To the Memory of the Lusthaus Family from ROŻNIATÓW

 

 

We Remember Jewish Rozniatow!

 

 

רוז'ניאטוב

 

 

 

פנקס הקהילות

אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה

פולין

כרך שני

גאליציה המזרחית

יד ושם • רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

ירושלים תש"ם 1980

עורכים: דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, אהרון וייס

Pinkas Hakehilot

Encyclopaedia of Jewish Communities

Poland

Vol. II

EASTERN GALICIA

YAD VASHEM MARTYRS' AND HEROES' REMEMBRANCE AUTHORITY

Jerusalem 1980

Edited by Danuta Dąbrowska, Abraham Wein, Aharon Weiss

 

רוז'ניאטוב ROŻNIATÓW

 

Today in Ukraine: Rozhnyativ, 101 km S of L'viv (Lwów)

(נפת דולינה Dolina, מחוז סטאניסלאבובStanisławów )

Coordinates: 48°56'/24°09'

Written by Abraham Wein & Aharon Weiss

 

 

 

מספר האוכלוסיה

 

השנה

כלל האוכלוסיה

היהודים

1880

2,876

1,483

1890

3,263

1,589

1900

3,489

1,089

1910

3,583

1,508

1921

3,266

1,349

1931

ׁ(?)

1,635

 

 
The Synagogue of Rozniatow

 

היישוב היהודי מראשיתו ועד מלחמת-העולם השנייה

 

רוז'ניאטוב הוקמה כעיירה פרטית של האצולה בסוף המאה ה-17, או בתחילת המאה ה-18, במקום שהיה כפר בשם זה. בסביבתה נמצאו מעיינות מלוחים והוקם מפעל לאידוי מלח. מאחר שרוז'ניאטוב שוכנת למרגלות הרי הקרפאטים המכוסים יערות, התפתח בה סחר עצים, ובהיותה סמוכה לקו הדרכים העוברות לסלובאקיה-הונגריה, נתקיים בה סחר-מעבר בבקר ובסוסים.

 

דליקה גדולה פגעה ברוז'ניאטוב ב-1848 ורוב בתיה עלו באש. ב-1923 שוב פרצה דליקה, וכילתה את מקומות מגוריהן של יותר מ-30 משפחות.

 

יהודים מועטים ישבו ברוז'ניאטוב בעודנה כפר. בתעודה מ-1620 נמסר על התנפלות האיכרים מכפר בארחאצ'וב  Barchaczów על חוכר אחוזת רוז'ניאטוב אהרן הוסקייביץ'. בתחילת המאה  ה-18 גדל הישוב היהודי ברוז'ניאטוב וכבר נמצאו בה עשרות משפחות.  ב-1717 שילמו יהודי רוז'ניאטוב 26 זהובים מס-גולגולת. ב-1758 היו בבעלותם של יהודי רוז'ניאטוב 15 בתים, בנוסף להם התגוררו כ-9 משפחות בדירות שכורות. על עיסוקם של יהודי רוז'ניאטוב בעת ההיא ניתן ללמוד מחוזה-החכירה שנחתם באותה שנה בין בעלי העיר ובין היהודי המכונה בנדושביץ (בן בנדיט). האחרון חכר מידי הפריץ את משרפת היי"ש ובתי-המרזח, את שתי טחנות-קמח, את הכנסותיו של בעלי העיר ממיסים וארנונות שניגבו מיהודי המקום, וכן את המכס מראשי הבקר המועברים דרך רוז'ניאטוב, בחוזה נקבע התשלום שייגבה מהקצבים משחיטת בהמות גסות ודקות וממכירת בשר כשר וטרף. לחוכר נמסרה הזכות הבלעדית לשווק יי"ש בשבתות ובמועדים (להוציא חג הפסח). בנוסף לכך קיבל החוכר מאת הפריץ חלקת שדה ואחו, ובימי שוק ויריד העמידה החצר לרשותו שני שומרים שסייעו לו גם בגביית המכסים והארנונות. שני יהודים אחרים, יעקב בן פישל ובנו שמואל בן יעקב חכרו ב-1758 מאת בעלי העיר את המפעל לאידוי מלח ובתמורה לכך שילמו 2,208 זהובים לשנה.

