This web site is dedicated to the memory of the Anklewicz family from Lututów and the Berkowicz family from Bolków near Wieluń, Poland

 


Map of Lututów, Wieluń & environs, Poland

 History (Heb.) | History (Eng.) |  Ori's Poem | Anklewicz FamilySurvivors' WeddingSpilberg | Lututów 600 Years | Occupations | Trades | Names | Names in YVS. K. Book | Ester's Testimony | Berkowicz

 לוטוטוב

LUTUTÓW

נפת ויילון Wieluń  The Region of 

מקור: פנקס הקהילות, אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, פולין, כרך ראשון: לודז' והגליל, יעקב גולדברג, דנוטה דומברובסקה, אברהם ויין, תירגם מפולנית: צבי ארד, עמ' 146-148

 

Lututow” - Pinkas Hakehillot Polin  Encyclopedia of Jewish Communities in Poland, Volume I, Yad Vashem Jerusalem 1976, (Lututów, Poland)

51°22' / 18°26'

Translation of “Lututow” chapter in JewishGen Translations Yizkor Books Database

מספר האוכלוסיה

 

השנה

האוכלוסיה בכלל

יהודים

1857

440

135

1897

1,445

829

1921

2,132

1,466

1.9.1939

(?)

1,600-1,500

 

הישוב היהודי עד 1918

 

במעמד עיר זכתה לוטוטוב ב-1405 אלא שהפסידה אותו במחצית הראשונה למאה ה-17 אף על פי כן נבדלה מכפרי הסביבה בשווקיה ובירידיה, שמשכו מבקרים רבים, בין הבאים היו גם סוחרים ורוכלים יהודים רבים. במאות ה-17 וה-18 ישבו בעיירה ישיבת ארעי משפחות יהודים אחרות, שהתפרנסו מחכירת הפונדק וממבשלות הבירה והיי"ש. בפרק זמן זה השתייכו יהודי לוטוטוב לקהילת דז'יאלושין Działoszyn. ישיבת קבע, התיישבו יהודים בלוטוטוב רק במחצית הראשונה למאה ה-19. סייעה לבואם פעילותם של הפריצים בעלי העיר, שקידשו מאמצים לפיתוח הישוב, סייעו למתיישבים ואכן הודות לפעולתם הוחזר למקום מעמד העיר ב-1843. הכרזת לוטוטוב לעיר העלתה את חשיבותם של השווקים המתכנסים בה, שמכרו בהם בעיקר תבואה, צמר ומוצרי מזון. מסחר זה סייע לריבוי הישוב היהודי. בשנות ה-70 היו היהודים רובה של האוכלוסיה. התפתחות העיירה לא הופסקה אף על ידי שלילה חוזרת של מעמדה כעיר ב-1870. במאה ה-19 בראשית המאה ה-20 קיימו סוחרי לוטוטוב היהודים מגע עם מרכזי מסחר רבים במלכות, פולין, בגליציה ובשלזיה.

 

במחצית הראשונה למאה ה-19 נתמנה ועד קהילה, נבנה בית-כנסת וקודש בית-עלמין. כבר בימים ההם פעלה קופת גמילות חסדים. ר' יצחק זאב פרומן היה מרבניה הנודעים של לוטוטוב, הוא חתם על קול הקורא הנודע של ר' חיים אליעזר ואקס, ושל ר' יהושע מקוטנו, בדבר עדיפותם של אתרוגי ארץ-ישראל. אחריו שימש ברבנות בנו, ר' שלמה, שכיהן מאז 1885 כדיין בעיר, ולאחר מות אביו ב-1905 ישב על כיסאו. הרב שלמה פרומן זכה לכבוד רב בעיני האוכלוסים הפולנים. תכופות היו בוחרים בו כמתווך בסכסוכיהם (המסחריים, בעיקר) עם שכניהם היהודים. הוא המשיך בכהונתו עד שנות ה-20. רבה האחרון של לוטוטוב היה ר' י. ל. שוור.

 

פעילות תרבותית ופוליטית מודרנית התחילה בין יהודי לוטוטוב בימי מלחמת העולם ה-1, בתקופת הכיבוש הגרמני. ב-1916 הוקם בלוטוטוב חוג ציונים ראשון. ב-1917 נוסד בית-הספר של תרבות.  ב-1915 נוסד האיגוד להתעמלות ולספורט.

 

בין שתי מלחמות העולם

 

בתקופה זו היו אוכלוסי היהודים ברובם בעלי-מלאכה, (בעיקר חייטים), סוחרים זעירים ובראש ובראשונה רוכלי כפר. לוטוטוב מרוחקת היתה מקווי התחבורה ורק ב-1929 כשהתחילו להלך אוטובוסים בקו לוטוטוב-לודז' שופרו תנאי העבודה של רוכלים וסוחרים אלה. ייסודו של הבנק היהודי הקואופרטיבי לאשראי היה מאורע חשוב בחיי העוסקים במסחר. קרוב למחצית משפחות היהודים במקום נהנו מהלוואות הבנק. ב-1936/37 קיבל הבנק מהג'וינט הלוואה של 5,000 זלוטי. קופת גמילות חסדים המשיכה בפעולתה, וב-1938 נוסדה לידה מחלקה כפרית, וכמאה יהודים מתושבי הכפרים בנפת ויילון נרשמו כחברים בה. במקרים דחופים היה הציבור היהודי במקום יוזם פעולות מאולתרות של סיוע. כך עשו לאחר הדליקה ב-1929,  כשעלו באש כל הבתים באחד הרחובות, וכ-60 משפחות יהודים ומספר משפחות פולנים נשארו ללא קורת גג. מיד קם ועד עזרה בראשות הרב פרומן. לפעולה זו הצטרף גם הכומר המקומי, מסר לנשרפים חלק מביתו למגורים ארעים ונתן להם תפוחי אדמה ועצי-הסקה. בעקבותיו יצא הפריץ של האחוזה בסמוך לעיירה. בפעולות עזרה אחרות השתתפו גם בני לוטוטוב בחוץ לארץ. ב-1935 תרמו בני לוטוטוב בארץ-ישראל  140 זלוטי לקמחא דפסחא לעניים.

 

בלוטוטוב פעלו סניפים של הציונים הכלליים, המזרחי וכן של השומרי הצעיר, השומר הלאומי (אח"כ בית"ר) והנוער הציוני. נוסד גם חוג ויצ"ו. תוצאות הבחירות לקונגרסים הציונים באות להעיד על חלוקת ההשפעה בקרב המחנה הציוני בלוטוטוב.

 

מספר הקולות

 

הרשימה

1931

1937

1939

ציונים כלליים א'

20

105

80

ציונים כלליים ב'

51

-

2

המזרחי

32

15

34

הרביזיוניסטים - גרוסמן

48

-

1

הליגה למען ארץ-ישראל העובדת

14

5

26

הנוער הציוני הכללי

-

-

19

 

בתקופה ההיא גילו פעילות רבה בלוטוטוב אגודת ישראל וכן הסניף המקומי של הבונד.

 

בהנהלת הקהילה זמן מה שלטה אגודת ישראל, שכן תמך בה הרב פרומן, שנמנה עם ההנהלה. ב-1931 זכתה אגודת ישראל ב-6 מנדטים, וב-2 מאנדקים זכו חסידי אלכסנדר; רשימות הציונים  נפסלו על ידי השלטונות.

 

מרכז חיי התרבות במקום היה בית הספר העברי של תרבות. לידו נתקיים חוג דרמטי, פעולת תרבות ענפה היתה גם באירגוני הנוער הציוני: ליד בית"ר פעלה תזמורת כלי נשיפה, וליד הנוער הציוני - חוג לדראמה והחוג על שם ביאליק, שבו למדו עברית וספרות עברית.

