לוטקה (לאה) הולצמן
(קלצ'ב פולין, א' כסלו תרע"ד, 30.11.1913 - קבוץ רמת השופט ישראל, יז' תשרי תשס"ד, 13.10.2003).

ליד הקבר הפתוח...

בצער עמוק קבלנו את הידיעה המרה שלוטקה גם היא כבר איננה...

במשך למעלה מ26- שנים חיו אבי מאיר הולצמן ולוטקה, חיי שותפות ואהבה. לוטקה גם התמסרה לכולנו כאילו היינו ילדיה, בשר מבשרה. לעולם לא נשכח כיצד טיפלה באבינו בהיותו על ערש דווי. יום יום הייתה נוסעת לחיפה ומטפלת בו, כך עד יומו האחרון.

לוטקה הייתה אשת חיל במובן הנעלה של המילה ו"אידישע מאמא" טיפוסית.

היא אפתה לכולם מטעמים שרק היא ידעה את סודם. וכשהייתי שואלת על מתכון מסוים היא ענתה: "קצת קמח, קצת מרגרינה, קצת סוכר והרבה לב!

לוטקה הייתה חלוצה, ממייסדי קבוץ רמת השופט שהיה יקר לה ולו הקדישה את חייה ולמען בנייתו וביסוסו עבדה עד לפני מספר שנים.

ברצוני להקריא קטע שכתב מאיר הולצמן על לוטקה במאי 1998 בספר זיכרונותיו.

שנה וחצי אחרי מות אשתי רבצ'יה, בשלה בי החלטה להקים בית מחדש. קשה היה לי מאד בתקופת האלמנות, והגעתי להכרה כי עם החיים והתהפוכות - יש להתמודד ולא להיכנע למכות הגורל - לשאוף לשינוי. האמת שלי קשה לחיות לבד. אני יותר שלם ומאושר בחיי זוגיות.

הכרתי את לוטקה דרך חברים והגענו להכרה משותפת שמתאימים אנו זה לזו ואין טעם להמשיך ביחידות. לאחר ביקורים הדדיים במשך כשנה, הכרעתי לעבור לקבוץ רמת השופט, שלוטקה הייתה בין מייסדיו.

לוטקה נולדה לבית קז'יוונוווסקי וחיה בעיר קלצ'ב, עד העלייה לארץ. היא הייתה היחידה במשפחתה האדוקה בתנועת "השומר הצעיר" ועלתה במסגרת עלייה ב' (בלתי ליגאלית) באניית המעפילים "קולרדו" בה היינו גם אני ורבצ'יה ז"ל, יולי 1939.

בשואה נספו כל בני ביתה, הורים ו11- אחים ואחיות עם בני זוגם וילדיהם. לוטקה נותרה יחידה בארץ ממשפחה שלימה שחוסלה כליל בשואה. את קלצ'ב ביקרה בתי עדה וראתה יד זיכרון צנוע במקום נידח בעבי היער, בו נמצא קבר אחים ענק ביערות קז'ימיארז', בו נרצחו יהודי קלצ'ב על ידי הגרמנים בדם קר בבורות סיד ענקיים. עדה גם ראתה את האצטדיון העירוני לכדורגל בקלצ'ב, אותו בנו הפולנים על שטח מה שהיה פעם בית הקברות היהודי ושם עולזים הפולנים מעל מתי העיירה, באין סימן וזכר לטרגדיה.

מכה נוספת נחתה עליה כשבנה בן ה17- אדם, נפטר לאחר סבל קשה ממחלת הלוקמיה בה לקה מספר שנים קודם לכן. כל הטיפולים המסורים במשך 4 שנות המחלה לא הועילו. שנים חיה עם ישראל הס, בעלה, בצל הטרגדיה שעברה על המשפחה.

בשבילי לעבור לקבוץ אחר לא היה פשוט וקל כלל. את קבוץ עברון, הקיבוץ שלי, אהבתי מאד. היו לי שם ידידים משחר ילדותי, קבוצת חברי מקן השומר הצעיר בגומבין ומההכשרה בקאליש. הייתי די פעיל בקבוץ בשטח החברתי והפוליטי וזכיתי להערכה רבה. המעבר לקבוץ אחר היה אומר כאילו להתחיל הכל מחדש.

התחתנו אצל רב בטבעון ובמכונית הקטנה נסעו איתי כעדים: שעיה שושני, גבריש קרן ויוסי הדר. רק כעבור זמן נודע לילדים כי אכן נשואים אנו.

אנחנו כבר יחד 26 שנים. ערכנו טיולים לאירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה בזמן שליחותם של שאול ועדנה בצ'ילה ואצל רעיה בתי הנשואה למל יפה ולהם שני תאומים: רבקה ויונתן.

זכינו לחיים טובים בצוותא, לטיולים מפנקים במשותף, ומלוטקה קבלתי תמיד טיפול מכל הלב ואהבה יפה."

 

לפרדה לוטקה יקרה, אנו רוצים להודות לך על כל השנים היפות והטובות בהן היית בת זוגו האוהבת והאהובה של אבינו מאיר ז"ל ותפקדת כמו אימנו לכל דבר ועניין.

ינעמו לך רגבי אדמת רמת השופט, ליד בנך אדם וישראל. את תחיי בלבנו לעולם!

הילדים של מאיר הולצמן והנכדים

Updated October 15th, 2003

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Zadik

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!