על זמן ועל מולד

מאת מנחם בקר

 

 לכבוד משה פלס בהגיעו לגבורות תשס"ג 2003

 

 

"אין מערבין שמחה בשמחה"

כך אמרו חז"ל

ועוד אמרו: "מנהג בישראל חוק הוא -  הלכה".

ומה הדין שיום העצמאות בפורים חל

אז יש יוצא מן הכלל, מתי וכיצד הנה עוד מעט

ועד שיתברר, יישאר בבחינת תיקו

ועד שיבוא תשבי, נרות חנוכה בפורים ידליקו,

על שאלה כגון זו אין יושבים על המדוכה,

אך ליד "שולחן ערוך" ומשקה בהפרזה

 יש שמערבין שמחה בשמחה,

ודי לחכימא ברמיזה.

כי חג כל שנה זה במועד קבוע

אבל פעם בשמונים זה שמחת האירוע.

 

במה הדברים אמורים:

ובכן הטו אוזן ותהיו קשובים

לדברי חכמים בסימן: "נכנס יין יצא סוד".

אומרים: לשמועה יש רגליים

ולכותל- אוזניים.

וכך במשב רוח של בין ערביים

בין שיחה של שניים ועוד שניים

הומתק סוד בין הבריות

כי יקירנו משה הגיע לגבורות,

כך קלטה אוזני ומוסר זה ככה,

איזה משה? נו – משה של ברכה.

 

נו, זה לא מה בכך זה מחייב

לשלוח ברכות מקרב לב.

אני בצניעותי אזרתי עוז

יגעתי את מוחי לארוג ולחרוז

אותיות – לצרור פרחים – זר מילים

מילים לכליל שושנים – איחולים.

ראשית-כל בריאות זה העיקר

הרגשה טובה ונעימה, בתור צ'ופר

נחת מכל הסובבים אותך

נחת-רוח בכל מעשיך.

 

וגם המעשים שאתה מקדיש לבני עירנו

כי הרי ידוע ביננו לבין עצמנו

שאין אחר ורק אתה בכול

והראיה: כתוב וחתום בספר הפרוטוקול.

אתה מודע לגודל התפקיד

אף שזה קשה ולפעמים מכביד

בישוב-הדעת ברוב כשרון

בחפץ לב והרבה רצון

וכמובן בלי תמורה, פשוט בהתנדבות

ולא אעמוד על קוצו של יוד

כי בכל אלה אתה עומד בכבוד

ועל כל אלה מגיע לך אות

תרתי משמע - בסימן: ג-ב-ו-ר-ו-ת.

 

ואף על פי שעבר זמן וגם בדיעבד

לברך יפה גם היום ועוד קצת

כי לטפס עד שמונים ולעמוד בגבורה

זו זכות לאנשי סגולה שמורה.

נו די,- לא אמשיך שמא אקלקל

"ביום טוב" כזה התקינו חז"לנו חצי הלל,

העיקר משה ידידי יישר כוחיך

ברכות ואיחולים מבן עירך

ותהי שמחת-יצירתך, יצירת חיים

לצד זוגתך היקרה לאורך ימים.

 

לשמונים הגעת אך לא סתם כך

ידעת זמנים באין תקווה, באין מבטח.

הדור שלנו התנסה עם הגורל

כמוך כמונו הולכנו שולל.

עוד לפני הגטו טעמת גירוש

זרוק בנכר רעב ותשוש

בגטו פקד אותך השכול

אבדת אם - היקר מכל.

על זרועך- עברך חקוק

כמוך כמונו דור עשוק

יצאת מהגיהינום על קביים

והצלחת לקום על הרגליים

ולעמוד איתן ולא נשברת

בכוח רוחך גבור התגברת.

 

לא הזמן כעת לפרוש המסכת

רק אגיד: יש עוד במערכת.

כן, שיני הזמן נגסו בנו

אבל הותירו משהו לקינוח, אך אנו

נחשוף בפני הזמן שנינו (גיל שלישי) עם צחוק

על פנינו, כי יש עת גם לחגוג.

ואצלי, אתם יודעים מתי זה חג?

בשעה שהשולחן ערוך כל טוב כמנהג

כמובן מיט געשמאק...

תישארו שבת תתאזרו בסבלנות

הלא אחים אנחנו נדבר בכנות

הכול בעניין יום הולדת וזמן

במשתה כדת וכדין, בסימן:

"כטוב לבו ביין".

 

ואם אותי תשאלו מתי שלי יום הולדת

לא שאלה מביכה ולא מרגזת

אני כבר מזמן ימים סופר

בוקר, בוקר "מודה אני" אומר

וגם כל מי שיום הולדתי שכח

ידע שיום יום יפה לברך וגם למבורך

ואם פספס לדייק בין תשרי לחשוון

כי אז כל הימים טובים למתן...