 

אולם אך יחידים מן היישוב היהודי אמידים היו; שאר האוכלוסים התפרנסו בדוחק ממסחר זעיר וממלאכה, ולחובת הקהילה נצטברו סכומים ניכרים של מס-גולגולת שלא היה בכוחה לשלם. ב-1767 נדרשה קהילת רוז'ניאטוב על ידי ועדת אוצר המלכות לסלק את חובותיה בלא דיחוי.

 

במאה ה-19 גדל היישוב היהודי, ואך לקראת סופה נתמעטו זמנית אוכלוסיו בגין הגירת תושביו לערים גדולות יותר ולארצות-הברית. את מקום הנוטשים מילאו עתה יוצאי הכפרים הסמוכים. תהליך זה נסתמן גם במאה ה-20. בתקופה ההיא רבו הסוחרים הזעירים, הרוכלים ובעלי-המלאכה, שהיו  רוב המפרנסים היהודים ברוז'ניאטוב. אך מועטים עסקו בפרנסות הנותנות הכנסה גדולה יותר, כגון סחר בעצים.   בסביבת העיירה נמצאו גם יהודים חקלאים ואף בעלי אחוזות. בין הלווים בקופת גמ"ח (שהוקמה ב-1939) היו ב-1936 50 סוחרים ורוכלים ו-35 בעלי-מלאכה. הסך הכולל של הלוואותיהם היה 7,553 זלוטי, כלומר פחות מ-100 זלוטי ללווה, ודבר זה יש בו כדי להצביע על ההיקף המצומצם של עסקיהם.  העניים שבעניים נפגעו קשה בעת הדליקה  שפרצה ב-1923 בשוק ואשר כתוצאה ממנה נותרו 30 משפחות (מהן 29 יהודיות) ללא קורת-גג ובחוסר כל. משפחות אלו נהיו לנתמכי סעד. העזרה שהוגשה להם על-ידי "איגוד הסוחרים היהודים" ו"יד חרוצים" ומוסדות אחרים לא הספיקה לשיקומם.

 

קהילה מאורגנת כבר היתה ברוז'ניאטוב במאה ה-18. ייתכן שהיתה תחילה כפופה לקהילת סטרי (Stryj), ואז נבנה בית-הכנסת מעץ, שנישרף בדליקה של 1923. בית הכנסת הבנוי לבנים הוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.

 

מרבני רוז'ניאטוב ידועים ר' אריה-לייב ב"ר יוסף הכהן, בעל "קצות החושן" ו"אבני מילואים". בסוף ימיו עבר לכהן בסטרי, שם נפטר ב-1813. ר' ישראל יוסף גלאט כיהן ברוז'ניאטוב בין השנים 1900-.1907 אחריו נתמנה (בערך ב-1910) לאב"ד רוז'ניאטוב יצחק צבי האמרלינג.

 

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו ברוז'ניאטוב אנשי אינטליגנציה מקצועית (עורכי-דין, פקידים), או "משכילים" סתם, והם אשר יזמו ב-1900 את הקמת האיגוד הציוני הראשון ברוז'ניאטוב: "חובבי ציון" ולידו" צעירי ציון". יליד רוז'ניאטוב היה בנדיט אלימלך הלוי גרוס, מחבר "קול מבשר", 'שבו הטיף ליישוב ארץ-ישראל.  ב-1911 התארגן ברוז'ניאטוב סניף "המזרחי".

 

ב-1909 נוסד בית-ספר עברי ברוז'ניאטוב מיסודה של "שפה ברורה", ובו 106 תלמידים ב-4 כיתות. בית-ספר זה חידש את פעולתו לאחר 4 שנות הפסקה בעת מלחמת-העולם הראשונה, וב-1922 למדו בו 200 תלמידים (מהם 138 בנות) ב-6 כיתות.

