאר ארצות מזרח אירופה שנספו בשואה, או שנפטרו זמן קצר אחרי שמלחמת העולם השניה הסתיימה. נכללו בו רבנים ואדמורי"ם מכל הזרמים: חסידים, מתנגדים, ציונים, אנטי ציונים, חרדים ו"נאורים", היא רואה אותו כעבודה שעלינו להרחיב אותה מבחינת העומק וההיקף כאחד. להוסיף חומר כתוב ועדויות בעל פה על מי שלא עלה בידה להגיע  אליהם, ולהרחיב  את מה שהיא כתבה עליהם כאן במלים ספורות בלבד.

 

שלום מייזליש  

הולך תמים ופעל צדק ודובר אמת בלבבו

 

לזכרו

 

R' Natan Fridman: "Otsar Harabanim"

 

Back to Heritage Web Site

 

Pnina Meislish Phd: Poems & Articles about the Holocaust

 

Back to "Zchor"

 

Last updated March 3st, 2008  כד' באדר ב' תשס"ח

 

 


 [1]צאנז, די היילייגע פארשווינדענע שטאט; לזכר קהילת צאנז; הבאתי את שני הספרים כאן ולא לפי מקומם בסדר   האלפביתי, כי סנץ וצאנז הם שני השמות של אותה העיר, כפי שנהגו ונכתבו בידי היהודים.