 

הלכי הרוח האנטישמיים בקרב האוכלוסיה הפולנית הגיעו לשיאם בעת הפוגרום שפרץ ביולי 1923. כסיבה ישירה לפוגרום שימשה מריבה בין כומר משנה לבין שני צעירים יהודים, אשר חרף התנגדותו רחצו בבריכת שתייה, בה הוא רחץ. למחרת, לאחר התפילה, נאם הכומר נאום הסתה, ובו הודיע כי היהודים רצו להטביעו בבריכה. מיד נתאסף המון רב של נכונים להתחיל בפוגרום. נוכח הסכנה שיגרו היהודים משלחת בראשות הרב פרומן, אל הכומר, לבקשו להרגיע את ההמון. אולם בעיירה נמשכה המתיחות. בשבת דרש הרבי בבית-הכנסת וגינה את הבחורים היהודים שלא ויתרו לכומר. הוא ציווה גם, כי לאות חרטה לא יצאו נשים יהודיות לטייל שתי שבתות רצופות. הרב הלך אל הכומר הזקן של לוטוטוב וביקש ממנו לפעול נגד חידוש ההתפרעויות. אף על פי כן הגיעו ללוטוטוב ביום השוק, שחל ב-19 ביולי, כ-1,000 איכרים מהסביבה, חמושים בכלונסאות ובמוטות. היהודים הזעיקו את משטרת ויילון. מכיוון שעד הצהריים לא אירע דבר, יצאו השוטרים את העיירה. מיד לצאתם התחילו התוקפים לשדוד את החנויות והדוכנים של היהודים ולהכותם. הם פרצו לדירות. הרסו וניפצו שמשות. עד שחזרו השוטרים שהוזעקו שוב, נפגעו כ-100 יהודים: בין הפצועים היו סוחרים רבים מזלוצ'ב Złoczew, שבאו לשוק. האיכרים המשתוללים היכו גם את היהודים בכפרים הסמוכים. או יהודים שנקרו בדרכם. המשטרה אסרה 24 ממשתתפי הפרעות, אך רובם שוחררו לאחר חקירה קצרה.

 

לאחר הפוגרום בלוטוטוב הגישה סיעת הצירים היהודים בסיים (הפרלמנט) שאילתה מיוחדת. בתשובתו התחמק מיניסטר הפנים מגינוי הפרעות.  האווירה הפוגרומית בלוטוטוב נמשכה חודשים רבים. לשמועה על רצונם של היהודים להטביע את הכומר נוספה עלילה על שדה שהורעל בידיהם.

 

באפריל 1931 ריחפה על העיירה סכנת פוגרום חדש. הדבר התחיל בהכאת כמה סוחרים יהודים מוויירושוב Wieruszów בדרכם ללוטוטוב. המכים הובאו למשטרה בידי כמה בחורים יהודים שאצו לעזרת הסוחרים. על רקע זה נפוצה בעיירה השמועה, שהיהודים רצו לרצוח שני פולנים. מיד התחילו הפולנים לידות אבנים ביהודים ולנפץ שמשות בחנויותיהם ובבתיהם. המשטרה סירבה להתערב. היא נאלצה להשליט סדר רק לאחר השתדלות משלחת של יהודי לוטוטוב לפני השלטונות - בוויילון.

 

האווירה האנטישמית שררה אפילו בבית הספר היסודי. ב-1931 נבחר ליושב-ראש מועצת התלמידים יהודי. המורה הממונה על המועצה קבעה. שאין יהודי רשאי לכהן בתפקיד זה ומורה אחר הכה כמה תלמידים יהודים בעת הפוגרום הנ"ל, וליווה את המכות בקריאה "לשחוט את כל היהודים!"

 

השואה

 

הגרמנים נכנסו לעיירה ב-2.9.1939 בחג הסוכות ת"ש. נערך מצוד וברחובות נחטפו צעירים יהודים. הם הוסעו לגרמניה ושבועות אחדים העבירו אותם הגרמנים ממקום למקום, התעללו בהם והציגום בפני האוכלוסיה הגרמנית כפושעים שירו על חיילים גרמנים. כעבור חודשיים הוחזרו יהודים אלה לקראקוב ושוחררו. לתכלית התעמולה האנטישמית הגיע ללוטוטוב צוות של חברת הסרטים הגרמנית. הגרמנים ציוו על היהודים לתלוש איש את זקנו של רעהו, ולשרוף בכיכר השוק ספרי-תורה. מחזות אלה הוסרטו.

 

בסוף 1939 (כפי הנראה - בנובמבר), כפי שעשן בערים אחרות, אסרו הגרמנים אישים רבים, פולנים ויהודים (שהוגדרו כ"אנשים מסוכנים"). בין השאר נאסר הסוחר העשיר והעסקן המקומי וולמן, שסרב להשתתף בהחרמת כסף, זהב וחפצי ערך אצל האוכלוסיה היהודית. האסורים, פולנים כיהודים, הוסעו לבית-הסוהר בוויילון, ומשם למחנה ריכוז ראדוגושץ' Radogoszcz על יד לודז'  Łódź . לא ידוע כמה מהם שבו ללוטוטוב; ידוע כי וולמן חזר, אלא שחולה היה ושיניו שבורות. מהנגישות והרדיפות האחרות שבתקופת הכיבוש הראשונה ראוי להזכיר  את זו: ב-1940 (קרוב לוודאי בראשית השנה) נהרג אופנוען גרמני, שעלה על מוקש ביער הסמוך. הנאצים אספו יהודים רבים מהרחובות ומהבתים, הוליכום ליער ושיסו בהם כלבים, כדי להריץ אותם בשטח הממוקש, שבו נהרג האופנוען. למרבה המזל לא היו התפוצצויות נוספות.

 

ביודנראט, שהוקם בפקודת השלטונות, ישבו אנשים שלא החזיקו לפני המלחמה במעמד הציבור. יו"ר היודנראט, אייזיק ארליך, דאג כמידת יכולתו ליהודי לוטוטוב.

 

תאריך הקמתו של הגיטו בלוטוטוב אינו ידוע. היה זה גיטו פתוח, חצוי על-ידי כביש עורקי, המותר לתנועה "ארית" ברכב וברגל. על היהודים נאסר לאת את הגיטו ללא רשיון מיוחד. בדצמבר 1948 נמצאו בגיטו 1,375 יהודים, מהם 1,128 תושבי המקום ו-24 פליטים ועקורים ממקומות אחרים ומכפרי הסביבה. (קרוב לוודאי שחלק מיהודי המקום עזבו את העיירה בשנת הכיבוש הראשונה). ב-1942 היו בגיטו כ-1,200 תושבים. הודות לגיטו הפתוח ולאפשרות לקנות מזון, היה מצב האספקה של יהודי לוטוטוב לא רע יחסית.

 

על המגע עם הסביבה ועל סחר חליפין והברחת מזון  הקלו צוותי היהודים שעבדו מחוץ לגיטו. עבודתם של צוותים אלה הייתה קשה: הגרמנים התעללו בהם, והשכר היומי עלוב היה 50 פניג. תנאי עבודה טובים יותר ניתנו רק לכמה עשרות "מיוחסים", שזכו להיות מועסקים במופעלים של גרמנים, ובעיקר בבית הבורסקי. לשעבר של יהודים. שעבר לידי גרמנים. מזמן לזמן שילחו הגרמנים קבוצות יהודים מהבלתי-מועסקים אל מחנות העבודה בסביבת פוזנאן. אחד הטרנספורטים האלה לא יצא לפועל הודות להתנגדותו האמיצה של יו"ר היודנראט. היה זה בינואר  1941 (או 1942) כאשר הגרמנים תבעו את מכסת הגברים המקובלת. בימים ההם כבר ידעו תושבי הגיטו על התנאים האיומים ששררו במחנות עבודה אלה, וכשנודע על שילוח נוסף, נמלטו והתחבאו כל הגברים, מלבד המועסקים רשמית. בכיכר השוק, לפני ראש מחלקת העבודה הגרמני התייצבו רק 50 היהודים העובדים במפעלי גרמנים, שכן היו בטוחים כי לא יגורשו. כשציווה הפקיד הגרמני הנ"ל לראש היודנראט להביא לפניו את הבלתי-מועסקים הנדרשים, הלה ענה לו בפומבי, כי היהודים מוכנים לנסוע לעבוד אך לא למות. הוא הוסיף, שרק הוא עצמו עומד לרשות השלטונות ואין בדעתו לחטוף אנשים אחרים.

 

קבוצת צעירים יהודים, וביניהם גם נשים, הועסקו פרק זמן ממושך במחנה "איילנד" (אוסטרובק Ostrówek pow. Wieluń). בסביבת לוטוטוב. הם סללו כביש. המגע עם מחנה זה, על אף האיסור, היה קל: יהודי הגיטו ביקרו שם אצל קרוביהם. וגם שוכני המחנה באו לגיטו.

 

מלבד החטיפות לעבודה "גיוונו" את החיים בגיטו ביקורי יחידה הקרויה "פריגל-קומאנדו", שהרכבה, כנראה,  שוטרים גרמנים מוויילון. גרמנים אלה היו מכנסים בשוק את על היהודים, מטף ועד זקן, ומכים אותם בצוותא.