 

הפעולה הציונית חודשה בגמר מלחמת-העולם הראשונה. בתקופה שבין שתי המלחמות נתקיימו ברוז'ניאטוב (לפעמים בהפסקות) סניפי ארגונים ציוניים, של הציונים  הכלליים, המזרחי, הרביזיוניסטים והתאחדות-פועלי ציון ושל הציונים הרדיקאלים, וכן ארגוני הנוער – אחווה, השומר הצעיר, גורדוניה ובית"ר. ליד המועדון "קאסינו" היתה ספריה בת כ-2,500 כרכים לערך וכן פעל בו חוג לדראמה. זמן-מה פעלו ברוז'ניאטוב אגודות הספורט "מכבי" ו"הכוח".

 

בבחירות לקונגרס הציוני של 1935 קיבלו הציונים  הכלליים 171 קולות, המזרחי – 82, רשימת א"י העובדת – 279 והציונים  הרדיקאלים – 9 קולות.

 

בבחירות לוועד הקהילה שנתקיימו ב-1924 קיבלו הציונים את רוב המנדאטים.

 


From upper right: Dr. Nunek Lusthaus, Andzia Kanner,
Moshe Lutwak, Dr. Leon Horowitz, Leah Horowitz-Klatsh
(source: the Yizkor Book, page105)

 

 מלחמת-העולם השנייה

 

פליטים יהודים ממערב-פולין החלו להגיע לרוז'ניאטוב כבר ימים מספר אחרי שפרצה המלחמה בין גרמניה לפולין. בחלקם המשיכו בדרכם לגבול הרומני וחלקם מצאו מקלט במקום. באמצע ספטמבר נטשו נציגי הממשל הפולני את רוז'ניאטוב, והלאומנים האוקראינים ניצלו את הימים של העדר כל שלטון    עד להופעת הצבא האדום ב-20.9,1939   כדי לפרוע ביהודים ולשדוד את רכושם. בין הנפגעים היה ראובן דיימנד שנרצח בידיהם.

 

תוך מדיניות ההלאמה הסובייטית הוחרמו גם  מפעלים שהיו בבעלות יהודית. באביב 1940 קיבלו קבוצה של יהודים אמידים-לשעבר תעודות-זהות, שבהן סעיף מיוחד, אשר הגביל את זכויותיהם האזרחיות. על אחדים  מהם נאסר להתגורר ברוז'ניאטוב, בשל קרבתה אל הגבול.

 

אחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות פינו הסובייטים את רוז'ניאטוב ב-30.6.1941, ויחד אתם עזבו את העיר כ-150 יהודים. חלק מהם מצאו את מותם לא הרחק מן העיר, בעת הפצצת הרכבת שבה נמצאו המתפנים.

 

האוקראינים המקומיים החלו לפגוע ביהודי רוז'ניאטוב ב-4.7.41, קודם כניסתן של היחידות ההונגריות, בעלות-בריתם של הגרמנים.  המיליציה האוקראינית, שהתארגנה באותם הימים, חיפשה יהודים "קומוניסטים", וכל מי שעבד במוסדות סובייטיים נפל עתה קרבן להתעללות אכזרית מצידה. בתואנה של חיפוש אחרי "קומוניסטים", שדדו אנשי המיליציה האוקראינית וקבוצות של האוכלוסיה המקומית את הרכוש היהודי.

 

ב-5.8.1941 נצטוו היודים לענוד סרט לבן על זרועם הימנית. הותר ליהודי רוז'ניאטוב לקנות מצרכי מזון בשוק העירוני רק פעמיים בשבוע.

 

בסתיו ובחורף 19421941 נלקחו קבוצות גברים יהודים למחנה העבודה בסקולה Skole ולעבודת-כפייה במחנות הצבא הגרמני באזור סטאניסלאב וב Stanislawów וסטרי. באביב ובקיץ 1942 השתדלו יהודי רוז'ניאטוב להתקבל לעבודה במפעלים חיוניים למשק הגרמני, מאחר שסבורים היו, שהדבר מבטיח חסינות כלשהי מפני החטיפות למחנות העבודה.