קרה לי פעם וזה מקרה אמת,

טלפון מטריד השכם בשעה מוקדמת

אני מפהק: מי שם בשעה כזאת

וקול עונה: "מזל טוב והרבה ברכות"

ואני - "לכבוד מי לכבוד מה לחיים לשתות?"

והקול: "זה יום הולדת שלך שכחת, סבא!"

לא "לא שכחתי, רק לא זכרתי- תודה רבה."

 

ואותי אם תשאלו, זה לא נורא

כי לפי מצב רוחי בידי הברירה

לא רוצה- לא שומע, לא רוצה- שוכח

כי הרי מצווה לכבד זקן, לוותר ולסלוח,

זקן, ישיש, קשיש, בא- בימים

אה - היו זמנים היו זמנים,

אז- צעיר, גדול, זקוף- "דוגמן"

היום סוחב על גבו פגעי הזמן,

ממרק קמטיו במשחות או לכה

למחרת הכל נפול כמו ביצה רכה.

וכל מיני "מייק אפ" "פיטנס" עם פיתוח

זה עוזר "ווי אטויטן באנקעס" כמו כוסות רוח.

למראית- שומר על "פאסון" כאילו "שיק"

פתאום תופס הגב ואוי, הכל לריק.

 

לך תנשוף ותכבה מהעוגה שמונים נרות

הרי הנשמה יוצאת לפני שמגיעים לגבורות.

הוי הזמן רב-מסתורין

צפונותיו בחובו מכמין

סודותיו טומן ולא צפוי

עתידו לא מגלה ולא חזוי...

ויום הולך ויום בא

מחזורו מן הבריאה קבע

והזמן עובר ואנחנו אתו

בשביל אחד הוא רץ, לשני- לאיטו

ואם תרצו או לא

הוא בין כך עושה את שלו.

יש שהוא מפתיע, מעורר תקווה

יש שהוא מכסף, כמה אהבה

יש והוא מרגש מעלה זיכרונות

או פוקד געגועים מזכיר נשכחות.

 

אגב נשכחות- והנה

כמעט שכחתי -  כמעט נגמר

ולי יש עוד מה לומר.

אתם רואים, זקן אנוכי

וזה קורה אך לא הכרחי:

לכן לבל אשכח, אחזור

לחצי השני של ההלל לגמור.

משה ידידי

למרות הביטוי :"עבר יומו וזמנו"

איני לומר לבטל קורבנו,

אם חג במועד קבוע זה "פרה קדושה"

לא נקריב אותה בגלל חודשיים, שלושה

כי זמן זה מושג מופשט

וקיום עולם הוא נתון מוחלט.

 

בנק החיים נדיב בערך וחישוב

שנה שנה הוא מאריך שוב ושוב

והריבית המשתלמת בשיעור שנתי

כולה פרי רווח נטו משפחתי.

לכן, אם פספסתי את כסליו או אדר

או אם תרצה ינואר- פברואר

הרי באדר מרבים בשמחה

ולמה לא נמשיך לשמוח עכשיו בגילך

הרי כמוך כמונו עצם "היותנו" זה אף על פי

ונפליג מעבר לגבורות אף על פי

ואתה משה בזכות פעולותיך

יעריצו אותך ילדיך, נכדיך

יעריכו, יוקירו חברים וידידים

במיוחד אנחנו המלאבאים

כי כידוע מלאבה היא מלא-בה

והיא מלאה כשאתה בקרבה.

 

וכעת חברים ברשותכם בשם כולם

תרשו לי לברך כמנהג העולם

לכבוד החג שדחינו ביום יומיים

(וזה מקובל סך הכול)

נרים כוס ונשתה לחיים

לתפארת מדינת ישראל.

ולכבוד משה איש גבורות שאיחרנו במקצת

(לפי מניין עגול)

שיזכה וירבה אתנו ביחד להקהל

נרווה גרוננו ביין כמשפט

וכה לחי עד 120.

 

       בכנס יום העצמאות 11.5.03

       מוקדש לח' משה פלס ליום הולדתו ה-80.

       שלך מנדל בקר.

 

Moshe Peles (Poltusk): "Jews and "Goyim" Together"

 

מנחם מנדל בקר: עיר שהייתה

 

מנחם מנדל בקר: רשמי ביקור (עברית)

 

Menachem Mendel Beker: Impressions of a Visit

 

M.R.I.

 

Last Updated June 14th, 2004

 

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!

 

 

 

 

setstats1