 

ב-8.1.1942 זעזעה את האוכלוסיה של לוטוטוב הוצאתו להורג של יוסף גלדסמן, שעבד בבית הבורסקי. הנאצים האשימו את גלדסמן בחבלה (כנראה, גניבת עור). הוא נאסר ועמד להתלות בעיר הנפה ויילון. אולם בעל המיפעל דרש הוצאה להורג פומבית בלוטוטוב, למען יידעו וייראו. ערב ההוצאה להורג הפריחו הגרמנים שמועה, כי ישחררו את הנדון תמורת כופר. מתוך סולידאריות עם יהודי לוטוטוב הביאו פולנים אחדים את חפצי החן שלהם אל היודנראט, כדי לסייע באיסוף הכופר. פעיל במיוחד באיסוף חפצי החן היה הספר הפולני פאטיק. כשנשלם האיסוף יצאה משלחת של חברי היודנראט להביא את הכופר לנציגי הגסטאפו, הנמצאים במסעדה. הכל ציפו לשחרורו של האסיר. אולם הגרמנים הביאו את הנדון אל עמוד התלייה בדרך צדדית וציוו על שני יהודים לתלותו.

 

ראוי לציין את יחסם הידידותי של כמה גרמנים מתושבי המקום הוותיקים לשכניהם. יהודי לוטוטוב. אחד מהם, לודוויג שרייטר, חבר מועצת העירייה לפני המלחמה, שנודע כאנטישמי, סייע בהרבה ליהודים בתקופת הכיבוש. משקיבל רשמית לידיו את טחנת הקמח של פרייליך והרשליקיביץ, הוסיף לשלם להם בחשאי חלק ניכר מההכנסה. כן העסיק בטחנתו יהודים באופן פיקטיבי. הגרמני רוברט ויטיך, מורה, שסרב להירשם כפולקסדויטש, היה מבקר אצל בני הנוער היהודי בגיטו ומעודד את רוחם. הגרמנים הגלו אותו למחנה-ריכוז ושם לקה בריאותיו; ממחלה זו נפטר לאחר המלחמה.

 

חיסול הגיטו התחיל ב-25.6.1942. השוטרים הגרמנים פרצו לרובע היהודי ביריות. כל תושבי הגיטו נדחקו אל הכנסייה. קבוצה זקנים ותשושים הובאו לבניין היודנראט ושם נורו. כמה יהודים נצטוו לקבור אותם בבית העלמין. היהודים היו כלואים יומיים בכנסייה, עד שהגיע ביבוב. ראש המינהל הגרמני של גיטו לודז', בלוויית כמה עובדים של משרד זה ואנשי גסטאפו מלודז'. הם ערכו סלקציה בין היהודים הכלואים בכנסייה. 80 גברים בריאים נבחרו ונשלחו לוויילון Wieluń. גם שם היתה אז אקציה של חיסול. משם נשלחו 50 לגיטו לודז' יחד עם 900 יהודים הכשרים לעבודה מבני וויילון והנפה.  שאר ה-30 נשלחו למחרת בואם לוויילון בחזרה ללוטוטוב לזמן קצר, לשם איסוף שרידי הרכוש היהודי למען השלטונות. לאחר שעשו את מלאכתם, נשלחו אף הם לגיטו לודז'. שאר יהודי לוטוטוב הכלואים בכנסייה שולחו אל מחנה ההשמדה בחלמנו. מקומץ יהודי לוטוטוב בגיטו לודז' הגיעו 30 בלבד לשעת חיסול גיטו זה באוגוסט 1944.

 

לאחר המלחמה שבו ללוטוטוב כ-28 שרידים מתושביה היהודים המתגוררים שם בפרוץ המלחמה. הם מצאו את בית-הכנסת הרוס בחלקו ומשמש כמחסן גרוטאות.  גם בית-המדרש נהרס בחלקו. בית-העלמין נחרש כולו. קבוצת השרידים העמידו בו מצבה לזכר האוכלוסיה היהודית שהושמדה. משהגיעו ידיעות על רציחות ההולכות ורבות של היהודים בסביבה, עזבו גם יהודים מעטים אלה את העיירה.

 

מ ק ו ר ו ת

איו"ש (ארכיון יד ושם בירושלים): 03/683; 799/61 M-1/E,

אצ"מ (ארכיון ציוני מרכזי בירושלים): S.5-1773, S.5-1801

"היינט":  9.11.1922, 6.7.1923, 3.8.1923, 5.8.1923, 1.6.1924, 24.6.1924,26.4.1931, 22.4.1931, 27.4.1931, 19.8.1931, 29.4.1932, 16.10.1935, 9.8.1936, 15.3.1937, 28.4.1937, 14.7.1937, 12.4.1938, 23.7.1939;

 "לאדזער טאגבלאט" 23.7.1923, 8.8.1923, 29.11.1923;

"נייע פאלקס-צייטונג" 12.3.1928;

"דע צייט" 25.10.1929, 21.3.1930, 28.3.1930, 16.5.1930ף

"Dziennik Praw" 1843 vol. 31, p. 332;

"Nasz Przegląd"  6.8.1923.

 

   Home

 

Lututow Jews survivors and other former Jewish resdidents of Lututów in a remembrance meeting in Tel Aviv, Ben Yehuda st. 1950

Ester Berkowicz née Anklewicz: 4th from right 2nd row from top, also in the picture: cousin  Sara  Erdinast née Besserglik

 


 

Home

 

 

Beyond the worlds hidden to all,

Beyond what the farthest eye can see,

Lies a land of enigma, a land of mist,

The land that devoured me.

 

And in this hidden land,

Of black and red and brown,

Not even the unknown face of god,

Can dispose of his frown.

 

In this sinister land,

Where life and death are one,

The heinous work of the human devil,

Will never be done.

 

The rivers of bullets and blood,

That flow through the earth like a flood,

Awaken us all, from our nightmare infested sleep,

With the casual grin, and nod.

 

And in this forsaken land,

Where even children have no tears to cry,

In this land of doom,

I sit and wait to die.

 

My flesh rots,

My hands are cracked,

And even my dreams imprison me,

Yet, the divine grace,

Of the electric fence,

Has finally given me the key.

 

Ori Oshrov

A grandchild

 

Published after a trip of Ori's high school of Yehud to Poland, 2005

 

Home

Remember The Anklewicz Family from Lututów

 

Anklewicz Herszel - father - son of Icchak and Brana, was a merchant and lived in the small town of Lututów, a typical Jewish shtetl in Poland. Herszel (Cwi) was very religious and belonged to "Agudath Israel", an Orthodox movement which was very strong in the Jewish community of Lututów. He died in January 1939.

 

Anklewicz Fajga née Besserglück - mother -  was born in Lututów around 1883, the daughter of Icchak and Mindel née Froman. The family lived in Lututów for many generations. The mother raised 10 children and was also religious. Ester, the survivor, has no photograph of her parents. The mother was very beautiful. It took her about one week to do the laundry with starch. They said in the village that Fajga's teeth were as beautiful as her laundry... It was a poor house but rich in learning and education. During the Ghetto times this noble woman accommodated many refugees in their house and shared with them th little the family had.

 

Everything was left behind and destroyed. Ester filled out Dapei-Ed  (witness pages) of Yad Vashem in memoriam to her parents, her brothers and sisters, their spouses and young children who perished in the Holocaust.

 

Herszel and Fajga were the parents of 7 daughters and 3 sons. The family was highly respected and lived a simple life, but sent all the children to schools and cared about their education from a very young age. The girls studied in the religious network of "B'not Yaakov", and were in the youth movement of Beitar.  The family talked at home Polish, Yiddish, German, and Hebrew.  The father talked also Russian. He was a merchant, mainly of glassware.  He once smuggled low-calorie sugar, and policemen came and confiscated the merchandise and threw it into the well. Then the story was that for more than a year, the water in Lututów was sweet...

 

Only two daughters of the family survived the Holocaust, Sara Malka and Ester. All others, after being imprisoned in a ghetto during 3 years of constant suffering, hunger and forced labor, were murdered in Chełmno, the first Nazi Extermination Camp of the Germans in Poland. The Jews were herded into the local church and the S.S. guards surrounded the place during 3 days. This was in August 1942. 1500 persons, old and young, men and women, children and babies, were locked inside without food or water. Then arrived the notorious Gestapo head L Hans Biebow, who made a selection, separating some men from the others. Then, all of the ghetto Jews were deported and murdered in Chełmno.

