לעילוי נשמתו של אישי

שלום בן נתנאל

נולד בקרקוב בו' בניסן תרפ"ט, 16.4.1929.

עלה ארצה בכ"ה באלול תש"ה, 3.9.1945.

הלך לעולמו בה' בטבת תשס"ב, 20.12.2001.

Biographies of Rabbis Perished in the Holocaust רבנים שנספו בשואה - - הספר בשלמותו באינטרנט!

ד"ר פנינה מייזליש

רבנים שנספו בשואה

Biographies of Rabbis Perished in the Holocaust

פתח דבר

(אין זה הנוסח הסופי!)

בספר הזה כתבתי ביוגרפיות של כאלפיים רבנים ואדמורי"ם מפולין ומשאר מדינות מזרח אירופה שנספו בשואה, או שנפטרו בתקופה ההיא וזמן קצר אחרי סיום המלחמה - לרוב כתוצאה ממה שעבר עליהם באותם הימים. כללתי בו את מי שחיו כל ימיהם באותן המדינות, וגם את אלה שנולדו בהן ואחר כך עברו למרכז אירופה ולמערבה.  כמודל לכתיבת הביוגרפיות הללו שימשה לי  החוברת "רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם" מאת ד"ר אברהם גרינבוים, שיצאה לאור בשנת 1994 מטעם המרכז לחקר ותיעוד יהדות מזרח אירופה שעל יד האוניברסיטה העברית. לכל ערך צירפתי ביבליוגרפיה, ולעתים גם עדויות בעל פה.

כתבתי על הרבנים, מורי ההוראה, הדיינים והאדמו"רים מכל הקשת של החיים היהודיים - העולם החסידי, הלא חסידי, המתנגדי, החרדי והלא חרדי (לפני מלחמת העולם השניה לא היה המונח "אורתודוקסיה" מקובל במזרח אירופה, ולכן לא השתמשתי בו כאן), הציוני, הלא ציוני והאנטי ציוני- שכיהנו בקהילות גדולות ותפסו בהן עמדות רשמיות, וגם על מי שחיו בעיירות קטנות; על מי שהסתגרו באהלה של התורה, ועל אלה שהיו פעילים בחיי הציבור היהודי בעירם, בפולין כולה ובעולם היהודי הרחב. כתבתי גם על מי שלמדו בישיבות אך לא מצאתי אם הוסמכו לרבנות. השתדלתי לעמוד על מיגוון הקווים שאיפיינו את פעולותיהם בכל התחומים לפני חורבנה של יהדות אירופה, וכך לחשוף את העושר של החיים היהודיים בתקופה ההיא, ואת פעולותיהם בתנאים הקשים שנכפו עליהם בשנות החורבן.

הגבולות הגיאוגרפיים שאותם התוויתי בתחילת העבודה נפרצו במהלכה. מה לעשות עם מי שנולד ברוסיה או באוקראינה ואחר כך עבר לפולין? או עם מי שנולד בגליציה ואת רוב שנותיו עשה בגרמניה, בבוקובינה, ברומניה, בהונגריה, בצרפת או בצ'כוסלובקיה? כאן נקטתי בשיטה המרחיבה, וכתבתי על כל מי שנולד במזרח אירופה או שלמד או לימד שם.

המקורות שעליהם הסתמכתי כאן אינם אחידים מבחינת סוגם, גישתם ואמינותם. בדקתי  ספרים שיצאו לאור במוסדות אקדמיים ובחוגים החרדיים, בארץ ובחו"ל, וספרי זכרונות של יחידים ושל קהילות מכל האזורים של פולין ומזרח אירופה. לחלק גדול ממה שנכתב  בספרי הזכרון לקהילות יש אופי נוסטלגי-סנטימנטלי, משום שלאלה שכתבו אותו לא היתה נקודת מבט היסטורית, והם לא נתנו את דעתם על מה שעשוי לעניין גם את הקורא שאינו נמנה עם יוצאי אותה הסביבה. בעיה דומה קיימת גם בספרי הזכרונות של אנשים פרטיים. על כך כתב אברהם ויין במאמר "ספרי הזיכרון כמקור לחקר תולדות קהילות ישראל באירופה" ( יד ושם, ט, תשל"ג, עמ'  222-209).

פולין שעליה כתבתי כאן היא פולין העצמאית שבין שתי מלחמות העולם, על מחוזותיה השונים, כפי שתועדה בשמונה הכרכים של "פנקס הקהילות" שיצאו לאור מטעם יד ושם. ליטא, לטביה ואסטוניה היו בין שתי מלחמות העולם מדינות עצמאיות, ובאפריל 1940 סופחו לברית המועצות.