 

ב-27,8,1942 נצטוו יהודי רוז'ניאטוב לפנות את העיר. מועד הגירוש נקבע ל-1.9.1942. ניתבה להם האפשרות לצאת לאחד מן היישובים האלה : האליץ' Halicz, קרחוביצה Krechowice, קאלוש Kalusz, דולינה Dolina, בולחוב Bolechów. בהלה אחזה את בני הקהילה. נעשו ניסיונות לבטל את הגזירה, או לדחותה לפחות. נאסף כסף רב ונציגי היודנראט נסעו לשלטונות הגרמניים באזור אף הגיעו לסטאניסלאבוב, כדי לשדל אותם לבטל את הגירוש, אולם ללא הצלחה.

 

כבר ב-29.8.1942 היתה העיירה מוקפת אלפי איכרים מן הסביבה, שבאו לחזות בגירוש היהודים וכדי לשדוד את רכושם. ב1.9.1942 בוצע הגירוש. בטרם הספיקו יהודי  רוז'ניאטוב לעזוב את חצר בתיהם החלו האוקראינים בשוד הרכוש.  גם בדרכים, בהן נעו עגלות המגורשים עצרו אותם האיכרים, גזלו מהם את שארית רכושם והתעללו בהם, המגורשים סבלו בעיקר מצמא, לאחר שהכפריים מנעו מהם מים. רוב יהודי רוז'ניאטוב הגיעו לדולינה ולבוליחוב וגורלם שם היה כגורל הקהילות היהודיות האלה. אחרי הגירוש נשארו ברוז'ניאטוב רק 4 משפחות יהודיות: 3 משפחות רופאים ומשפחת רוקח. הללו נרצחו אחר-כך.

 

בדולינה התנפל על הגרמנים הרש גלובטר, איש רוז'ניאטוב, כשגרזן בידו, משבאו לקחת אותו באחת האקציות. הוא פצע אחדים מן הגרמנים ונהרג במאבק. אחרי חיסול הקהילות בדולינה ובבוליחוב, שוטטו שרידי הקהילות הללו, וביניהם גם אחרוני יהודי רוז'ניאטוב, ביערות הסביבה. רובם נתפסו ונרצחו בידי הגרמנים ומשתפי-הפעולה מבין האוכלוסיה המקומית. עם זאת היו חסידי אומות העולם, כמו מישקו יאלוביץ וסטאך באבי, שהעניקו מקלט למספר יהודי רוז'ניאטוב. אחרי השחרור ב-27.9.1944 התקבצו בעיירה כ-10 ניצולים, וב-1945 עזבו כולם את המקום.

 

__________

מקורות

איו"ש (ארכיון "יד ושם", ירושלים): 039/27

אמת"י (הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, ירושלים): P83 (E 36), P83 (F 3)  (י ת) 83 ,,(,8 1) 83 8

אצ"מ (הארכיון הציוני המרכזי, ירושלים) : A.214-6

אש"צ (ארכיון "השומר הצעיר", מרחביה): 78 (1)

ספר זיכרון רוז'ניאטוב והסביבה, תל-אביב 1974.

"טאגבלאט" 14.7.1912 9.9,1923; "מארגען" 25.1.1924, 724.1.192; "המצפה" 8.9.1905,  9.11.1906; "די ציוניסטישע וואך" 8.9.1933;

"Chwila" 16.9.1923, 4.6.1924, 3.12.1933, 30.5.1934;

"Chwila Wieczorna"  13.3.1923, 22.8.1936; "Wachód" 10.1.1906.