 

Sara Malka - the first-born daughter. She was born in 1900. She married David Goldbart, also a native of  Lututów, left Poland before the war, and moved to Belgium where they both made living from hard work in coal-mining. They had one child. David returned to Poland where he disappeared during the war under unknown circumstances. Sara Malka moved to Paris with the child. During the war, they escaped and arrived in the town of Belves Dordagne, on the border between Spain and France, There they lived under an Aryan identity. She met and married Józefowski, native of  Łódź and had another child together. Then, he was enlisted but soon was captured. Another soldier denounced him for being Jewish, and he was transported to Majdanek where he perished.

 

During the war, there was still correspondence between the family imprisoned in the ghetto of Lututów and Sara Malka, via a woman in Switzerland. Ester kept the postcard all these years, the last tangible memoir from her mother Fajga and her sister Hana Golda.

 

 

Sara Malka found Ester on the lists of survivors of Bergen Belsen published on the walls of the great synagogue of Tel-Aviv. Relatives saw her name and wrote to Sara Malka, who immediately traveled to the camp, and the two only survivors of the large family were reunited.

 

After the war, Sara Malka returned to Paris where she remarried Paikus. She died at the age of 90 in Paris, France.

 

Mosze Lajb - was born around 1903. He was married to Mania Zilberberg and they had 2 children. They lived in Złoczew where he had a furniture agency. Ester learned from a Polish book that he had been murdered in a concentration camp near Poznań. All the family perished in the Holocaust.

 

Rivka - was born around 1906. She was married tto Jakob Herszlikowicz, also born in Lututów, and they had 2 children. One of the children was named Hanaleh. Jakob worked with his father in town at their textile shop. The husband was enlisted in the Polish Army and as a Polish soldier, was posted in   Warsaw at the beginning of the war. The bridge he was on was bombed by the Germans, and he fell and drowned in the Wisła River. Rivka and the children stayed behind and shared the same bitter fate with the mother and other members of the family: Chełmno.

 

Rachel - born around 1908. She was a very fine, educated and Zionistic person.  She was a teacher in the Hebrew girls' school "Beit Jaakov". She knew and spoke 5 languages, Hebrew among them. She was, like her father, a follower of the Gere Hassidim. Her husband was Israel Icchak Jakobowicz, who was a ritual slaughterer by profession and also a gifted musician and a violinist. His father was a cantor. He was with Meir Berkowicz in Auschwitz. In one of the selections, 10 men were missing to be selected to the gas chamber, and because Israel's legs were swollen, he was sent to his death. Rachel perished with the mother and all the other family members in Chełmno, the first extermination camp.

 


Rachel stands to the right.

   

  "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"

Rachel wrote at the back of the photograph sent on Alul 2, 5695 (31.8.1935) Parashat Nitzavim, to a friend. She writes in Polish: from Kołbiel near Warsaw   to my dear friend from the camp: Where to search the good fortune? Not in the noise of the great world because in the immense noise the world run away. The good fortune is found in the quiet places" and in Hebrew: "If I forget thee o Jerusalem, let my  right hand wither!" Rachel Anklewicz.

 

 

 

 

 

 

 

Ester keeps until now  the original wedding invitation of Rachel and Israel Icchak Jakobowicz, they married  on January 1938 at home.

 

Zeew (Wolf) was born around 1904. He was the head of the Zionist party in Lututów "Zionim Klaliim" (General Zionist) and very dedicated with all his heart and soul to Zionist work in the 30s. An acquaintance of Ester found a short article he wrote in an Yiddish newspaper about the success of special eve he initiated on Shehvat 15, 5695  (19.1.1935) (Arbor Day) in town aimed to collect contribution to the Jewish National Fund (K"KL). He mentions the participation of distinguished Jews in that event, Herszlikowicz, Ajzner and others, including the Mizrachi movement. The funds collected were sent to Eretz Israel. Among the names  mentioned are: Miriam and Perel Herszlikowicz, Eizner, Koren, Buda, Goldbard, Riwa Rusak, Szewa Fridman, Malka  and Hendel Erlich and more.

 

Zeew (Wolf) was married to Hana née Gad and they had one child. He died from meningitis a few months before the Holocaust.

 


Brother Zeew (Wolf) Anklewicz

 

Henia Golda - born around 1918. She was unmarried and studied in a seminar. She lived at home and helped the mother with all the housework. She was murdered in Chełmno with the mother and the other siblings.

 

Miriam was born around 1920.  She was also a student in a seminar. She was in a youth movement, like all her sisters. She shared the same bitter end, Chelmno, while only 22 years old.

 

 


Girlfriends involved with Zionist activities in  Lututów. At the top: Miriam Anklewicz, to the left from top is Berkowicz Guta, on her right: sister of Karola from Melbourne,  sitted from left to right: Guta Boda, Herszlikowicz Fridele and one not remembered. All the girls perished in Chełmno the first German death camp in Poland.
 

Rut was born around 1922. She was unmarried and a student. She was in a youth movement Betar (of the Revisionists, headed by Ze'ev Jabotinsky). Zeew (Wolf) sent her away from home since he disagreed completely with her following that youth movement. But Rut was an ardent believer and continued her activities in the movement, hiding her brown uniform in the house of a neighbour. She was murdered in Chełmno.

 


Rut -  sister, perished in Chelmno

 

Ester Frida was born in 1924. Survived forced labor camps, ghettos, concentration camps, Auschwitz and was liberated in Bergen-Belsen. Ester is the source of all the information about the Anklewicz family from Lututów; this memorial website was initiated by her and most of the material donated by her, for which we are all very greatful.

 

Icchak was born in 1930. Ester found his birth certificate. He was the youngest. He couldn't escape the same bitter fate and was killed by the Germans in the Chełmno death camp when only 12 years old.

 

Remember The Anklewicz Family from Lututów

 

Home

 

 

Wedding in the Concentration Camp Bergen Belsen after Liberation

 


Ester & Meyer, the two survivors  at their wedding after the war in Bergen Belsen after liberation then a  DP (Dispatched Persons) Camp 1945

 

The Wedding Certificate (19.9.1945):

 

 

Home

 

 

Letter of Thanks and Appreciation from S. Spilberg

 

 

Translation of the Letter from Hebrew to English

 Survivors of the Holocaust

Visual History Foundation

 

25 March 1998

 

Ester Berkovits

Tel Aviv

 

 Dear Ms Berkovits,

 

By your agreement to let others participate in your personal testimony as a Holocaust survivor, you have granted the next generations the possibility of experiencing the link to history.

 

We are building now a library which will contain the most extensive collection of testimonies from this period, and the interview which you gave us will be an important part of it and strictly preserved. In the distant future, people will be able to see the pictures and listen to the voices and look at the life of that period, for the purpose of learning and remembering forever.

 

We wish to thank you for your important contribution, and we value especially your courage in delivering the testimony and the inspiration which was requested to fulfill this difficult mission.

 

Yours respectfully,

 

Steven Spilberg

Chairman

 

Shoah Foundation Institute, University of Southern California    |    The Berkowicz Tetsimony Record

 

Home

 

 

Lututów 600 Years - SZEŚĆ WIEKÓW LUTUTOWA
 

Studia i materiały - Study and Material

pod redekcją Tadeusza Olejnika - Editor Tadeusz Oljnik

Wieluń 2007

 

Ester Berkowicz née Anklewicz donated photographs, information and material to this book.

 

 

Ester was awarded also with the Lututów 600 years medal, to mark her contribution to the memory of Lututów

 

Page 134

 


Lututów 20 January 1930

Jewish youth, among them: Wolman, Berkowicz, Herszlikowicz, Berkowicz, Buda, Zalcberg, Sztokman, Szarecki, Miriam Ankelewicz, Erlich, Boden, Kewkowicz, Celnik, Erlich.

 

Page 144-145

 

Jewish organizations.

 

 Already in 1919 there was a Jewish youth organization  which included 72 members and Anklelwicz was the chairman.There was a branch of "Agudath Israel", the Orthodox religious movement. This organization had a youth movement as well which included 35 participants and the chairman was Berek Golthajner. They also had the girls movement headed by Rywa Szajer.

 

In 1936 was also founded the "Brith Trumpeldor" (Jabotinski's youth movement). The chairman was Jakob Icek Goldersz and other leaders were Herszel Jachimowicz, Chaskiel Ajzner, Mendel Celnik (the last before the outbreak of WWII) and also Frania Herszlikowicz. In 1939 the organization included 27 participants.