הישוב היהודי בהן היה קטן מבחינה מספרית, אך לחיי הרוח - וביחוד לעולם הישיבות שהתפתח שם במאה הי"ט ובמאה העשרים בעיקר בליטא ובלטביה - היה אופי ייחודי, והשפעתו העצומה היתה על ככל העולם היהודי. גם הנאצים היטיבו לעמוד על כך, ולכן  הם טבחו באופן שיטתי ברבנים מייד כשפלשו לשם ביוני 1941, עוד לפני שהיהודים הוכנסו לגטאות. כך הם קיוו לחסל את  השכבה המנהיגה של היהדות ולשבור את רוחה.

בספרים שבדקתי היו רבנים שנזכרו רק בשמותיהם הפרטיים, ואחרים רק בשמות המשפחה שלהם. הגרסאות השונות גרמו לקשיים בזיהוי האנשים שעליהם כתבתי, ולמיקומם בתוך הפסיפס שאותו ניסיתי להשלים כאן. היו רבנים שנכתב עליהם הרבה  בספרים השונים, אך היו כאלה שנזכרו בהם בדרך אגב: כבניהם, כחתניהם כעמיתיהם או כתלמידיהם של מי  שעליהם נכתבו  דברים יותר מפורטים. כשמצאתי סתירות בין המקורות השונים לגבי תאריכי הלידה שלהם, התחנות המרכזיות בחייהם הציבוריים וגורלם בתקופת השואה השתדלתי להביא את כל הגרסאות, והשארתי לקורא להכריע כפי הבנתו, או להשאיר את הדברים פתוחים.

על הבעייתיות שבכך כבר עמדו עורכי הספרים עצמם. ומה שנכתב בספר הזכרון למלניצה הוא דוגמא אפיינית:

אין בידינו מידע מי היה הרב במלניצה אחרי פטירת הרב ספרד. אנשי מלניצה שעזבו את העיירה לפני השואה לא עודכנו בכך, ואילו הבודדים שניצלו מהשואה היו צעירים מדי בכדי שידעו את שמו. ידוע רק שהרב העירוני היה פעיל בתקופה הנאצית להצלת יהודי העיירה יחד עם אנשי היודנראט. הוא ובני ביתו נספו בשואה יחד עם כל יהודי העיירה.

נעזרתי גם בעדויות בעל פה, שהוסיפו פרטים חשובים למה שמצאתי בכתובים, והובילו אותי אל ספרים שעל קיומם לא ידעתי קודם לכן. לעתים הן היו האסמכתא היחידה לסיפורם של כמה מן הרבנים שנכללו כאן. בזכות הרישום בדפי העדות שמסר אבי ע"ה ליד ושם כתבתי כאן גם על סבי אהרן יוסף מנדלבוים, שהיה "תלמיד חכם מו"ץ וסוחר", ונפטר בגטו קרקוב באייר תש"ב.

השתדלתי להצליב את כל הפרטים: השמות הפרטיים, שם האב, התאריכים, הפעילויות בתחומים שונים, והשמות של המקומות -  עם הנתונים האחרים שנאספו לגבי האנשים שעליהם כתבתי ושל האנשים האחרים שנזכרו בהקשרים דומים. איחדתי שמות שבהתחלה נכתבו כערכים נפרדים, כי במקומות שונים נכתבו השמות הפרטיים בסדר שונה, או שמות המשפחה בכתיב שונה, בעיקר בשל אופני הגייה שונים. בכל מקום הבאתי את כל הגרסאות. כך הלכה ונבנתה כל פעם דמות חדשה. עוד פרט התווסף למסכת החיים של האיש, לפני השואה ותחת הכיבוש הנאצי. עוד אדם ניצל מן השיכחה. מבין השיטין נגלו לפני פרקי חיים מרתקים המצפים להיסטוריון שיחשוף אותם, ואף לסופר שיעשה מהם פרקים  ברומאן היסטורי. כזה הוא סיפורו של הרב  שלמה אליהו אושפאל, שבא ממשפחה של חסידי חב"ד בליטא, ובתרפ"ט, 1929, עלה בידיו לחלץ מן השלטונות הסובייטים עשרים ואחד ספרי תורה מאלה שבימי מלחמת העולם הראשונה הובאו מעיירות רבות בליטא לפטרבורג (היום סנקט פטרסבורג), ולהעביר אותם לווילנה.