 


Sitting from left: Yulek Turtelbaub, Moshe Lutwak, Dr. Nunik Lusthaus. Standing: Pinchas Kanner, Lulik Adelsberg, Lefel, Dr. Dolik Lusthaus. (source: the Yizkor Book, page 274)

Pinkas Hakehilot

Encyclopaedia of Jewish Communities

Poland

Vol. II

EASTERN GALICIA

YAD VASHEM MARTYRS' AND HEROES' REMEMBRANCE AUTHORITY

Jerusalem 1980

Edited by Danuta Dąbrowska, Abraham Wein, Aharon Weiss

 

ROŻNIATÓW

 

Today in Ukraine: Rozhnyativ, 101 km S of L'viv (Lwów)

(District of Dolina, Region of Stanisławów)

 

Coordinates: 48°56'/24°09'

Written by Abraham Wein & Aharon Weiss

Page 512-514

 

Translated by Ada Holtzman

 

The Jews

The Total Population

The Year

1,483

2,876

1880

1,589

3,263

1890

1,089

3,489

1900

1,508

3,583

1910

1,349

3,266

1921

1,635

ׁ(?)

1931

 

The Jewish Community from Its Beginning to World War II

 

Rożniatów was founded as a private town of the nobility in the end of the 17th century 17, or at the start of the 18th century where there was a village by this name. In its environs there were salty springs and a factory was founded for evaporation of salt. Since Rożniatów lies at the foot of the Carpathian Mountains covered with forests, lumber commerce developed. Rożniatów  was also near the main roads of Slovakia and Hungary, transit trade of beef and horses took place.

 

A big fire erupted in Rożniatów at the year of 1848 and most of its houses were destroyed. In 1923, another fire broke out and burnt down the houses of 30 families.

 

Few Jews lived in Rożniatów while it was a village. In a certificate from the year of 1620, was reported that some farmers from the nearby village of Barchaczów  assaulted R' Aharon Hoskiewicz,  the leaseholder of the estate. At the beginning of the 18th century the Jewish population increased and there were already tens of Jewish families. In 1717 the Jews of Rożniatów paid 267 zloty as head taxes. In 1758 the Jews of Rożniatów owned 15 houses, and in addition 9 families lived in rented apartments. We may learn about the occupations of the Rożniatów Jews from a leasing contract signed at that year between the owners of the town and a Jew named Bendoszewicz (son of Bendit). He leased from the Land Lord the winery and taverns, 2 flour mills, the income which was collected from the Jews by the town owners, and the customs from the beef heads which were transported through town. In the contract it was decided about the tax payment due from the butchers for the butchery of large and small cattle and the sale of Kosher and non-Kosher meat.  The lessee was granted the exclusive right to market brandy in holidays (except Passover) and days of the Sabbath. In addition the lessee received from the Land Lord a plot of land and a meadow and during days of the fair he was supported by 2 watch guards who assisted him in collecting the taxes due to the court. 2 other Jews, Jakob son of Fiszel and his son Szmuel son of Jakob leased in 1758 from the town owners the factory for evaporation of salt and in exchange paid 2,208 zloty annually.

 

But only minority of the Jews was wealthy; the rest of them made poor living from petit-commerce and workshops and thus the community accumulated debts to the kingdom from head tax which it could not collect. In 1767 the treasury committee of the kingdom demanded from the Rożniatów community to pay its debts without any further delay.

 

In the 19th century the Jewish settlement increased, but towards its end the number of population decreased due to immigration of its habitants to the big cities and to America. The place of those which left was replaced by nearby villagers who immigrated to town. This process continued also in the 20th century. In that period, the number of small merchants increased, as well as traders and artisans which became the main occupation of the Jews of Rożniatów. Few Jews had better sources of income, like trade of lumber. Near the town were some Jewish agriculture workers and even Jewish farmers. Among the borrowers of charity fund (founded in 1929) were in 1936 50 merchants and traders and 35 artisans. The total sum of their loans was 7,553 zloty, about average of less than 100 zloty to person, and it can point out to limited scale of their businesses. The poorest among the poor were badly hurt by a fire which erupted in the market place at1923 and as a results 30 families (29 of them Jewish) were left without anything. All those families lived then on welfare. The help extended to them by "the Association of Jewish Merchant", "Yad Haruzim" ["Hand of the Diligent"] and other institutions was not sufficient for their rehabilitation.