Home

 

Page 146 - 151

Annex I

 

List of Persons and their Occupation  Operating in Lututów in the Years between The Two World Wars

Various sources

 

 

 

The Occupation

 

SURNAME

Given Name

Polish

Translation to Hebrew

Translation to English

Year 

ABRAMOWICZ

Hersz Lajb

czapnik

כובען

hatmaker

1896

ABRAMOWICZ Hersz Dawid garbarz בורסקאי tanner (1924

ABRAMOWICZ

Mosiek Lajb

krawiec

חייט

tailor

(1924)

ABRAMOWICZ

Moszek

malarz

צבעי

painter (houses)

-

ANKLEWICZ

Mendel

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

ANKLEWICZ

Wolf

cholewkarz

תפר

leather sewer

1919

ANKLEWICZ

Jakub

stolarz

נגר

carpenter

(1924)

ANKLEWICZ

Jankiel

stolarz

נגר

carpenter

1903

ANKLEWICZ

Riwen

szewc

סנדלר

cobbler

1922

BARON

Hiler

piekarz

אופה

baker

-

BERKOWICZ

Siamsia

cholewkarz

תפר

leather sewer

1917

BERKOWICZ

Berek

fotograf

צלם

photographer

(1938)

BERKOWICZ

Gecel

krawiec

חייט

tailor

1927

BODEN

Icek Wolf

czapnik

כובען

hatmaker

1902

BODEN

Izrael

czapnik

כובען

hatmaker

1897

BUDA

Szlama

krawiec

חייט

tailor

1917

CELNIK

Aleksander

krawiec

חייט

tailor

1913

CELNIK 

Lazer

krawiec

חייט

tailor

-

CELNIK 

Mendel

krawiec

חייט

tailor

-

CELNIK 

Szmul

malarz

צבע

painter (houses)

1935

CHARCHOT

Nojech

szewc

סנדלר

cobbler

1906

DAWIDOWICZ

Fajwel

cholewkarz

תפר

leather sewer

1908

EZER

Ezra

zegarmistrz

שען

watchmaker

(1824)

FREJLICH

Daniel

piekarz

אופה

baker

1929

FROJND 

Josek

fryzjer

ספר

barber

1929

GELMAN (GELZMANN) 

Josek

garbarz

בורסקאי

tanner

-

GOLDBARD

Kopel

szewc

סנדלר

cobbler

-

GOLTHAJNER

Menachem

krawiec

חייט

tailor

-

GRINBAUM

Zalma

krawiec

חייט

tailor

1892

GUTHAJNER

Dawid

ślusarz

מסגר

locksmith

1925

HALPERN

Ida Lajb

szklarz

זגג

glazier

-

HAND

Wolf

cukiernik

קונדיטור

confectioner

1908

HERSZLIKOWCZ

Sura

krawcowa

תופרת

seamstress

-

HERSZLIKOWCZ

Herszlik

krawiec

חייט

tailor

(1924)

HERSZLIKOWCZ

Szlama

krawiec

חייט

tailor

1901

ICKOWICZ

Szlama

piekarz

אופה

baker

-

ICKOWICZ 

Gedajle

piekarz

אופה

baker

1922

JACHIMOWIC

Herszlik

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

JAKUBOWICZ

Aron

krawiec

חייט

tailor

(1924)

JAKUBOWICZ

Herszlik

krawiec

חייט

tailor

1916

JAKUBOWICZ

Nojech

krawiec

חייט

tailor

(1924)

KAMINSKI 

Chaim

stolarz

נגר

carpenter

1910

KAMINSKI 

Kiwa

zegarmistrz

שען

watchmaker

1923

KAMINSKI 

Michuel

zegarmistrz

שען

watchmaker

-

KEPMPINSKI

Moszek

piekarz

אופה

baker

1898/1903

KLONOWSKI

Moszek

stolarz

נגר

carpenter

-

KNOPF

Herszlik

blacharz

פחח

tinsmith

-

KNOPF

Icek Riwen

cukiernik

קונדיטור

confectioner

1903

KNOPF

Szamsia

piekarz

אופה

baker

-

KOHN

Nuchem

krawiec

חייט

tailor

1900

KOHN

Siamsia

krawiec

חייט

tailor

1920

KONIARSKI

Arie

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

KONIARSKI

Chaim Wolf

piekarz

אופה

baker

1932

KONIARSKI

Eljasz

piekarz

אופה

baker

1898

KORN

Moszek Wolf

cholewkarz

תפר

leather sewer

1920

KORN

Lajb

szewc

סנדלר

cobbler

1925

KRAJCMAN

Szlama

blacharz

פחח

tinsmith

-

KRAJCMAN

Szlama Majer

szewc

תפר

leather sewer

1908

KRZEPICKI

Icek

krawiec

חייט

tailor

(1924)

KRZEPICKI

Idel

krawiec

חייט

tailor

1905

KRZEPICKI

Israel Icek

krawiec

חייט

tailor

-

LACHMAN

Abram Icek

blacharz

פחח

tinsmith

(1937)

LACHMAN

Josek

krawiec

חייט

tailor

(1937)

LAJZEROWICZ

Szlama

fryzjer

ספר

barber

-

LAJZEROWICZ

Abram Icek

rzeźnik

קצב

butcher

1908

LAJZEROWICZ

Noech

rzeźnik

קצב

butcher

1913

LAJZEROWICZ

Uryn

rzeźnik

קצב

butcher

1908

LEWKOWICZ

Dawid Lejb

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

LEWKOWICZ

Chemje

krawcowa

תופרת

seamstress

-

LEWKOWICZ

Boruch

krawiec

חייט

tailor

-

LEWKOWICZ

Herszlik

malarz

צבעי

painter (houses)

-

LEWKOWICZ

Herszlik Mordka

rzeźnik

קצב

butcher

-

LEWKOWICZ

Jakub

rzeźnik

קצב

butcher

1907

LEWKOWICZ

Perec

rzeźnik

קצב

butcher

1878

LEWKOWICZ

Szlama

rzeźnik

קצב

butcher

1908

LEWKOWICZ

Uryn 

rzeźnik

קצב

butcher

-

LEWKOWICZ

Noech

rzeźnik

קצב

cobbler

1913

LEWKOWICZ

Boruch

szewc

סנדלר

cobbler

1898

LEWKOWICZ

Chaim Lejb

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

LEWKOWICZ

Hersz Mordka

szewc

סנדלר

cobbler

1918

LEWKOWICZ

Icek

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

LEWKOWICZ

Lajb

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

LEWKOWICZ

Lajzer

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

LEWKOWICZ

Mayer Sincha

szewc

סנדלר

cobbler

1922

LEWKOWICZ

Mordka

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

LEWKOWICZ

Perec

szewc

סנדלר

cobbler

1898/1908

LEWKOWICZ

Szmul Dawid

szewc

סנדלר

cobbler

1910

LIBER

Berish

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

LIBER

Abe

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

LIBER

Frimel

krawiec

חייט

tailor

-

LIBERMAN

Froim Josek

krawiec

חייט

tailor

-

LIPMANOWICZ

Tobiasz

czapnik

כובען

hatmaker

1903

LIPMANOWICZ

Szlama

szewc

סנדלר

cobbler

1920

LIS

Wolf

krawiec

חייט

tailor

1914

MAJORCZYK

Chil

piekarz

אופה

baker

1913

MOSHKOWICZ

Aron

krawiec

חייט

tailor

1910

PACHTOWICZ

Moszek Uszer

szewc

סנדלר

cobbler

1906

PARENCZEWSKI

Szulem

cholewkarz

תפר

leather sewer

1925

PAWLOWICZ

Nachman

szewc

סנדלר

cobbler

(1924)

PELTA

Lajzer

krawiec

חייט

tailor

1904

PIK

Alje

krawiec

חייט

tailor

1921

PLACHA

Leon

zegarmistrz

שען

watchmaker

(1924)

PTASINSKI

Boruch

szewc

סנדלר

cobbler

1898

RING

Moszek

krawiec

חייט

tailor

(1937)

RUBINSZTAJN

Mendel

garbarz

בורסקאי

tanner

(1926)

RZETELNY

Dawid Moszek

piekarz

אופה

baker

1916

SALAMONOWICZ

Aleksander

rzeźnik

קצב

butcher

(1927

SIERADZKI

Abram Icek

garbarz

בורסקאי

tanner

-

SIERADZKI

Hiler

garbarz

בורסקאי

tanner

(1924)