הרבנים הנאורים – Postępowy -היו מיעוט קטן במזרח אירופה, והמידע שנשתמר עליהם בידינו הוא מועט ביותר. זאת משום שרוב העבודות על הרבנים שחיו באותן הארצות  נכתבו עד כה בעיקר בידי יהודים שומרי מצוות, ומטבע הדברים הם פנו בעיקר אל קהל היעד של המחברים, והתעלמו מן הזרמים  הדתיים  האחרים שהיו קיימים בין היהודים שחיו שם.

לא אחת כרוך היה איתורם של הרבנים הללו בעבודה בלשית ממש. מתוך היכרותי עם עולמה של יהדות פולין הנחתי שבביילסקו-ביאלה היה טמפל של הנאורים. יוצאי העיר נתנו לי חוברת בשפה הפולנית על היהודים בעיר שיצאה לאור בביילסקו בשנת 1996, וכך יכולתי לכתוב על הרב מרקוס שטיינר, שכיהן בטמפל שהיה שם. בדיקת השמות של בוגרי בית המדרש לרבנים בבודפשט השלימה את התמונה, של מי שנולד בברטיסלאבה שבצ'כוסלובקיה, למד בבית המדרש לרבנים בבודפשט שבהונגריה, היה הרב של בית הכנסת של הנאורים בביילסקו שבפולין, ונספה אי שם.

הרבנים שבתאי רפפורט ושמואל שמעלקה קורניצר מקרקוב היו בין נציגי היהודים שעם הכיבוש הנאצי של העיר ביקשו מן ההגמון סאפיהה שישפיע על הגרמנים להקל על הגזירות. אך הוא הסגיר אותם לידי הגסטפו, וסופם היה באושוויץ. אל בעוד שאל הביוגרפיה של הרב קורניצר הגעתי איכשהו, לא מצאתי שום חומר על הרב רפפורט. אחד מקרובי משפחתו הפנה אותי אל הקונטרס "כארז וכאזוב", ושם מצאתי את המידע המבוקש.

באף אחד מן הספרים העוסקים ביהודי קרקוב לא נכתב מי בא במקומו של הרב ד"ר יהושע טהון, בטמפל שהיה ברחוב מיודובה, ונפטר בשנת 1936. ד"ר משה לנדא וד"ר עמנואל מלצר שבאו מקרקוב מסרו לי שהוא היה בנו של הרב גדליה שמלקיש מקולומיה. כך מצאתי בספר הזכרון לעיר הזאת, ברשימה שנכתבה על הרב של העיר, גם פרטים אחדים על בנו, הרב ד"ר שמואל צבי. הצלבת השמות עם הרשימות של בוגרי בית המדרש לרבנים בברלין השלימה במקצת את המידע.

כל הרבנים נרשמו כאן לפי א- ב של שמות המשפחה שלהם, ובמידת האפשר גם לפי שם האב. את מקומות הולדתם הבאתי רק כשהיתה לכך משמעות לגבי הביוגרפיה שלהם.

רוב תאריכי הלידה של הרבנים שנולדו במאה הי"ט ובראשית המאה העשרים הם משוערים. רובם התקשו לדעת בבירור מתי נולדו. בחברה המסורתית  שבה גדלו, ובהיעדר תעודות, זכרו רבים את ימי ההולדת שלהם "בערך" ועל פי סמיכותם לפרשות השבוע ולמועדי ישראל, בעוד ששנת הולדתם ניטשטשה. על כך עומד גם מאיר וונדר במבוא לספרו "מאורי גליציה".

אחת הבעיות שעמדו לפני היה עניין זיהוי המקומות והכתיב הלועזי שלהם. בפולין יש עשרות ישובים שהאטימולוגיה שלהם נגזרת מן השורש Dąb -דומב, שפירושו אלון, ושבע עשרה ערים ועיירות ששמן הוא Dąbrowa- דומברובה, שפירושו יער אלונים. טארנע היא  ,Tarnówריישא היא Rzeszów, דז'יקוב היא Tarnobrzeg.  Tomaszów Lubelski וגם ,Tomaszów Mazowiecki וכו'.

במחוזות המזרחיים של פולין יש חילוף בין העיצורים H ו-G בין הפולנית והאוקראינית, והדבר   גרם לקשיים בזיהוי המקומות ששמותיהם נכתבו בשתי הגרסאות.

ברוב הספרים שקראתי לא היתה לכך כל התייחסות, ונכתב בהם השם היידי שהיה שגור בפיהם של יוצאי הסביבה. הזיהוי המדוייק תרם הרבה להבנת קורות חייהם של האנשים שעליהם כתבתי. לעובדה שהאדם עזב את פולין, בין אם חזר לעירו אחרי זמן מה ובין אם נשאר במקום החדש או עבר למדינה אחרת, יש משמעות רבה מעבר לביוגרפיה האישית שלו.