 

An organized committee existed in Rożniatów already in the 18th century. It is possible that at the beginning it was under the authority of Stryj community, but then a wooden synagogue was built, burnt down in the fire of 1923. The other synagogue made of bricks was built in the second half of the 19th century.

 

Known among the Rabbis of Rożniatów is R' Arie-Lajb, son of Yosef H'Kohen Heller, writer of Ketzot Hachoshen, Avnei Miluim. By the end of his days he moved to Stryj where he died in 1813. Another rabbi was R' Israel Yosef Glat, who served in the Rożniatów rabbinate between the years of 1900-1907. After him (around 1910) R' Icchak Cwi Hamerling was appointed as the rabbinical judge of Rożniatów.

 

At the end of the 19th century and the beginning of the 20th century, there was professional intelligentsia (advocates, clerks) or other enlightened people and they initiated in 1900 the foundation of the first Zionist organization in Rożniatów: "Hovevei Zion" ["Lovers of Zion"] and "Tzeirei Zion" [The Youngsters of Zion"]. Benedit Elimelech H'Levy Gross, author of "Kol Mevaser" ["Voice of the Messenger"] in which he preached to the settlement of Eretz Israel was a native of Rożniatów. In 1911 a branch of  "Hamizarachi" movement was organized in Rożniatów.

 

In the year of 1909 Hebrew school was founded in Rożniatów by the movement "Safa Brura" ["clear language"] with  106 pupils  in 4 classes. This school renewed its activity after 4 years of break during World War I. In 1922 200 pupils studied there (138 of whom were girls) in 6 classes.

 

The Zionist activity was renewed after the First World War. During the period between the two world wars branches of Zionist movements and parties were active in Rożniatów: Zionim Klaliim, Hamizrachi, the Revisionists, Hitachdut Poalei Zion and the Radical Zionists. Youth Zionist movements were active as well: Achva,  Hashomer Hatzair, Gordonia and Beita"r. Near the club "Kasino" was a library with more than 2,500 books and also existed a drama group. The sport associations "Maccabi" and "HaKoach" were active in Rożniatów as well.

 

In the election to the Zionist congress in 1935, Zionim Klaliim received 171 votes, Hamizrachi 82, working Eretz Israel Haovedet (Working League of Eretz Israel) – 279 and the Radical Zionists – 9 votes.

 

In the election to the Community Committee in 1924 the Zionists won the majority of votes.

 

The Second World War

 

Refugees from western Poland started to arrive to Rożniatów a few days already after the outbreak of the war between Germany and Poland. Some of them continued to the Romanian border and some found refuge in the place. By the middle of September 1939, the delegates of the Polish administration fled from Rożniatów. The Ukrainian nationalists took advantage of no rule whatesoever – until the appearance of the Soviet Red Army in 20.9.1939 – to riot, abuse the Jews and rob their property.  Reuwen Diamand was murdered by their hands then.

 

During the Soviet rule and according to its nationalization policy, some factories were confiscated among them of Jewish ownership. In the spring of 1940, a group of formerly rich Jews received Russian identity cards, with special clauses in them which limited their civil rights. Some of them were also expelled from Rożniatów due to its nearness to the border.

 

After the invasion of the Germans to the Soviet Union, the Russians evacuated Rożniatów on June 30th, 1941, and about 150 Jews left with them. Some of them were killed not far from the town, during a bombardment of the train where they fled from town.

 

The local Ukrainian started to abuse the Jews of Rożniatów on July 4th, 1941, before the entry of the Hungarian units, allies of the Germans. The Ukrainian militia, which was organized then, searched for "Communist" Jews, and whoever worked in the Soviet administration was now a victim of its cruel brutality. In the pretext of "Communists" search, the militia men and other Ukrainian local groups robbed Jewish property.

 

On August 5th, 1941, the Jews were ordered to wear white ribbon on their right arm. They were allowed to buy food in the city market only twice a week.