SIERADZKI

Lewek

garbarz

בורסקאי

tanner

(1924)

SKORKA

Jakub Moszek

garbarz

בורסקאי

tanner

1888

SWIDERSKI

Hersz Moszek

piekarz

אופה

baker

1898

SZCZUPAK

Icek Majer

cholewkarz

תפר

leather sewer

-

SZCZUPAK

Israel Jakub

malarz

צבע

painter (houses)

-

SZMERLING

Cudek

szewc

סנדלר

cobbler

1916

SZPILKA

Dawid

krawiec

חייט

tailor

-

SZTAJER

Jachel

krawiec

חייט

tailor

-

SZTAJER

Szmul

szklarz

זגג

glazier

-

SZTOKMAN

Icek

czapnik

כובען

hatmaker

1888

TOBIASZ

Moszek Szmul

krawiec

חייט

tailor

1923

UNIKOWSKA

Estera

krawcowa

תופרת

seamstress

(1924)

WOLMAN

Siamsia

cholewkarz

תפר

leather sewer

1918

WOLMAN

Abraham

krawiec

חייט

tailor

-

WOLMAN

Aleksander

krawiec

חייט

tailor

1916

WOLMAN

Chaim Gabriel

krawiec

חייט

tailor

1884

WOLMAN

Szmul

krawiec

חייט

tailor

1919

ZAIF

Szmul

rymarz

רצען

harness maker

1892

ZALCMAN

Alje

krawiec

חייט

tailor

1888

ZALCMAN

Idel

krawiec

חייט

tailor

1925

ZALCMAN

Szymon

krawiec

חייט

tailor

1924

ZYSMAN

I.

blacharz

פחח

tinsmith

(1924)

 

Home

 

Pages 151-155

Annex II

 

List of Shops and Trades in Lututów

Source: official registry of the commerce, industry and agriculture and crafts in the Wielun region, Warsaw 1926/27

 

SURNAME

NAME

OCCUPATION

AJZNER

Chaskiel

colonial grocery

AJZNER

Jakub Majer

colonial grocery

AJZNER

Mordka

colonial grocery

AJZNER

Moszek

sale in crops

AJZNER

Zalma

sale in crops

ALTMAN

Icek Majer

colonial grocery

ANKLEWICZ

Moszek Lajb

textile small trader

ARONOWICZ

Aron

colonial grocery

ARONOWICZ

Rozia

colonial grocery

ARONOWICZ

Wolf

colonial grocery

BENDER

Szlama

commerse of flour and seeds

KNOPF

Ber Abram

colonial grocery

BER

Lutka

commerse of eggs and butter

BERKOWICZ

Berek

colonial grocery

BERKOWICZ

Brawa

colonial grocery

BERKOWICZ

Dawid

colonial grocery

BERKOWICZ

Herszlik

trade of iron, haberdashery and soda water

BERKOWICZ

Kalman Moszek

trade of seeds and geese

BERKOWICZ

M.

ready-made clothing

BERKOWICZ

Szymon

leather products and shoes

BESERGLIK

Moszek

colonial grocery

BESSER

Abram

sale of lime in annual market fairs

BORNSZTAJN

Abram

trade of iron

BUDA

Benjamin

trader of small size clothing

BULKA

Zelek

colonial grocery

CHARCHOT

Lewek

colonial grocery

CHARCHOT

Nojchem

shoes trade in fairs all over Poland

ELJASZ

Abram Icek

sale of bed linen in fairs all around Poland.

ELJASZ

Abram Izaak

colonial grocery

ELKAN

Bajla Glika

haberdashery

ELKAN

Icek Abram

shop of haberdashery, candies, selling also in the fairs

ERLICH

Ajzik

shop of haberdashery, candies, selling also in the fairs

ERLICH

Fajga

unprocessed leather sale

ERLICH

Noech

sale of textile in the fairs

ERLICH

Nojech

sale of wood for building.

ERLICH

Szaja

trader of horses also in the fairs

FREJLICH

M.

trader of horses

FREJLICH

Szlama

sale of crops and flour

FRENKIEL

Lajb

trade of textile and coats

FROJND

Hinda

Sale of sewing items in fairs

FROJND

Lajzer

colonial grocery

FROJND

Motla

sale of textile, dresses and aprons

FRYDMAN

Icek Wolf

sale of textile and scarfs

GOLBART

Dawid

colonial grocery

GOLBART

Hil

colonial grocery

GOLBART

Jeta

colonial grocery

GOLBART

Szlama

colonial grocery

GOLDHERSZ

Idel

haberdashery

GOLTHAJNER

Arie Lajb

trade of wood

GOLTHAJNER

Dawid

sale of bicycles and sewing-machines

GRABINER

Brucha

tannery and also  soles

GRINBAUM

Zalman

sale of pots

HALTER

Israel

tannery

HAND

Riwen

trade in cattle and goose

HAND

Zelek

Trader of eggs

KORN

Hersz Chaim

colonial grocery

HERSZLIKOWICZ

Aron

trade in crops and poultry

HERSZLIKOWICZ

Aron

colonial grocery

HERSZLIKOWICZ

Icek

sale of crops

HERSZLIKOWICZ

Lachman

sale of crops and flour

HERSZLIKOWICZ

Majer

Trader of eggs

HERSZLIKOWICZ

Sura Temer

sale of clothing

HERSZLIKOWICZ

Wolek

sale of eggs and poultry

IZRAEL

Halter

colonial grocery

JACHIMOWICZ

Herszek

colonial grocery

JAKUBOWICZ

Dawid

fruit trade in the fairs

JERUZALEM

Gitla

sale of kitchenware

JOSKOWICZ

Lajb

textile shop

JOSKOWICZ

Wolf

textile shop

KALISZKA

Fajga

sale of haberdashery in the fairs.

KLONOWSKI

Jakub Majer

trade in eggs and butter

KNOPF

Herszlik

sale of laundry and tinware.

KNOPF

Pesa

haberdashery and textile

KOHN

Temer

confectionary (pastry) shop

KONIARSKI

Eliasz

colonial grocery

KONIARSKI

S.

textile shop

KORN

Aron Lajb

colonial grocery

KORN

Chaim

sale of  crops and fertilizers

KORN

Hersz Chaim

colonial grocery

KORN

Icek

trade of fowl

KORN

Majer

haberdashery and a grocey

KORN

Michal Majer

haberdashery and a grocey

KORN

Fajwel

trade in feather

LACHMAM

Chaim

textile shop

LAJZEROWICZ

Cywja

Bakery

LAJZEROWICZ

Dina

Laundry

LAJZEROWICZ

Frajdla

sale of textile

LAPIDES

Moszek

Trader of iron

LAUFERT

Boruch

trade in cattle and crops

LEWKOWICZ

Abram Jakub

food shop

LEWKOWICZ

Alter

sale of textile and scarfs

LEWKOWICZ

Boruch

Sale of  haberdashery, shoes and leather

LEWKOWICZ

Chaim Lajb

Sale of clogs

LEWKOWICZ

I Spółka "Lututowianka"

haberdashery and a grocey

LEWKOWICZ

Icek

Sale of clogs and leather

LEWKOWICZ

Majer Lajb

Sale of clogs and leather

LEWKOWICZ

Pesa

haberdashery, soaps and fruit in the fairs

LEWKOWICZ

Pinkus

haberdashery, food and writing materials

LEWKOWICZ

Szmul Dawid

sale of footwear

LIBERMAN

Abram

food shop

LIPMANOWICZ

Moszek

hats shop

MAJORCZYK

Berek

shop of leather and feather

MAJORCZYK

Lipman

shop of leather and feather

MAJORCZYK

Nachma

shop of leather and feather

MAJORCZYK

Szaja

shop of leather and feather

MAJZLER

Josek Wolf

haberdashery and food shop

MAJZLER

Udla

kitchenware

MARKOWICZ

Abram Majer

textile trade

MENDEL

M.