האורבניזציה גרמה לכך שקהילות רבות שהיו בכפרים ובעיירות בעלי ישות מוניציפיאלית עצמאית נבלעו במשך הזמן בתוך הישובים הסמוכים. דוגמה לכך היא פודגוז'ה, פרוורה של קרקוב (שם הקימו הגרמנים את הגטו), שעד ראשית המאה העשרים היתה שם קהילה  יהודית עצמאית. הוא הדבר לגבי פראגה, שבזמנו היתה פרוור של ורשה. בספרים שבדקתי לא היתה  התייחסות אל השינויים הללו, ומה שנכתב בהם שיקף בדרך כלל את תמונת המצב כפי שהיתה בזמן שבו אירעו הדברים.

 הספר Where Once We Walked, a Guide to  the Jewish Communities Destroyed in the Holocaust    עזר לי לזהות את המיקום הגיאוגרפי של היישובים ואת השמות השונים שהם קיבלו כתוצאה מן השינויים הפוליטיים שחלו שם.

במהלך העבודה עלתה שאלת ההתייחסות לנשים של הרבנים והאדמו"רים. רובן באו מרקע  משפחתי וחברתי דומה לזה של בעליהן. הן  ספגו מן הידע הרחב של לימוד התורה שהיה מרכיב מרכזי באווירה שבה הן גדלו, והדבר השפיע גם על תיפקודן הכללי בכל המערכת שבתוכה חיו. לרבות מהן היתה השכלה כללית רחבה. אותן הנשים שעליהן מצאתי פרטים מעטים היו מן הסתם ידועות למדי בסביבתן, כמו אשתו של הרב שמשון שטוקהאמר שהיתה פקידה בקהילת ורשה (באותם הימים!), "והזוג שאב [את] פרנסתו ממשכורתה", או הרבנית שפרה פרנקל-תאומים לבית באב"ד, ש"עמדה לימין בעלה [הרב אלימלך תאומים פרנקל], בחינוך ילדיהם, בהנהגת הרבנות, בדבר הקשרים עם אנשי העיר ושלטון הקהילה". כמה מהן נזכרו רק בהקשר לפעילות שלהן בימי הכיבוש הנאצי.

את העבודה הזאת אני מציעה לראות כעבודה פתוחה, שעלינו להמשיך ולהרחיב אותה, מבחינת ההיקף והעומק כאחד. לאסוף חומר כתוב ועדויות בעל פה  על הרבנים שעדיין לא הגעתי אליהם, ולהרחיב את מה שכתבתי על אלה שנזכרו כאן במלים ספורות בלבד. אודה לכל מי שיוכל  לעזור לי להשלים את החסר.

תודתי נתונה לכל חבריי במכון לחקר השואה באוניברסיטת בר אילן, במחלקה לתולדות עם ישראל ובספריות של אוניברסיטת בר אילן; לאנשי יד ושם בירושלים ובגבעתיים; לספרנים בספרייה הלאומית, בספריית הרמב"ם, בבית התפוצות, בארכיון העבודה ובמכון ליאו בק בירושלים; לפרופ' מנחם שמלצר מן הסמינר היהודי התאולוגי, J.T.S בניו יורק, לכל מי שהקשיב לשאלותי הרבות.

ולילדיי תמר, יאיר ועודד ובני ביתם.

אישי שלום ע"ה היה הקורא הנאמן והמבקר הקפדן של כל מה שכתבתי מן היום שבו נפגשו דרכינו. שליטתו בפולנית ובגרמנית ותשומת הלב שלו לכל הפרטים הקטנים היו לי לעזר רב  גם בשלבים הראשונים של כתיבת הספר הזה.

 ב"ה,  ירושלים , טבת תשס"ו 

רשימת המקורות

(אין זה הנוסח הסופי!)

1. אביב"י אריה, ואני בגולת סיביר, פרקי זכרונות של חייל בצבא האדום וגולת סיביר בשנות מלחמת העולם השניה, ירושלים, תשמ"ב.

2. אבן חן יעקב , תנועה בסערת מלחמה, תל-אביב, תשמ"ד.
3. אהרונסון יהושע משה, עלי מרורות, בני-ברק, תשנ"ו.
4. אולבסקי רפאל, הדמעה, תל-אביב, תשמ"ג,1983.
5. אונגר אליעזר, זכור, תל-אביב, תש"ה.
6. אונגר מנשה, אדמו"רים שנספו בשואה, ירושלים, תשכ"ט,1989.
7. אורליק יעקב שמחה, רנו ליעקב, ניו-יורק, תשנ"ג, 1993.
8. אייבשיץ יהושע, כערער בערבה, קורות חיים של שריד הכבשנים, ירושלים, תשנ"ט, 1999.
9. אלברג שמחה, ורשה של מעלה, בני-ברק, תשכ"ט.
10. אליאב מרדכי, הילדסהיימר עזריאל, עורכים, בית המדרש לרבנים בברלין, 1873-1938,

מהדורה שניה, ירושלים, תשס"א,2001.

