Dzięnkuję Mamo
Gdziekolwiek zagnają mnie życia burze
Wręce na pewno, by przynieść ci róże
By powróciło dziecinnych lat szczęście
W twoim spojrzeniu i rąk dotknięciu
To proste szczęście, zwykle codzienne
Tym drozsze, mamo, że tak odlegle
Gdy kwiaty stawiałas w otwartym oknie
Słońce twe włosy złociło ogniem
Dziękuję, mamo,
Za wszystkie chwile
Dziękuję, mamo,
Jak umiem najczulej
Dziękuję, mamo,
Za troske w oczach
I uśmiech, co kryje
Twój ból i rozpacz
Ale najbardziej
Dziękuję za to
Że jesteś, mamo,
Że jesteś, mamo,
Bo tym, że jesteś
Zawsze pomagasz
Prostować plecy
Gdy życie smaga
Dziękuję, mamo...
Anna German + A. Nowak 1970
תודה אמא
בכל אשר סערת חיי תזרוק אותי
בידי אביא לך שושנים
על מנת שיחזרו שנות אושר הילדות
במבט שלך, במגע ידיך
האושר הפשוט הזה, של יומיום רגיל
עוד יותר יקרה את, אמא, כשאת רחוקה
כאשר פרחים היית שמה בחלון פתוח
השמש הזהיבה שערך כמו אש
תודה אמא
על כל הרגעים
תודה אמא
מתוך ליבי
תודה אמא
על הדאגה בעיניך
והחיוך שמסתיר
את הכאב שלך והסבל
את הכי טובה
תודה יותר מכל
שאת קיימת אמא,
שאת קיימת אמא,
משום שאת קיימת
את תמיד עוזרת
להתרומם שנית
כשהחיים מכים קשות
תודה, אמא...
Last updated March 15th, 2007