קבוץ הכשרה בקאליש, "למפעל", חבריו מייסדי קבוץ עברון*

Kibbutz "Hachshara" in Kalisz 1937

קבוץ "למפעל", ההכשרה לחיי חלוציות בארץ ישראל, קאליש, 1937

מאיר הולצמן

 

קבוץ "למפעל" בקאליש

התפרסם בספר "מאיר הולצמן" לזיכרו של אבי, הוצא בהוצאה פרטית בשנת 1999

 

אני זוכר שלושה מקומות עבודה, בהם עבדתי לצד ימים רבים של בטלה:

 

* מרתף היין של הרשקוביץ. עבדנו שם בחידוש יין. איתי עבדו יהודק'ה קרוגלק מעברון ושיקה גורן מגל-און.

 

היה שם מומחה ליין, יהודי מבוגר ונחמד, שבחן את טיב היין המשופר בכוסית קטנה. אהבנו לשתות הרבה "מייד", יין הדבש.

סחבנו הביתה יין בשביל החבר'ה והיו כאלה שהלכו מרחק רב לקראתנו בסיום העבודה, על מנת לזכות בבקבוק יין ללא תשלום.

עיקר העבודה שלנו היה סבלות של ארגזים ריקים ומלאים בבקבוקים ושטיפתם.

היינו יותר זולים בשטיפה מאשר מכונה לשטיפת כלים...

 

* שמירה ביום ראשון באזור בתי חרושת של יהודים.

הפולנים בימי א' שובתים ממלאכה והשלטונות הטילו קנסות על עבודה והקמת רעש. היהודים לעומת זאת שבתו בשבת וקשה היה להם לשבות יום נוסף בבית חרושת לבדים, וילונות וכו'.

נשלחתי אחת לשבוע לעמוד על המשמר. עמדתי בחוץ, ובהתקרב שוטר שפיטרל מבחוץ, נתתי סימן והעבודה נפסקה עד שהסתלק.

 

* תרגום פרוטוקולים של הקהילה מפולנית לעברית.

הפרוטוקולים מישיבות ועד הקהילה נרשמו בפולנית לפי החוק וראש הקהילה, דווקא איש אגודת ישראל, שעזר לנו בחיפוש אחרי עבודה ופרנסה, הגה את הרעיון וכך המציא הוא את העיסוק הזה.

עסקתי בכך ותוך זמן קצר הספקתי לתרגם כמה שנים של ישיבות. ראש הקהילה, שראה את כמות התוצרת, רמז לי כי עלי להאיט את הקצב ולהבטיח את המשך העבודה...

 

כשסיימתי את ההכשרה, החליפה אותי חדוה רוסק מוולאצלאווק, בחורה מוכשרת ומשכילה. חדוה ז"ל התיצבה בהנהגת התנועה במחתרת, נתפסה והוצאה להורג על ידי הגרמנים.

אחיה דב רוסק, מותיקי רמת השופט, חי ועוסק לעת זקנה בארכיון הקיבוץ.

 

* חלק מהחברים היו בין מייסדי קבוץ גלאון

 


התמונה פוענחה ע"י מאיר הולצמן

קבוץ "למפעל" (מייסדי קבוץ עברון וקבוץ גלאון) בקליש 1936

משמאל לימין:

שורה ראשונה (בישיבה): שלמה מהעיר ז'רמביה, פייגל גולן לבית קנוניץ, שלומקו, מרים בורנשטיין, הלה שפיגל מבית גייגר, רחל קולסקי, יונה יעקבי מבית דנובסקי, ישראל קיימוביץ

שורה שניה: זליג אטינגר, שושנה גלברט, אלחנן בורקו, רבצ'ה הולצמן מבית גוסטינסקי, אדג'יה שמואלי מבית שלעכטעג'

שורה שלישית: סיומקה, רבקה אש, שמואל גולן (גליקזליגר), דבורה ויז'ינסקי, מרים קיימוביץ מבית באום, שורה לאיה מביאליסטוק, שושנה לזובסקי מבית ז'וק, אדם רנד, רבקה דובדבני מבית צ'רנוברוצקי, לא זכור, רבקה מאקובר מגומבין (נספתה בשואה)

שורה רביעית (בעמידה):  יהודה ("יודקה") קרוגלאק, לא זכורה, בלצ'יה טיבר, נחומקה מלכין

 

אדז'ה שמואלי מבית  שלעכטעג'

קיבוץ "למפעל" בקאליש

פורסם ב"ספר קאליש", כרך II, תל אביב , 1967 עמ' 99-100

 

קאליש עיר יהודית שידעה חלוצים לרוב במשך תקופה ממושכת למדי, הופתעה פחות מהפגישה אתנו משהופתענו אנו. העיר מצטיינת בתעשייה קלה, בייחוד בייצור תחרים ומעשי רקמה. פרולטריון יהודי בעל הכרה פועלית ועם זאת נכסף לעלייה ומבטא כיסופיו אלה בהשתייכות המבוגרים לארגונים ציוניים ובפעילות צעיריו בתנועות-הנוער. תקופה רצופה חייה העיר חיי נוער ציוני תוססים,  ורק כמה שנים לפני בואנו היה שם קן השומר-הצעיר שיצאו מוניטין לפעולתו.