11. אלפסי יצחק, החסידות, תל-אביב,1974.
12. אלפסי יצחק, החסידות מדור לדור, חלק א, מהבעש"ט ועד לדור החמישי, ירושלים, תשנ"ה. חלק ב, מדור ששי ועד לימינו, ירושלים, תשנ"ח.
13. אלפסי יצחק, אנציקלופדיה לחסידות. כרכים א-ג, ירושלים, תשמ"ו- תשס"ה.
14. אנקורי צבי , ערמונֵי אשתקד, ירושלים, תשס"א,2001.
15. אשרי אפרים, חורבן ליטע, ניו-יורק מונטריאול, תשי"ב,1951.
16. אשרי אפרים, שו"ת ממעמקים, כרך א, ניו-יורק, תשל"ו.
17. בוסאק מאיר, בין צללי עיר, תל-אביב, תשמ"ו,1886.
18. בלומנטל נחמן, תעודות מגטו לובלין, יודנראט ללא דרך, ירושלים, תשכ"ז.
19. בן יוסף יעקב, עורך, הסמינר הממלכתי למורי דת משה בוורשה, קובץ מחקרים ומאמרים, תל-אביב, תשמ"ה, 1983.
20. ברלב (בלייכר) צבי, מי יתן לילה, תל-אביב, תש"ם,1980.
21. גוטרמן אלכסנדר, מהתבוללות ללאומיות, פרקים בתולדות בית הכנסת הגדול הסינאגוגה בווארשה, 1943-1806, ירושלים, תשנ"ג,1993.
22. גוטרמן אלכסנדר, קהילת ורשה בין שתי מלחמות העולם, תל-אביב, תשנ"ז,1997.
23. גולדווסר יעקב, ספר חידושי יעקב. בהוצאת אחי המחבר, פנחס הלוי גולדווסר, רמת-גן. הספר נדפס בידי מערכת כרם שלמה, ברוקלין, תשמ"ז.
24. גלר יעקב, העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה, 1940-1944, לוד, תשס"ג.
25. גרינבוים אברהם, רבני ברית המועצות בין מלחמות העולם, 1939-1917, חומר ללקסיקון ביו-ביבליוגרפי, המרכז לחקר ולתיעוד מזרח אירופה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ"ד,1994.
26. גרינבוים אברהם, רבני ברית המועצות 1939- 1991. לקסיקון ביו-ביבליוגרפי. בהכנה לדפוס, ירושלים, תשס"ז,2007.
27. גרנטשטיין יחיאל, הוד וגבורה, הרבי מראדושיץ-פיוטרקוב בגיטו ובמחנות, ירושלים, תשמ"ז.
28. הוברבאנד שמעון, קידוש השם, כתבים מימי השואה, מתוך ארכיון רינגלבלום בגטו ורשה, תל-אביב, תשכ"ט,1969.
29. ואלקין שמואל, מהדיר, הוצאה שלישית, זקן אהרן, ניו-יורק, תשל"ז.
30. וונדר מאיר, מאורי גליציה, א - ה, ירושלים, תשל"ח- תשנ"ז.
31. ויינברג יחיאל יעקב , שרידי אש, שאלות ותשובות, חידושים וביאורים, א - ד, ירושלים, תשכ"א-תשכ"ט.
32. ועדת ההנצחה, איגוד יוצאי ליטא בישראל, רצח רבני ליטא בידי הליטאים, זכור והזכר את אשר עשה לך עמלק הליטאי, מס' 2, 3.8.1997.
33. זיידמן הלל, עורך, אלה אזכרה, א -ז, ניו-יורק, תשט"ז.
34. זיידמן הלל, אישים שהכרתי, ירושלים, תש"ל,1970.
35. זילברברג יהושע עוזיאל, מלכות בית דוד, תולדות חייו, [...] של כ"ק [...] האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין זצוקללה"ה מסוכטשוב, בעל חסדי דוד. בני-ברק, תשנ"א.
36. טעטיקייט בעריכט פון אגודת הרבנים, תרצ"ד- ת"ש. קובנא (?) ת"ש.
37. טרונק ישעיהו, יודנראט, יד ושם, ירושלים, תשל"ט.
38. ישר-שליכטר ברוך, בית קומרנא, ירושלים, תשכ"ט.
39. כהן יצחק יוסף, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, ירושלים, תשנ"ז.
40. כהן יצחק יוסף, חכמי טרנסילבניה ( ת"ץ – תש"ד), ירושלים, תשמ"ט.
41. מארק ברל, מגילת אושוויץ, תל-אביב, תשל"ז.
42. מוניץ כתריאל, גווילי החורבן, בני-ברק, תשס"ב.
43. מיזליש פנינה, אגרות ועדויות בענייני הצלה, פדות, רמת-גן, תשמ"ד,1984, עמ' 113-15.
44. מיזליש פנינה, אלמוגים ושקדים, מקרקוב לירושלים, ירושלים, תשס"ו.
45. מיזליש פנינה, בני עקיבא והשומר הדתי בפולין ובליטא בתקופת השואה, דפים לחקר תקופת השואה, אוניברסיטת חיפה, תשנ"א.