grocery and food shop

PARZENCZEWSKI

Jankiel

haberdashery and sewing materials

PARZENCZEWSKI

Majer Szoel

kitchenware

PELTA

Jajne

trade in eggs and feather

PODEMSKI

Icek

grocery and fruit shop

PONCZ

Mojzesz Dawid

sale of iron

PROCEL

Chaim

sale of poultry and crops

PRZEDBORSKA

Pessa

trade of textile in the fairs

RING

Michal Majer

trade of textile in the fairs

RING

Wolf

sale of eggs, crops and feather

ROTSZYLD

Mindel

tetxile shop

ROZENKRANC

Tauba

ready-made clothing, laundry and scarves

ROZENKRANC

Wolf

trade of small cattle

RUSSEK

Rywka

grocery

RZETELNA

Rywka

haberdashery

SALAMONOWICZ

Abram Icek

sale of meat and fruit

SALAMONOWICZ

B.

textile shop

SIERADZKI

Mendel Mordka

grocery

SZAJOWICZ

Abram

textile shop

SZMULEWICZ

Bajla

grocery and fruit shop

SZTAJER

Abram Henoch

books store and iron devices

SZTAJER

Charcka? Naftala

colonial grocery

SZTAJER

Majer Icek

colonial grocery and paint

SZTAJER

Moszek

haberdashery and glass for windows

SZWARCBART

Benjamin

grocery

SZYJEWICZ

Abram

confectionary (pastry) shop

SZYLIT

Abram

confectionary (pastry)  and beer shop

URBACH

Szaja

haberdashery

WELCMAN

Ch.

haberdashery

WOLMAN

Aleksander

colonial grocery

WOLMAN

Moszek

haberdashery and textile

WOLMAN

Siamsia

leather commerce

WROCŁAWSKA

Tauba

colonial grocery

WROCŁAWSKI

Wollek

colonial grocery

ZAJDEMAN

Henoch

shop of textile and clothing

ZAIF

Dwojra

white laundry shop

ZALCMAN

Alje

grocery

ZEMEL

Szlama

sale of cattle and goose

ZEMEL

Szmul

grocery and textile

ŻÓŁTOBROCKI

Bencijon

colonial grocery

 

Home

 

Pages 177-186

Names of Jews Mentioned in  the Article about the German Occupation in Lututów

 by Antony Galiński, from the Remembrance Institute in Łódź (incomplete list).

 

Page

 

 

179

Lipcio DAWIDOWICZ

 

 

Hersz Wolf MAJSNER

 

180

Urin LAUFERT

31.12.1894 – 9.12.1941

 

Schmul Wolf PIK

31.12.1925 – 7.2.1942

 

Szlama SCHMERLING

15.10.1921 – 20.3.1942

 

Mordcha GRABINE

1919-19.3.1942

 

Mosze Lejb ANKLEWICZ

 

 

Noech ERLICH

 

181

Dawid GRABOWSKI

 

 

Dawid MAJORCZYK

 

 

Josef GELCMAN

 

  Mojsze BERKOWICZ  

 Shot during the final akcja of the ghetto liquidation: 

184

Icek ARONOWICZ

Age 36, tanner

 

Szlama BENEDET

Age 57

 

Hana BERKENWALD

Age 50, housewife

 

Lipa DAWIDOWICZ

Age 35

 

Wolf ERDENES

Age 28

 

Haja ERLICH

Age 70, housewife

 

Sara JABLONSKA

Age 60, housewife

 

Berek KROL

Age 35, tailor

 

Sara KROL

Age 65, widow

 

Abram LEWKOWICZ

Age 30

 

Estera LEWKOWICZ

Age 55, housewife

 

Jakob LEWKOWICZ

Age 20

 

Sara LEWKOWICZ

Age 60

 

Abram PIK

Age 40

 

Cylka SIERADZKA

Age 51, housewife

Page 185

Perished in Dachau:

 

 

Hersz Majer LEWKOWICZ

Born 19.12.1905, died 5.1.1945

 

Mojzesz LEWKOWICZ

b. 10.5.1916 died 28.12.1944

Page 186

Liberated from Bergen-Belsen 15.4.1945

 

 

Estera ANKLEWICZ

b. 1.5.1824

 

Krajndla (Karola) BUDA

 

 

Rachela SZWARCBART

 

Page 186

Jakub SZTAJER

Age 28

 

Szmai ERLICH

Age 29

 

Abram LEWKOWICZ

Age 34

 

Kopla ILANDA

Age 35

 

Icek FROHMAN

Age 34

 

Survivors

 

 

Mojzesz ERLICH

Melbourne

 

J. Jakub JUDKIEWICZ

Paris

 

Ester ANKLEWICZ

Tel Aviv

 

Dawid SZTOKMAN

Tel Aviv

 

Kopel WAJSBERG

Haifa

 

Home

 

 

   FAMILY NAMES OF HOLOCAUST MARTYRS BORN IN LUTUTÓW

Incomplete List

Source: YAD VASHEM HALL OF NAMES 

 

ABRAMOWICZ

GRABINA

LECZYCKI

SKRZYNIA

AJZNER

GRABOWSKI

LEFKOWICZ

SPINKA

ALTMAN

GRAUBER

LEJZEROWICZ

STAJER

ANKLEWICZ

GREGORZ

LELIN

STERN

BEJM

GREMBEK

LENCZYCKI

SWIERCZ

BER

GRINBAUM

LEPKOWICZ

SZACHMAN

BERENSZTAIN

HALPERN

LEWKOWICZ

SZACHTEL

BERKENFELD

HAMER

LIPMANOWICZ

SZCZUPAK

BERKENWALD

HERSZBERG

MAJZLER

SZLAMKOWICZ

BERKOWICZ

HERSZLIKOWICZ

MAKAGON

SZLOMKOWICZ

BERLINER

HOROWICZ

MARK

SZMERLING

BESERGLIK

ICEK

MAYORCZIK

SZMULEWICZ

BIALIK

ICKOWICZ

MOSZKOWICZ

SZOWICZ

BILSKI

ILAND

NAIDYK

SZPILKA

BODA

ITZIK

NAJMAN

SZTOKMAN

BODEN

JABLONSKI

NEIMAN

SZWAJCER

BORENSZTAIN

JACHIMOWICZ

NYSS

SZWARCBARD

BRAUN

JAKUBOWICZ

ORZECHOWSKI

SZWARCZ

BRUM

JANIKOWSKI

OSTROWSKI

SZYNERLING

BULKA

JANKELEWICZ

PACHTOWIEZ

TOTENGREBER

BURSZTYNOWICZ

JERUSALMI

PANKOWSKI

TRZYBOULSKI

CELNIK

JOSEFOWICZ

PARZENCZEWSKI

UNIKOWSKI

CHARCHOT

JOSKOWICZ

PATASZINSKI

URBACH

COHEN

JUDKEWICZ

PAWLOWICZ

WAKSMAN

CZAP

KALMAN

PELTA

WALMAN

DAWIDOWICZ

KALMOWICZ

PIK

WEISBERG

DOMB

KAMINSKI

PINCZEWSKI

WEISMAN

DZALOWSKI

KAMPINSKI

PODEMSKI

WELCMAN

EJLNAT

KASTERSZTEIN

PONCH

WELTZMAN

ERLICH

KINAS

POSALSKI

WIDAWSKI

FRAJND

KLEIMAN

PRZEBORSKI

WIGOTZKI

FREITAG

KNOPF

PTASZYNSKI

WILINGER

FREJLICH

KOHN

RING

WOLKOWICZ

FRIEND

KOMAISKI

ROSENKRANZ

WOLLMAN

FRIMAN

KONIARSKI

ROTBART

WROCLAWSKI

FROMAN

KOPEL

ROTSZYLD

YABLONSKI

FRUMAN

KORN

ROZBACH

YACHLOWICZ

GALSTER

KORNBLUM

ROZENBERG

YAKUBOWICZ

GELBARD

KRILL

ROZENROTH

YOSKOWICZ

GELBART

KRYSIAK

RUBINSZTAJN

ZAJF

GLAS

KRZEPICKI

SALOMONOWICZ

ZALCBERG

GLOCHA

KUREK

SALZ

ZELKOWICZ

GOLDBART

LACHMAN

SCHAYER

ZEMEL

GOLDHERSZ

LAJZEROWICZ

SCHWIDERSKI

ZETELNA

GOLDRAT

LAPIDES

SIERADZKI

ZIEMBOWSKI

GOTESDINER

LASKER

SINGER

ZOREK

GOTHEINER

LAUFERT

SKORKA

UNKNOWN VICTIM

 

If you wish to add a name here not commemorated by a DAF-ED you may contact me at ada@zchor.org AH

 

 

Home

 

Shmuel Krakowski

A Small Village in Europe

Chelmno (Kulmhof) 

The First Nazi Mass Extermination Camp, Yad Vashem, Jerusalem 2011  

 

Chapter 4

The Liquidation of the Communities in the Province

 

Page 72

In the beginning of the summer 1942 (exact date is unknown), the Germans murdered in a public hanging a Jew name Gelcman and shot 13 other Jews. The murder was carries out by the Gestapo and local gendarme, headed by Georg Streicher.