 

כשהגיעה לעיר קבוצה ראשונה של "למפעל" ביוני 1933 עוד פגשנו בדירה הקטנה, בת שני החדרים ברחוב גורנושלונסקה 95 את אחרוני קיבוץ ההכשרה הקודם, אך כעבור זמן מה נשארנו עומדים לבדנו מול קשיי ההסתגלות. ודווקא בתקופה בה גם הפעולה הציונית בעיר, תנועות הנוער וקן התנועה אף הם במצב של שפל.   כעבור חודש היינו כ-60 חברים.

 

חלק מצא דרכו לתעשייה ולמקצועות יהודיים במלאכת המחט. החרושתנים היהודים הביטו על החלוצים במבט של רחמנות כביכול, כאילו רצו לומר, שרק למען ציון נעתרים הם להחזיקנו במפעליהם. עם זאת לא נרתעו מלנצל אה בחורינו נצל היטב בהגשה למכונות, באריזה ובעבודות אחרות. הבחורות קיבלו הביתה עבודה קבלנית מתעשיית התחרים. שעות על גבי שעות עסקו בהוצאת החוט השחור שחיבר את התחרים. קראנו לעבודה זו "ארויס ציהען קאנסעקווענצן" רחמנא ליצלן.

 

חלק אחר פנה לחקלאות אצל זלוטוגורסקי. יהודי ציוני בעל גן-ירק גדול  לגידול תעשייתי של עגבניות. בעבודה זו עבדו גם חברות. קראנו להן, כמו לחברות שעבדו בקשירת שקים ובהעברתם בטחנת-הקמח בשם "ז'וברי"  שם שהביאו אתם חלוצי היינובקה, לזכר החיות של יער ביאלובייז'.

 

כאן נכנסנו לראשונה למעגל חיי ציבור הפועלים, אירגון עובדים ומאבק על תנאים. בגן-הירק שבעיבורה של העיר נפגשנו במשטר של עריצות מדכאה של האיכר הפולני, בירי אחד לייבוש, מנהל העבודה של בעל המטע. למותר לומר, כי בעיני האיכרים היינו תימהונים. הם לא יכלו להבין את השיגעון לעזוב בתים מסודרים כדי לרעוב יחד אתם.

 

שני חדרים לא גדולים ומטבח קטן שימשו אותנו בכול: חדר שינה וחדר אוכל, אולם אספות, פינת קריאה. ניצלנו את גובה החדרים והקימונו "נארות" בקומות. לתזונה לא הקדשנו תשומת-לב רבה. דימינו כי זהו דבר צדדי והעיקר נשארת תמיד האידיאה. חוסר העבודה של חלק מאתנו ושכר ירוד של העובדים יצרו תנאי קיום חמורים. אור לא בער תמיד, בגלל החוב שלא שולם במועדו.  הפעולה התרבותית אף היא היתה מפותחת: פעלו חוגים רבים, בייחוד בהקניית השפה. הם פעלו בתנאים קשים ביותר. קראנו הרבה בחדרינו ושוחחנו רבות.

 

פיתחנו בעיר פעולה ציבורית-פוליטית ענפה. היו ערבי ויכוח ואפילו לילות-ויכוח עם אנשי פועלי-ציון שמאל, פגישות עם הקומוניסטים שטענו שאנו מורידים  את שכר הפועלים ושכל פעולתנו היא לאכספורט.

 

כשהחלו חברים מתדפקים על דלתנו שכרנו דירה גדולה ברחוב פיסקוז'בייה 15. היה זה אולם רחב מידות של בית חרושת עזוב. נעשו סידורים צנועים לחלוקת האולם לחדרי-שינה, חדר אוכל, חדר עבודה ובו שולחן נגרות, סנדלרות, מכונת תפירה, וגם מטבח וכעין שירותים. שירותים   הכוונה לאותו חדר חצי סגור שהיו בו שתי קערות. מקובלת היתה בימים ההם האמירה "יא פו  טוביא" אני אחריך שהתכוונה לתור ברחצה. את החסר היינו ממלאים ברחיצה אחת לשבוע ב"מקווה" העירוני הכשר, שהיו מסיקים במיוחד למעננו. חיסלנו את ה"נארות" בקומות. אך ישנו שניים במיטה. בחדר האוכל הוצב תנור ברזל מוסק בפחם. אמנם עלוב היה, אך שימש מוקד לחיי החברה. נרכש מקלט רדיו. רעב ועוני הוסיפו לשרור, אך משתיקים היינו אותם בריקודים סוערים, ואת ניתוקי החשמל בשירה רומנטית.

 

זו השנה השלישית להכשרה וסרטיפיקאטים לעלייה כמעט אין.  רוב הבחורים גויסו לצבא. שכרנו דירה פרטית בדובז'צקה, ובה חדרים קטנים שהקפדנו על צביעתם ואפילו נמצא משהו כעין מרבד על הרצפה. כאן היה חדר-קריאה ואפילו חדר-מוסיקה ואפילו מקלחת עם מזלפים ומים חמים.

 

בחצר "משק-עזר". גן ירק ו"רפת" של פרה חולבת אחת שריכזה את כל אהבת הפלוגה. בהקמת משק זה עזר לנו פאטרונאט שהקימונו מציונים אוהדים, שסייעו לנו גם בקרן העלייה.      סוף סוף באה העלייה!

 

 Last updated April 14th, 2009

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Pesonal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!