46. מיזליש פנינה, גם יהודי גם פולני, יומנו של ויקטור חיות, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ח, 1998.
47. מיזליש פנינה, הרב יצחק ניסנבוים ויצחק לייבוש פרץ, שני מאפיינים מרכזיים בפובליציסטיקה הספרותית במזרח אירופה בראשית המאה העשרים; חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ח.
48. מיזליש פנינה, מי כמוך באלמים ה', דף שבועי מלימודי יסוד, אוניברסיטת בר-אילן, פרשת בשלח וט"ו בשבט תשנ"ו.
49. מיזליש פנינה, רבנים בשואה, סיני, ירחון לתורה ולמדעי היהדות, אב-אלול תשנ"ה.
50. מיזליש שלום, תחנות, רמת-גן, תשנ"ח.
51. ניישטט מלך, חורבן ומרד של יהודי וארשה, ספר עדויות ואזכרות, תל-אביב, תש"ו, 1946.
52. ניסנבוים יצחק, עלי חלדי, ורשה, תרפ"ט.
53. עגנון ש"י, עיר ומלואה, ירושלים ותל-אביב, תשל"ג,1973.
54. סורוצקין זלמן, עיניים למשפט, ירושלים, תשכ"ח.
55. ספקטור שמואל, שואת יהודי ווהלין 1941-1944, ירושלים, תשמ"ו.
56. פון לעצטן חורבן, צייטשריפט פַאר געשיכטע פוּן יידישן לעבן בעתן נאצי רעזשים. רעדאקטָאר: י. קאפלאן. חוב. 1-10. מינכן, 1946-1948.
57. פוקס אברהם, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך ראשון, ירושלים, תשל"ט.
58. פייקאז' מנדל, חסידות פולין בין שתי המלחמות ובגזרות ת"ש-תש"ה, ירושלים, תש"ן, 1990
59. פישר שיין זאב, בסוד ישרים ועדה, תל-אביב,1969.
60. פלינקר דוד, וארשה, ערים ואמהות בישראל, ג, ירושלים תש"ח.
61. פרומר אריה צבי, ספר ארץ צבי, אמרות טהורות, דברי מוסר וחסידות על סדר הפרשיות, חלק ראשון. הוציאו לאור יהודה ארליך, דב פרומר, תל-אביב, תש"ם.
62. פרנקל שרה, ארליך ליבה מרים (אהובה), אברמוביץ ריבה, דבר הישועה, נס ההצלה של משפחת הרה"ג רבי יהושע מנחם ארנברג זצ"ל מקראקא, בני-ברק, תשנ"ד.
63. צימרמן עקיבא, ביסוס הלכתי למרד גיטו ורשה, הצופה, י"ד בניסן תשס"ג, 16.4.2003.
64. צינוביץ משה, אישים וקהילות, תל-אביב, תש"ן.
65. קארל צבי, קראקא, ערים ואמהות בישראל, ב, ירושלים תש"ח.
66. קורניצר שמעון, פרנקל שבתי, שפירא שלמה הכהן, עורכים, שו"ת וחידושי רבנו יוסף נחמיה (קורניצר), בני-ברק, תשמ"ו.
67. קיבל זאב, והסנה איננו אֻכל, יומן ממחנות ההשמדה הגרמניים, בני-ברק, תשמ"ט.
68. קלינגברג משה, מהדיר, ספר אהלי שם על התורה ועל המועדים מאת [...] רבי שם קלינגברג [...] הי"ד, אדמו"ר מזלושיץ בקראקא, ירושלים, תשכ"א.
69. קרמרמן יחזקאל, מוילנא "ירושלים דליטא" עד חיפה, תשנ"ה,1995.
70. קרניאל יוסף, מפתח לידיעות על היהדות הדתית באוסטריה, על פי העיתונות היהודית האורתודוכסית 1918-1938, אוניברסיטת בר-אילן, המכון לחקר השואה על שם ארנולד וליאונה פינקלר, תשנ"ו,1996.
71. ראם ב., עורך, קונטרס 'כארז וכאזוב', בתוך ספר אגודת אזוב השלם, מאת זאב נחום בורנשטיין, מהדורת ירושלים תשנ"ד.
72. רוטנברג יחזקאל, שנפלד משה, עורכים, היכל קָאצק, הרבי מקָאצק וששים גבורים סביב לו, תל-אביב, תשי"ט,1956 .
73. ריינהאלד (ריינהולד) אברהם, ספר שו"ת מנחת אברהם, מהדורה חדשה, ניו-יורק, תשמ"א. ונספח לו ספר דברי מרדכי.
74. רפאל יצחק, שרגאי ש"ז, עורכים, ספר הציונות הדתית, ירושלים, תשל"ז,1977.
75. שטשעגאָווסקי אברהם דוד, יהודי שלמד ב'כתר תורה' בוער בו אש התורה ומתיקותה, כתר תורה, ירושלים, שנה ג, גל' א, אדר תש"ס.
76. שטשעגאָווסקי אברהם דוד, מיט הקדוש ר' יהודה לייב אָרלעאן און ראדָמסקער בני תורה הי"ד אין קראָקאָווער געטא, דאס אידישע וואָרט, חודש זשורנאל, געווידמעט די פראָבלעמען פון תורה-אידנטום, נומ' 336, ניו-יורק, אדר א תשנ"ז.