 

Page 87-88

LUTUTÓW in German: Landstett

The ghetto was liquidated on August 25th, 1942. On the early morning large numbers of German troops raided the ghetto, forcing the inhabitants out of their homes and packing them into a local church. Anyone who his or resisted arrest was shot on the spot. The operation was commanded by the governor of the ghetto, Ludwig Deppenwiese and the chief of police Georg Streicher.

 

A German clerk name Irmgard Weller testified after the war about the liquidation.

 

 The Jews were interned locked in the church for two days until the arrival of Hans Biebow from Łódź Gestapo. There was a selection and several dozen men were deported to Łódź for forced labor. The rest were deported to Chełmno where they were murdered.

 

 

Home

Extracts From the Testimony of Ester, née Anklewicz, the Wife of  Meyer Berkowicz

Testimony told by Ester, Meyer's wife, to daughter Zipi and Ada Holtzman April 2008

Whateve you write and talk about the Holocaust, all your philosophy, literature and history being studied all of your life, you cannot describe only 24 hours in the life of a prisoner in the Concentration Camp".

Ester Berkowicz née Anklewicz.

 

The third son and sixth sibling of the family Berkowicz from Bolków, near Wieluń, Meyer, was born on September 18th, 1918. He studied in a Yeshiva at Wieluń. During the first period of the German occupation, he was suspected of sabotaging the family windmill. He was sentenced and put in prison for the offence to the German Reich. It was in fact an act of heroism and a very courageous personal protest against the Nazi Rule. He was then transferred to a German prison in Papenburg, at the German - Dutch border. There were no Jews in this prison, but because Meyer didn't look like a Jew, he was able to survive.

 

In the winter of 1941 - 42, he was released from jail, and was transferred to pave roads for the German army in a forced labor camp Ostrówek near Wieluń, under extreme conditions of cold weather and constant abuses. He was engaged in hard work of paving the road between Wrocław to Łódź via Wieluń for the German army. There were also some women in the camp, who worked even harder than the men. They were forced to carry the stones by their own bare hands, while the men hit them to the road using a big hammer. Even in cold days of less than minus 35° Celsius. The Germans stood by and watched every step of the prisoners. They slept in horses stables, after the horses were confiscated by the Germans and shipped to Germany. Every 2 weeks they were allowed to go home to the Lututów ghetto, 14 kms distance.

 

One day when Meyer worked in construction, the building crushed over his body and he was badly wounded, covered by stones. The inspector, a Volksdeutche, helped him to get out of the ruins and be saved. Meyer has a scar on his face until this very day from this fall.

 

They were there until the deportations to the death camp Chełmno lasted, around August 1942.  The Jews were locked in a church in Lututów for a few days and then the final deportation to Chełmno took place. Fajga and all the siblings of Ester and their spouses  were among the victims, as well as  Meyer's mother  and other members of the family were among the victims of the final liquidation. Somehow Meyer escaped the deportations and transferred to Wieluń. From there he was transported to the Łódź ghetto, where he lived under the extremely difficult human conditions. In the Łódź ghetto were the four brothers: Ruben, Abraham, and Zalman, the little brother who was only 13 at that time.  During 2 years, Meyer worked for the Germans in order to scavenge for goods that the Jews left in their homes in the ghetto, after the deportations to the death camps. The goods were packed and shipped to Germany.  Meyer lived with his 3 brothers, Ester Ankielewicz from Lututów, his future wife, her two brothers-in-law and another person, 7 persons in a small room. They slept on the floor as no mattresses were found. There was no toilet and Ester used to climb to the attic and use a corner to relieve herself. Thus they survived for 2 years in the Łódź ghetto, living in one room on 21 Dolńa street. They were subjects to Actions (Aktion, akcja) every week or two, and survived them all. They tried never to stand together, so not all of them would be killed in case selected to death. Ester used to color their cheeks with her own blood so they would look healthier and pass the selections...

 

One night in 1943,  Gestapo agents knocked on their door during the middle of the night and took Zalman, the youngest boy, and only him with them. His fate is unknown ever since.

 

Life in the ghetto was horrible, mainly the selections and transports of the children. Opposite their room sttod the biggest hospital in ghetto Lodz, on the name of Adam Mickiewicz.  They used to watch from closed windows the tragic scenes of children brought by their own parents, as commanded by Rumkowski, to the gathering station in front of the hospital, herded and loaded to trucks which left full and returned empty, to and from Chełmno.

 

In 1944, during the liquidation of Łódź,  Meyer and the 2 husbands of Ester's sisters Rachel and Miriam, were taken to the transports ground Czarnieckiego from where they were deported in one of the last transports to Auschwitz – Birkenau. Ester asked the Germans to join this transport saying she had family members there. The factory she worked for in Łódź, Telefunken was completely dismantled and transferred to Auschwitz. She was reunited with Meyer and her brother-in-law while already on the train.

 

After many hours in the train they finally arrived to Auschwitz. Upon arrival they saw the huge cloud of smoke but did not understand yet that human beings are burned there. We were separated then. Meyer remained with one of the brother-in-law.  The other one, Israel Jakobowicz was taken to the gas chamber. His last words to Meyer were that he should not forget and should tell what happened to him and his people.

 

Meyer was taken after the selection to one of the blocks, destined for labor. He was imprisoned in Auschwitz around 3 months. He worked as a documenter of incoming people "Schreiber". He used to register the new prisoners. When he was there, no more numbers were tattooed on the arms. He one day found his little nephew Zygmuś and helped him with extra hidden portions of soup or bread. Then one day the child told him to keep the soup for himself as he does not need it anymore, because he knew that  on the following day, they were going to kill him and the other 2000 children in the children block,. And that was what happened.  Zygmuś was murdered on Yom Kippur 1944. His mother Ruth was shot dead in the street of ghetto Piotrków Trybunalski. His father Allo was killed also in Auschwitz.

 


Zigmusz (Zalman), 2 years old in the photograph, perished in Auschwitz while only 9 years old, Ruth, his mother, perished, Dawid, Ester née Berkowicz in a rare photograph befroe the war.

 

After 3 months in Auschwitz, Meyer was transferred to Braunschweig (sub-camp of Buchenwald), Germany, where he was a forced laborer in a car factory Büssing. This enterprise built big cars and trucks with 16 wheels. Later as the German army was retreating, Meyer and the other inmates were on the move and shifted from concentration camp to another, Lübeck and Neustadt among them. He was liberated  in Neustadt.

 

 

Meyer, Estusia, Ester, David - Post War II, Zipora, Danny and Aida, seated

 

After the war Meyer returned to Poland searching for survivors from his family. He found Ester among the lists of survivors in Bergen-Belsen, he took a bicycle and drove on it until Bergen-Belsen. Through the Red Cross – his arrival was announced in the camp and Meyer and Ester were reunited. They were married in Bergen-Belsen, on September 1945.

 

They lived in Mosburg, Münich, 3 years before they immigrated to eretz Israel.

 

Still in Germany, he joined the Israeli army where he served later 15 years. The couple immigrated to Israel with their first-born baby Tzipora, named after Fajga, on January 9th, 1949.  In Israel the second child Danny, named after Daniel, Meir's father, was born. He is married to Orit and they have two grown-up son Gal and daughter Tal and Tzipi and Arnon have the third grandson Ori.

   

 


Ester & Meyer with grandchildren Ori (to the right), Tal (in the middle) and Gal (to the left) 2008.

Home

 

The Berkowicz Family from Wieluń
 

Home

 

 

 History (Heb.) | History (Eng.) |  Ori's Poem | Anklewicz FamilySurvivors' WeddingSpilberg | Lututów 600 Years | Occupations | Trades | Names | Names in YVS. K. Book | Ester's Testimony | Berkowicz

 

Last updated September 9th, 2011

 

Home

My Israel

Father

Album

Gombin

Plock

Trip

SHOAH

Communities

Heritage

Searching

Roots

Forum

Hitachdut

Friends

Kehilot

Verbin

Meirtchak

Treblink

Bialystok

Halina

Chelmno

Mlawa

Testimonies

Personal

Links

Guest Book

WE REMEMBER! SHALOM!