 

In the autumn and summer of 1941 – groups of Jewish men were taken to forced labor camp in Skole and to other forced labor camps in the region of Stanisławów and Stryj. During the spring and summer of 1942, the Jews endeavored to be accepted to work in vital German enterprises, because they thought that this will save them from being kidnapped to the forced labor camps.

 

On August 27th, 1942, the Jews of Rożniatów were ordered to evacuate the town. The date of deportation was set to September 1st, 1942. They were given the possibility to be transferred to one of these places: Krechowice,  Kalusz, Dolina and Bolechów. Panic seized the people of the community. There were attempts to cancel the decree, or even just to postpone it. A lot of money was collected and the Judenrat members even traveled to Stanisławów, endeavoring to avoid the deportation, but to no avail.

 

Already on August 29th, 1942, the town was encircled by Ukrainian villagers from the surrounding villages who came to watch the Jews deportation and plunder their remaining property. On September 1st, 1942 the expulsion took place. Even before the Jews had left their court of their houses, the Ukrainian started the robbery. Also on the ways, where the carts of the deportees moved, the villagers stopped them, robbed whatever they could put their hands on and abused them. The deportees suffered mainly from thirst, after the Ukrainians stopped them from getting any water on their way. Most of the Jews of Rożniatów arrived to Dolina and Bolechów, and their fate there was like that of these Jewish communities. After the deportation, only 4 families remained in Rożniatów: 3 families of doctors and the Rokach family. They were all murdered later.

 

In Dolina, Hersz Gelojbter, native of Rożniatów, attacked the Germans with an ax in his hands while they came to take him in one of the Actions. He wounded some Germans and was killed during the struggle. After the liquidation of Dolina and Bolechów ghettos, some of their remaining Jews, Rożniatów Jews among them, wandered in the nearby forests. Most of them were caught and murdered on the spot by the Germans and their Ukrainian collaborators. However, there were also Righteous among the Nations, like Miszko Jalowicz and Stach Bawi, who granted a shelter to a few of Rożniatów Jews. After the liberation on September 27th, 1944, about 10 survivors gathered in town and in 1945 everyone left Rożniatów.

 

Sources:

Yad Vashem Archive 039/27

The Central Archive of the Jewish People, Jerusalem, P83 (E 36), P 83 (F 3)

The Central Zionist ArchiveA.214-6

The Hashomer Hatzzir Archive, Merchavia (1) 78

Sefer Zikaron  ROŻNIATÓW V'Hasviva, Tel Aviv 1974

"Tagblat" 14.7.1912,  9.9.1923 ; "Morgen" 25.1.1924, 24.1.1927 ; "Hamitzpe" 9.11.1906, 8.9.1905; "Di Zionistishe Woch" 8.9.1933.

"Chwila" 16.9.1923, 4.6.1924, 3.12.1933, 30.5.1934; "Chwila Wiecorna" 13.3.1935, 22.8.1936; Wschód" 10.1,1906

 

 

JewishGen Shtetlink: ROŻNIATÓW

ספר זיכרון לקהילת רוז'ניאטוב והסביבה, יוצאי רוז'ניאטוב, פרהינסקו, ברושניוב, שבריצוב  והסביבה בישראל וארה"ב

 עורך: שמעון קאנץ, ת"א 1974 (עברית, אידיש, אנגלית)

Sefer zikaron le-kehilat Rozniatow, Perehinsko, Broszniow, Swaryczow ve-ha-seviva
Yizkor-book in memory of Rozniatow, Perehinsko, Broszniow, Swaryczow and environs,
Editors: Shimon Kanc, Tel Aviv 1974, Rozniatow, Perehinsko, Broszniow
and Environs Societies in Israel and the USA, 1974 (H,Y,E, 595 pages)
.

JewishGen Yizkor Book Translations Database: Yizkor Book in Memory of  ROŻNIATÓW

Yad Vashem: Pages of Testimony

Back to Ada's  Communities Page

Last updated October 23rd, 2007

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Pesonal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!