77. שיינבך יום טוב ליפא הלוי, מקדשי ה' בערבות סיביר, פתח-תקוה, תש"ס.

78. שינדלער אליעזר, יידיש און חסידיש, לידער, ניו-יורק, תש"י.

79. שינדלר פסח, צידוק הדין מתוך השואה, משואה י"ח, תש"ן,1990, עמ' 77-62.

80. שינדלר פסח, תגובת החסידות לשואה, אמונה בשואה, משרד החינוך והתרבות, ירושלים תש"ם, עמ' 78-69.

81. שכטר חנוך, ערים שתים, תל-אביב, תשי"ג.
82. תרשיש א"ז, רבי ברוך הלוי אפשטיין, בעל "תורה תמימה", ירושלים, תשכ"ז,1967.
83. אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ירושלים, תשי"ח-תשמ"ג,1958-1983.
84. האנציקלופדיה העברית.
85. ספר הזכרון לבית המדרש לרבנים בווינה, יוצא לאור במלאת מאה שנים להולדתו של ראש בית המדרש ר' אריה שווארץ ז"ל, על ידי תלמידי המוסד, ירושלים, תש"ו.
86. פנקס הקהילות, לטביה ואסטוניה, ירושלים, תשמ"ח.
87. פנקס הקהילות, ליטא, ירושלים, תשנ"ו.
88. פנקס הקהילות, פולין, כרך ראשון, לודז' והגליל, ירושלים, תשל"ו.
89. פנקס הקהילות, פולין, כרך שני, גליציה המזרחית, ירושלים, תשי"ח.
90. פנקס הקהילות, פולין, כרך שלישי, גליציה המערבית ושלזיה, ירושלים, תשמ"ה.
91. פנקס הקהילות, פולין, כרך רביעי, וארשה והגליל, ירושלים, תשמ"ט.
92. פנקס הקהילות, פולין, כרך חמישי, ווהלין ופולסיה, ירושלים, תש"ן.
93. פנקס הקהילות, פולין, כרך שישי, פוזנן, פומרניה, דנציג, ירושלים, תשנ"ט.
94. פנקס הקהילות, פולין, כרך שביעי, לובלין קיילצה, ירושלים, תשנ"ט.
95. פנקס הקהילות, פולין, כרך שמיני, מחוזות וילנה ביאליסטוק, נובוגרודק. ירושלים, תשס"ו.

96. פנקס הקהילות, רומניה, כרך ראשון, ירושלים, תש"ל.

97. פנקס הקהילות, רומניה, כרך שני, ירושלים, תש"ם.

98. Carmeli – Weinberger, Moshe, ed, The Rabbinical Seminary of Budapest 1877-1977, New York,1996.

99. Chameides Leon, Rabbi Kalman Chameides – One of the Last Spiritual Leaders of Katowice: A Tribute in Marcin Wodzinski and Janusz Spyra (Eds), Jews in Silesia, Ksiegarnia Akademicka Krakow 2001, pp 401-416.

100. Kisch Guido, Das Breslauer Seminar. Jüdisch–Theologisches Seminar (Fraencklscher Stiftung) in Breslau, 1894-1938, Tübingen, 1963.

101. Lewin Kurt I, A Journey through Illusions, Santa Barbara,1994.

102. Lowenthal E.G., Bewährung im Untergang, ein Gedenkbuch, Deutsche Verlags- Anstalt, Stutgart,1965.

103. Polak Jerzy, Spira, Janusz (red.), Żydzi w Bielsku-Białej I Okolicy. Muzeum okręgowe w Bielsku-Białej, Bielsko-Biała,1996.

104. Rebbetzin Raichel Horowitz of Boston/Har Nof, Remembers, Brooklyn, N.Y., 1996.

105. Shcindler Pesach, Hasidic Responses to the Holocaust in the Light of Hasidic Thought. Ktav Publishing, New Jersey,1990.

106. Sinasohn M.M, Die Berliner Ptivatsynagogen und ihre Rabbiner, 1679-1971, Jeruaslem,1971.

107. Valk Joseph, Kurtz Biographien zur Geschicte der Juden 1918-1945, Herausgegeben von Leo Back Institute, Jerusalem,1988.

108. Zawidzka Iwona, Miejsce Święta Dla Wszystkich Żyjących, czyli rzecz o Cmentarzu Żzydowskim w Bochni, Bochnia,1992.

109. Kultūra un vārds. Culture and Word. The Publication of Multinational Cultures Centre. Daugavpils, Latvia, Septembris,1996.

ספרי עזר

(אין זה הנוסח הסופי!)

1. Cohen Chester G., Shtetl Finder, Jewish Communities in the 19th and Early 20th Centuries in the Pale of Settlements of Russia and Poland, and in Lithuania, Latvia, Galicia and Bukovina, with Names of Residents, Los Angeles,1980.

2. Mokotoff Gary & Amdur Sack, Sallyann Where Once We Walked. A Guide to the Jewish Communities Destroyed in the Holocaust. Teaneck, 1^st Edition 1991, 5761 (תשנ"ה).

3. Where Once We Walked, 2^nd Revised Edition, 2002

4. Mokotoff, Gary, Woww Companion, A Guide to the Communities Surrounding Central & Eastern European Towns, Teaneck, 1991 (?)

5. Encyklopedia Powszechna PWN, Warszawa,1973.

עדויות בעל פה

(אין זה הנוסח הסופי!)

פרופ' צבי אנקורי, שלמה בורנשטיין, משה גבירץ, יואכים גצל, יחיאל גרנטשטיין, יהושע האגר-לאו, נחמן וולדיגר (שאביו הי"ד היה מחסידי ברסלב בקרקוב), דויד זליברקלנג שכתב דוקטורט על השואה במחוז לובלין), אברהם כרמי, ד"ר משה לנדא, אלימלך לרנר, אהרון מייזלס, ד"ר עמנואל מלצר, פרופ' יוחנן סילמן, פרופ' יהודה פרידלנדר, תמר קלקו, דוד רבינוביץ, חנוך צבי הלוי רובינשטיין, רטנר: ארגון יוצאי ביילסקו, שרה רפאלי.

עדויות בכתב

(אין זה הנוסח הסופי!)

אריה אולבסקי, עקיבא צימרמן - הצופה (גליונות שונים), ישראל הלפרין, תרגום לעברית של עדותו של הרב מנשה לברטוב שנמסרה ביידיש בניו יורק ליונס טורקוב, שחר רחמני, משה שקדיאל: דפי עדות ביד ושם, תשט"ז.

ספרי זיכרון

(אין זה הנוסח הסופי!)

ספרי זכרון לקהילות, וספרים שעוסקים בקהילות ובגטאות,

מסודרים לפי א"ב של הקהילות והגטאות.

1. קהילת אוגוסטוב, ספר יזכור לקהילת אוגוסטוב והסביבה, תל-אביב, תשכ"ו,1966.

2. אוזיראן והסביבה, אנציקלופדיה של גלויות, ירושלים ותל-אביב, תשי"ט,1959.

3. אוזרקוב, מאת יהודה לוין, ירושלים, תל-אביב, תשכ"ז.

4. ספר יזכור של קהילת אויהל, רמת השרון, תשס"ג.

5. ספר זכרון אוטבוצק-קארצ'ב, תל-אביב, תשכ"ח.

6. פנקס הקהילה אוליקה - ספר יזכור, תל-אביב, תשל"ב.

7. קהילת אוסטילה בבניינה ובחורבנה, תל-אביב, תשכ"א,1961.

8. ספר אוסטרובצה - לזכרון ולעדות, תל-אביב, תשל"ב.

9.